בשלהי חודש אוקטובר החליטה ההתאחדות לכדורגל לדחות את מחזור המשחקים נוכח יום הזיכרון ליצחק רבין והחשש מביזוי דקות הדומייה על ידי האוהדים. מרכז רבין עצמו הודיע כי הוא לא ביקש כל דחיה מסוג זה, אך לוזון עמד על שלו והמחזור בוטל.
אמש, כאשר לרבים היה ברור שנוכח פתיחתו של מבצע "עמוד ענן", ראוי היה לבטל את כל או לכל הפחות את מרביתם המוחלט של משחקי המחזור, לא טרח יושב ראש ההתאחדות להודיע על ביטולו של המשחק בין בני יהודה למכבי תל-אביב, וזאת על אף שנשמעה אזעקה בסמוך לאיצטדיון שעה קלה לפני פתיחתו. ואם כל זה לא מספיק הרי שבהתאחדות הוסיפו חטא על פשע וביטלו את המשחק בין מכבי הרצליה למכבי פתח-תקווה שאמור היה להיערך במרחק קילומטרים ספורים מיפו. היעדר האחידות בהחלטות שהתקבלו זועק לשמיים, והנימוק הבעייתי מאין כמוהו של לוזון לפיו "אפשר לחיות עם טיל אחד ב-24 שעות" מדבר בעד עצמו. אני מאמין כי הגיע הזמן לעשות מעשה.
הספורט בכלל והכדורגל בפרט, אמורים להיות אירוע משמח, מעין בילוי משפחתי נעים לשעות הפנאי, אך מה שעובד בגרמניה, באנגליה ובמדינות נוספות באירופה – רחוק שנות אור מלהיות מיושם כאן בארץ. האלימות והנאצות במגרשים, רמת הכדורגל הירודה, היעדר הכבוד למאמנים, היעדר תשתיות מספקות לטיפוח הנוער ומחירי הכרטיסים שמרקיעים שחקים, הם רק חלק קטן מהסיבות שבגינן הכדורגל שלנו ימשיך לדשדש בבינוניות לעולמי עד, אך המינימום שבמינימום הוא לאפשר לאוהדים המעטים שכן פוקדים את המגרשים הוא לחוש בטוחים – וזוהי לא התחושה שעמה הגיעו האוהדים אמש לבלומפילד. במילים אחרות, אין כדורגל תחת אש – כי חיי אדם הם לא משחק.
כאשר התבקש אבי לוזון להסביר מהם השיקולים אשר בגינם הוא לא הורה על ביטול המשחק שנערך בבלומפילד, הרי שהוא הזכיר את החשש מתגובת שרשרת שהייתה גורמת ליריבות של קריית שמונה והפועל תל-אביב לא להגיע לארץ השבוע ובשבוע הבא. יכול להיות שהוא צודק, ויכול להיות שעיניו נשואות גם לעבר אופ"א שעוד הייתה עלולה להחליט על העברתו של טורניר יורו הצעירות אשר צפוי להתקיים בישראל בקיץ.
ואולם, בכל מקרה, חיי אדם חשובים יותר מהתמודדות זו או אחרת – יוקרתית ככל שתהיה. ואגב, בילבאו, וגם ליון כבר פנו לאופ"א עם או בלי קשר למשחק שהתקיים בתל-אביב. כך או כך, בהקשר הזה, נסכים הרי כולנו שאין הבדל של ממש בין יפו לראשון לציון בה אמור היה להתקיים המשחק בין הרצליה למכבי פתח תקווה.
