הסיבות האובייקטיביות ברורות. מכבי איבדה שניים מהכובשים הבולטים שלה מתחילת העונה - ברק יצחקי הפצוע ומונס דאבור שעבר לגראסהופרס. גם עכשיו, חודשיים אחרי, במכבי ממשיכים לטעון ששום סכום לא היה משאיר את החלוץ בישראל ומספרים שהחוזה שהציעו לו הוא הגבוה בארץ לשחקן בגיל 22 ומבהירים שאם דאבור היה רוצה להישאר, שכרו היה יכול להגיע לכ-250 אלף יורו.
אז איפה בעצם הבעיה? במועדון מסבירים את הירידה בתפוקה בעיקר במערך איתו עולה פאולו סוזה בתקופה האחרונה. שחקן בקבוצה מסביר שבמערך הנוכחי - שכולל בדרך כלל שלושה בלמים ושני שחקני כנף - השחקנים בצדדים (דור מיכה, טל בן חיים, רמי מארבאל, יואב זיו) צריכים להשקיע הרבה מאוד אנרגיות בהגנה אך גם לייצר מספרים בחלק הקדמי. למעט דור מיכה שמייצר שערים ובישולים בדקות בהן נכנס כמחליף, שחקני האגף כמעט ולא מצליחים לספק את המצופה. מקצועית, טוענים שחקני במכבי, פאולו סוזה מודע לכך שהשיטה שלו מאתגרת שחקנים כמו מיכה ובן חיים, אבל הם מספרים גם שבאסיפות הוא מרבה להעיר לשניים על כך שהם לא מגיעים מספיק מהר מהאגפים לרחבה וכתוצאה מכך הקבוצה מגיעה לפחות מצבים ועקב כך גם כובשת פחות.
סוגיה נוספת היא ראדה פריצה. השבדי מחזיק בסטטיסטיקה שהייתה שמורה עד כה לערן זהבי כאשר בכל פעם שהוא כובש הצהובים מנצחים. בחלון ההעברות האחרון האריכו במועדון את חוזהו של החלוץ לעונה נוספת ועושה רושם שהמהלך הזה השפיע עליו לטובה. המשא ומתן עם פריצה אמנם התחיל כבר לפני ארבעה חודשים אבל במועדון מסכימים עם כך שהחתימה הרשמית גרמה לו להבין שהוא יכול להיות רגוע מבחינת הפרנסה והפכה אותו לרגוע יותר מול השער.
אם אצל פריצה הכל (כמעט) ורוד, נושא ברק בדש מורכב הרבה יותר. אפשר לומר שהרכש מק"ש הוא קורבן של הנסיבות. כשבדש הגיע היה ברור לו ולמכבי שהוא מיועד להיות החלוץ השלישי במקרה הטוב והרביעי במקרה הריאלי. בדש ידע זאת ולטענת אנשים במכבי זה נאמר לו במעמד החתימה באופן ברור. אך לא תמיד המציאות מתיישרת עם הרצונות ומהר מאוד הפך בדש לחלוץ השני, אולי אפילו מהר מדי. הציפיות ממנו, בתוספת העומס באימונים, גרמו למתיחה במפשעה והחלוץ שכבש שער במשחק הבכורה כבר נעדר משלושה משחקים. במכבי מבינים שרמת הציפיות מבדש מעט מוגזמת ומרבים בשיחות מוטיבציה רבות איתו כשגם בצוות הרפואי עוקבים בדאגה אחרי השחקן. החלוץ עצמו סיפר אחרי אחד המשחקים שהוא בעומס הגדול ביותר במהלך הקריירה הלא קצרה שלו, ולחבריו אף הוסיף ואמר כי מעולם לא עבר אימונים אינטנסיביים כל כך ובגלל הרצון שלו לא לפגר אחרי חבריו הוא מוצא את עצמו נשחק עד קצה גבול היכולת.
אז מה הפיתרון? תלוי את מי שואלים. מספר שחקנים היו רוצים לראות שיטה אחרת שמשמעותה ויתור על קשר מהשלישייה האחורית או לחילופין הסטה של שחקנים כמו ראדי או זהבי קצת יותר קדימה. בתוך המועדון מדברים גם על שינוי מערך לכזה שיכלול חולייה אחורית של ארבעה שחקנים עם מיכה ובן חיים כשחקני התקפה לכל דבר, מה שיהפוך אותם לפנויים יותר מבחינה התקפית. אם שואלים גורמים במועדון, הם תומכים בשיטת "אם זה לא שבור, לא צריך לתקן את זה". גם 0:1 קטן בדרבי יספק אותם, וממש לא מעניין אותם מה יגידו על ההתקפה שלהם. עם פער של שבע נקודות מהפועל ב"ש, לאף אחד לא תהיה ברירה אלא להחליף את הדיבורים על ההתקפה לדיבורים על אליפות שנייה ברצף.
