לאור התוצאות של מכבי ת"א בשנה האחרונה, נדמה שאין יותר ראוי מג'ורדי קרויף לתואר 'איש השנה בספורט'. לרגל הכתרתו, המנהל המקצועי של האלופה הגיע לאולפן חדשות הספורט לראיון נרחב, בו הוא מספר על המהלכים שהפכו את הקבוצה שלו לכל כך מצליחה, ואותו עצמו לדמות הכי משפיע של 2013.
"זה כבוד גדול להיבחר לאיש השנה בספורט", אמר ההולנדי בפתיחה. "אני הראשון להבין שהבחירה שלי היא תוצאה של עבודה קשה של הרבה אנשים. לקחתי את התפקיד במכבי בידיעה שיש פוטנציאל, בסיס אוהדים, תקציב גדול והזדמנות לעבוד תחת בוס שאינו אמוציונאלי מדי בגלל תוצאה כזו או אחרת. מיץ' גולדהאר הבהיר לי שאין לחץ לזכות בשום תואר בשנתיים הראשונות ושיותר חשוב לו שננחיל דרך ותרבות, ואני משוכנע שגם היום זה יותר חשוב לו".
"כולם מכירים את כולם, הכל מעורבב עם התקשורת"
אז מה הסוד להצלחה? רשות הדיבור לג'ורדי: "תקציב זה חשוב, אבל למכבי היו תקציבי ענק עוד לפני שהגעתי וזה לא הביא הצלחה. האקס פקטור הוא שביקשתי להיות קודם כל בן אדם. רציתי לעשות ולא לדבר ודרשתי משמעת. חשוב לשמור על השחקנים מהאווירה הישראלית, שהיא לא מספיק נוקשה. יש יותר מדי קשרים, כולם מכירים את כולם והתקשורת מגינה על שחקנים, הכל מעורבב. הדבר הראשון שעשיתי היה לבודד את כל מי שדורך על הדשא מהסביבה. רציתי שהשחקנים יהיו מנותקים. אני ומיץ' הסכמנו אז שכדאי להביא מאמן זר וצעיר, אבל זה לא אומר שלא אוכל לעבוד עם מאמן ישראלי בעתיד".
"גולדהאר לא מעורב ביום יום, אבל בכל החלטה רצינית הוא מעורב. בשיחה האחרונה שלנו דיברנו על שיפור בערכים שביקש. שלא יהיו התחזויות ותלונות לשופטים, דברים כאלה. הוא תחרותי אבל רוצה שבמכבי יהיו ג'נטלמנים וספורטאים למופת. שחקנים? מדברים על זה, אבל הוא מעולם לא ביקר שחקן באוזניי".
כשהתבקש להשוות בין אלירן עטר לערן זהבי, קרויף נזהר: "אלירן היה מאוד מעניין כפרוייקט, הוא בחור גאה ומרקע לא פשוט. בישראל תמיד טועים כשמהללים יותר מידי ומהר מידי, וזה הקשה עליו להישאר עם רגליים על הקרקע. כל אחד היה ממריא ואז מתרסק. זהבי כבר היה באירופה ויש לו את המנטליות הדרושה, אפשר לפעמים לייעץ לו לקצת שיישאר רגוע, וזהו. יש לו את האיכויות לשחק באירופה ואם זה החלום שלו, יהי מי שירצה לקנות אותו. החגיגה בדרבי? לא חושב שהיתה שם תנועת ירי. ערן שמע המון דברים פרובוקטיביים בכניסה ובחימום ושחקנים הם אנושיים. כמובן שאנחנו רוצים שייאר רגוע וייתן דוגמה, אבל הוא אנושי ואפשר להבין. לא הרגשתי צורך לדבר איתו על זה".
"מכבי לא תחתים שחקן שאני אוהב ופאולו לא, וגם לא להיפך"
בנוגע לשמועות על עזיבה אפשרית שלו, ענה: "אצל מאמן זה מובן שהוא ירצה ללכת אם יגיעו הצעות מאירופה, אבל אצלי זה שונה, כי לקחתי תפקיד לטווח ארוך. אני מודה שאני לא אדם שיישאר 10 שנים באותו מקום, בד"כ רק שנתיים-שלוש, אבל כאן יש עוד המון עבודה ויש לי חוזה. זה לא סוד שביתי הוא בברצלונה ושקשה להיות רחוק ממשפחתי".