מסר שגוי
האמת היא שלא כל האשמה מוטלת על לוזון שכן גם על פיקוד העורף היה להיות נוקשה יותר ולהוציא הוראה מפורשת שהייתה אוסרת על קיום המשחקים. רק תארו לעצמכם מצב בו במהלך המשחק שנערך ביפו הייתה נשמעת אזעקה: פאניקה, חוסר אונים, בלבול ופחד הם רק חלק ממה שהיינו נאלצים לראות על מסכי הטלוויזיה. מעבר לכך, לא ניתן להקל ראש באפקט הפסיכולוגי שיש למצב הבטחוני על השחקנים. בסופו של יום, הם אלה שנמצאים על המגרש אך כשהגוף במקום אחד והמחשבות במקום אחר – אין למשחק כל ערך ספורטיבי.
כאשר אבי לוזון מצהיר בריש גלי באולפן ערוץ הספורט ש"אפשר לחיות עם טיל אחד ב-24 שעות" למה הוא בעצם מתכוון ואיזה מסר הוא מעביר? ברור ונהיר הוא שעובדתית מצבם של תושבי המרכז טוב יותר במובן הזה ממצבם של תושבי הדרום, ואולם, איך שלא נסתכל על זה מדובר על אמירה חסרת אחריות שאין לה מקום בשיח הציבורי.
אף מדינה ריבונית לא יכולה להשלים אפילו עם טיל אחד שמשוגר לשטחה במטרה לפגוע באוכלוסיה אזרחית, לא כל שכן כשמדובר כמובן ביותר מ-600 טילים שנחתו בישראל רק מתחילתו של מבצע "עמוד ענן". כבודו של אבי לוזון במקומו מונח, אך הוא לא אדם פרטי כי אם נציג רשמי של גוף ציבורי ומשפיע. דבריו עשויים להדהד ברחבי העולם ולהעביר את המסר השגוי – כאילו מדובר על דבר של מה בכך. כשהכותרת הזו תצוטט באמצעי מדיה כאלה ואחרים, אף אחד לא יטרח לבחון בתמלול המדויק של הראיון האם מדובר כוונתו לטיל ששוגר לתל-אביב או לאשדוד – האמירה האומללה הזו היא כל מה שיישאר – ורק על זה ראוי שלא ימשיך בתפקידו.
איפה שרת הספורט?
למען הסר ספק ובטרם יוצאו מהקשרם, הרי שדבריי לא מבטאים כניעה לאג'נדה של החמאס ולניסיון שלהם להכתיב את סדר היום שלנו. הדברים נובעים בראש וראשונה מזיכרון ארוך שכבר מכיר מחדל אחד או שניים – גם ספורטיביים וגם אחרים.
העניין הוא שאנחנו עוד לא הפרמייר ליג, וביטולו של משחק אחד או יותר בליגת טוטו לא היה גורם נזק כספי של ממש למי מהגורמים המעורבים. כשהאזעקה נשמעת בבלומפילד כמחצית השעה לפני פתיחת ההתמודדות, הרי שראוי היה לקבל החלטה אחרת – ובטח ובטח לא לקבל שתי החלטות השונות בתכלית זו מזו ברדיוס של כעשרה קילומטרים .
באיגוד הכדורסל אגב החליטו לבטל את המשחקים שתוכננו למוצאי שבת ויש לקוות שגם המשחקים שאמורים להתקיים היום יבוטלו באם לא יחול שינוי קיצוני במצב. האחידות והספורטיביות הם צו השעה. את המחזורים החסרים תמיד אפשר להשלים – אני מבטיח לכם שהרבה גבות לא יורמו אם וכאשר יחליטו לבטל את המשחקים שערכם הספורטיבי בין כה וכה מוטל בספק.
במדינות תקינות שבהן האדם שמופקד על משרד הספורט היה גם מבין משהו בתחום מלבד זינוק על פודיומים בעת הזכייה במדליה, הרי שיכול להיות שכל התקוות לשינוי פני הענף ולמיסודם של נהלים ברורים וחד משמעיים, לא היו הופכות לתקווות שווא. זוהי ההזדמנות של לימור לבנת להוכיח את עצמה, אך אני מוכן לשים את כל כספי על כך שגם הפעם לא יקרה דבר.