"הנה בא בניון, הנה בא בניון, הנה בא בניון, בניון, בניוןןןןןן... שער! בניון עושה את זה, שוב בתוספת הזמן!" - רמי ויץ, 12.3.2001.
לפני 12 שנים, בתום עונת 2001/2, ערך יוסי בניון את סיבוב ההופעות האחרון של בקריית אליעזר. זה לא היה משחק פרידה כזה או אחר, זו הייתה הופעה של ממש. בכל פעם שהקשר המוכשר, אז בקושי בן 22, עלה על כר הדשא במדים הירוקים, היציעים געשו. אוהדים זזו. ציפו. חיכו. בניון היה שובר שוויון. על הדשא, אבל גם עבור הקהל.
כל נגיעה בכדור, כל דריבל, כל מחשבה שלעיתים הייתה נראית כאילו לקוחה מתוך מחשב. הוא לא מסר כמו אייל ברקוביץ', הוא גם לא היה "ברזילאי" כמו חיים רביבו או "מרגש" כמו ראובן עטר, אבל הוא היה שילוב כלשהו של שלושתם. משהו בו גרם לקהל להתחבר אליו בצורה עיוורת והוא החזיר באליפויות, בממוצע שערים מדהים ובשערי ניצחון שייזכרו לעולם ועד.
עכשיו, אחרי 12 שנים, הוא שוב כאן. הקיץ אמנם רק התחיל, אבל הספקולציות סביב בניון כבר פה כמעט חודש, אולי אפילו יותר. התמונות שלו בחולצה הירוקה נראות כאילו תמיד היו כאן, וכשהוא יעלה על הדשא באצטדיון החדש, האוהדים בירוק ישירו "יהלום, יהלום" כאילו הוא מעולם לא הלך. הוא נולד בדימונה, אבל גדל בכרמל. הוא שלהם.
לכבוד חזרתו ניסינו לדרג את חמשת רגעי השיא שלו בחיפה. חמשת הרגעים שאף אוהד לא ישכח, כאלו שגרמו ליציעים לרעוד, בין אם זה בקריית אליעזר, בבלומפילד או בפארק דה פראנס. (לחצו על כל שער לצפייה)
מקום חמישי: מכבי חיפה – הפועל ת"א 1:2
קרב בין שתי האלופות האחרונות, ואלו שרוצות גם את האליפות הנוכחית. הפועל הגיעה לחיפה עם אמונה בעצמה, וגם עלתה ליתרון 0:1 משער של פישונט שהקפיץ מעל אוואט. בדקה ה-59 לאברהם גרנט נמאס והוא שלח למערכה את יעקובו. 14 דקות לאחר מכן זה השתלם לו עם 1:1 של הניגרי, אך גם הוא לא האמין שכל כך מהר הוא יהנה מהחילוף ההתקפי. ג'ובאני רוסו שלח את בניון, הקשר השתחרר מאילן בכר שאיבד משקל ומעד, ראה את אלימלך יוצא לכיוונו – אך לא התרגש, שלח את שוער הפועל ת"א לצד אחד ואת הכדור לרשת החשופה.
מקום רביעי: מכבי חיפה – הפועל חיפה 2:3
זה היה אחד ממשחקי הדרבי הגדולים אי פעם. המחצית הראשונה אמנם הייתה חלשה וללא שערים, אבל אז הכל נפרץ. יוסי בניון ורפי כהן סידר לירוקים 0:2 בדקה ה-67, אך שערים מהירים של עמיר תורג'מן (70) וגוראן מילנקו (73) סידרו 2:2 מדהים. כשכבר היה נראה כאילו הקבוצות מסתפקות בנקודה, הגיעה הדקה ה-84. יוסי בניון קיבל מגחוקידזה כדור באיזור קו האמצע, החל לרוץ איתו תוך כדי שליחת מבטים לחבריו על מנת לחפש את המסירה. תנועה טובה של קלצ'נקו עזרה לבניון להתפנות, הקשר הבין שרן בן שמעון לא ישיג אותו בחיים ורץ עד הרחבה, שם בעט כדור לא חזק, אבל מאוד מדוייק שאוואט לא יכול היה לעצור.
מקום שלישי: מכבי חיפה – מ.ס. אשדוד 1:5
זו הייתה מכבי חיפה מלהיבה, כזו שדוהרת לעבר תואר אליפות שני ומתעללת ביריבותיה. שישיות, חמישיות, רביעיות. הכל. גם המשחק הזה ב-30.3.2002 לא היה שונה. באדיר ופראליה כבש פעמיים כל אחד כדי לסדר 0:4 מהיר עוד לפני ההפסקה, אך הרגע של המשחק הגיע בדקה ה-79. יוסי בניון קיבל כדור מפראליה, הקפיץ מעל יושקו ביליץ' הבלם האורח, עוד לפני שהכדור נחת הוא הקפיץ פעם נוספת מעל שי הס השוער וגם הפעם, לא נתן לכדור לנחוץ לפני שכבש מקרוב את החמישי. גם בניון לא יכול היה להישאר אדיש.
מקום שני: פאריס סאן ז'רמן – מכבי חיפה 1:1
ב-17 בספטמבר 1998, יצאה מכבי חיפה למשחק חוץ בפאריס. המטרה: לא להתבזות מול מרקו סימאונה, ג'יי ג'יי אוקוצ'ה והחברים. במשך 84 דקות עמדו הירוקים בכבוד, אך אז כבש סימאונה מהנקודה הלבנה והיה נראה שלחיפה לא תהיה ברירה אלא לנצח בגומלין במסגרת גביע המחזיקות. ואז, הגיעה הדקה ה-87. ליתר דיוק, 86:32 דק'. אופיר קופל (כן, כן) התנהל במרכז השדה ושלח פס עומק ששמור לגדולים באמת, כדור מדויק בצורה מפחידה שהגיע לבניון לבדו מול ברנאר לאמה. יוסי, בן 18 ו-5 חודשים, לא התרגש, עבר את הצרפתי בצורה קלילה וקבע 1:1 היסטרי.
מקום ראשון: מכבי ת"א – מכבי חיפה 2:1
18 אלף צופים מילאו את בלומפילד באחד המשחקים הקצביים ביותר שידע הכדורגל הישראלי. אחרי שבע שנים ללא אליפות, הירוקים ידעו שניצחון חוץ על הצהובים יכול לשים חותמת כמעט סופית על זכייתם בתואר, אבל אבי נמני וחבריו לא התכוונו לוותר. בדקה ה-63 העלה ריימונדאס ז'וטאוטאס את חיפה ל-0:1, אך בדקה ה-81 היה זה אבי נמני שאיזן. הקצב המטורף נמשך, אוסטרובסקי ודגו הורחקו, ובדקה ה-94 זה קרה. פראליה מסר לבניון, מספר 15 עבר את בנין, התגבר על אמיר שלח וגדי ברומר, חלף על פני דדי בן דיין, שלח כדור שטוח לפינה הנגדית של לירן שטראובר ואת רמי ויץ לצעוק את הציטוט שבתחילת הכתבה.