אז מהם בדיוק ההבדלים בסמכויות בין המנהל המקצועי למאמן? "סוזה לא מעורב בתקציבים, חוזים וכו'. ברור שיש דיאלוג, ואם יש שחקן שמעניין אותו ננסה להביא לו אותו, אבל אנחנו לא מדברים יותר מדי אחרי משחקים. לפעמים צריך לשים קו ולהיזהר לא לחצות אותו, במיוחד כשהקבוצה מצליחה. מכבי לא תחתים שחקן שאני אוהב ופאולו לא, וגם לא להיפך. תמיד תהיה הסכמה, ובינתיים לא היתה בעיה. אייבינדר היה היחידי שהוחתם לפני שפאולו הגיע, והשאר הגיעו בתיאום איתו. התקשורת אוהבת להפיץ שמועות, אבל אני מבטיח לכם שהוא אדם עם אישיות חזקה ולעולם לא יקבל הנחתה של שחקן".
ניסיון לדבר עם ג'ורדי על העפלה לליגת האלופות כמטרה, נידון לכשלון: "שום קבוצה ישראלית לא שייכת לשם כרגע. הנבחרת והדירוג של הקבוצות רק מוכיח את זה. כל מדינה עם דירוג כמו של ישראל לא יכולה להגיד שהנציגה שלה שייכת לשם, זו כמעט שחצנות לומר זאת. כן, זה חלום, אבל זה לא הכרח. לכן במכבי או אצל ישראליות אחרות אי אפשר לדרוש משום מאמן או שחקן שיעפילו לבתים, ולומר שהם נכשלו אם לא עשו זאת".
"הוצאנו בסה"כ 225 אלף יורו על הבאת 9 או 10 זרים"
אוקיי, בואו נדבר ביזנס. האם האיש שאמון על פנקס הצ'קים של גולדהאר מסכים עם הקביעה שמכבי הורסת את השוק? "בקפריסין עבדתי במועדון עם תקציב נמוך מאוד ועדיין העפלנו לליגה האירופית, כך שכסף זה לא הכל. אולי אנחנו משלמים יותר על משכורות, אבל בטוח שלא בזבזנו על העברות יותר מקבוצות אחרות בארץ. אני לא חושב שאי פעם תהיה תקרת שכר כאן, כי יש קבוצות עם יותר קהל ויותר הכנסה מאחרות. המצב כאן לא שונה משום ליגה אחרת מבחינת שיוויוניות. קחו את מודל ה-NBA לדוגמה, שמקדים את הכדורגל האירופי במיליוני שנים מבחינת מבנה ורצינות. הלוואי שזה יוחל כאן, אבל אין סיכוי".
ואם לשפוט על פי הדברים הבאים, אפשר להסיק שבקרוב ינחת בקרית שלום רכש: "אני מאמין בתחרות על ההרכב וחושב שיש יתרון גדול לשחקן שמגיע בינואר לקבוצה שרצה. הוא יתאקלם מהר, ובקיץ הוא כבר יהיה מגובש ומוכן לעונה החדשה ללא זמן התסגלות. אי אפשר לומר שאנחנו הורסים את השוק, התקציב שלנו הולך ומתאזן. אנחנו משקיעים הרבה, אבל גם מכרנו כמה שחקנים בסכום כפול ממה שקנינו, כך שזה משתלם. על 9 או 10 זרים שהגיעו שילמנו ביחד 225 אלף יורו. השוק הישראלי לא תמיד ריאלי, ואם אתה רוצה שחקן טוב אתה צריך לשלם".
"היום בו הוכתרנו לאלופים הוא זכרון מתוק מ-2013", הוא מסכם את השנה היוצאת. "כל מה שקרה באותו יום, החגיגות במרכז העיר, זה היה אדיר. האוהדים הגיעו לנקודה שבה גם אם הפסדנו - אם ראו שהשחקנים השתדלו - הם יריעו להם ויודו להם, וזה לא דבר של מה בכך. הלוואי שגם ב-2014 נמשיך כך. לעצמי אבקש רק בריאות".
