אז אחרי שקראתם את הכותרות, בייחוד אם אתם אוהדי מכבי ת"א, קחו אוויר ותרגעו. נכון, רוברטו קולאוטי לא גדל בדניה, בהדר או בקרית אליעזר והוא לא חייב שום דבר ליענקל'ה שחר ולאוהדים הירוקים. ובכל זאת, עבור אוהדי חיפה מדובר בסוג של בגידה.
אם קולאוטי היה חותם בהפועל תל אביב או אפילו בבית"ר ירושלים, זה היה מרגיז את הירוקים, אין ספק. אבל במכבי ת"א? גם אם אכן התקשר קולאוטי לשחר והכין והודיע לו שהוא מתכוון לחתום בשורו הצהובים, אין זה אומר שאוהדי חיפה יסלחו לחלוץ הישראלי. למה בדיוק ציפה קולאוטי? אולי שיענקל'ה יוציא את הפנקס וימהר להשוות את ההצעה של גולדהאר? כנראה שהוא ממש לא מכיר את שחר.
גם קולאוטי בעצמו יודע שהוא חייב הרבה מאוד לבוס של הירוקים. עם כל הכבוד, לא בוקה ג'וניורס, לא לוגאנו ולא באנפילד הביאו את השחקן לבונדסליגה. ההצלחה של חיפה ושל הארגנטיני/ישראלי באירופה משכה את עיני הסקאוטים והחלוץ קיבל הזדמנות של פעם בחיים.
רוברטו קולאוטי הוא שחקן מצויין שמעברו לגרמניה עשה טוב בעיקר לחשבון הבנק שלו ופחות להתקדמות בקריירה. עם כל הכבוד לקולאוטי, הוא לא סיפק את הסחורה במשנגלדבאך. רוברטו השתוקק כבר לחזור לארץ וההצעה של מיץ' גולדהאר נפלה עליו משמיים. אם תוסיפו את ה-350 אלף דולרים אותם יקבל החלוץ בשלוש העונות הבאות, הוא עשה עסקה מצויינת, ולמען האמת, גם מכבי.
אוהדי מכבי ת"א, דמיינו את הסיטואציה הבאה. איביצה אילייב פורח בקרית שלום, זוכה עם מכבי בשתי אליפויות, מגיע עם הצהובים לשמינית גמר גביע אופ"א (או הליגה האירופית, איך שתרצו) ולאחר מכן חותם בקבוצה מאירופה. אחרי שלוש עונות, אתם פותחים את האינטרנט ורואים: "אילייב חתם במכבי חיפה". קשה לי להאמין שהוא לא היה הופך לשנוא האוהדים בשער 11.
קולאוטי כבר מכיר היטב את הכדורגל שלנו ומודע ליריבות ארוכת השנים בין מכבי חיפה למכבי ת"א. ציטוטים כמו: "אני אתן את הנשמה שלי למכבי ת"א" או "אני משתוקק כבר לשחק לעיני הקהל הצהוב", רק מלבים את האש בקרב יושבי יציע ג' שכבר מנסחים את השירים. רוברטו, בעונה הבאה כשתגיע לקרית אליעזר, כדאי שתבוא עם אטמי אוזניים. ב-350 אלף דולר לעונה, אתה יכול להרשות לעצמך את האטמים הטובים ביותר.
הכתוב הינו טור דעה
