הפועל באר שבע – רגע, אל תברחו – נמצאת במקום הראשון בטבלה, לפחות עד שיושלם המחזור. בשבוע שעבר הם אף ניצחו את המועמדת המובילה לתואר, מכבי תל אביב. ועדיין, כשמדברים עם המאמן ועם השחקנים הדרומיים, הם נרתעים מלצאת בהצהרת כוונות לגבי אליפות. מה זה נרתעים – בורחים כאילו הארגון של שלום דומראני הוציא עליהם חוזה (לכאורה כמובן, אין בכתוב בכדי לרמוז שלדומראני יש איזה משהו מאורגן חוץ מהיומן. שבו הוא כותב את זמני החיסולים. סתם, סתם. בבקשה אל תהרוג אותי).
הנה המאמן אלישע לוי אחרי הניצחון המרשים 0:4 על בני סכנין: "המקום הראשון לא מעניין אותנו". והנה כוכב הקבוצה אליניב ברדה: "צריך להירגע - אנחנו עדיין לא מדברים על אליפות".
אבל באר שבע היא רק הדוגמה העונתית להנמכת הציפיות המופגנת והמוגזמת שיש בליגת העל. הרוב המכריע של הקבוצות הישראליות חוששות מיומרה ומפחדות מהצל של עצמן. לפני שנתיים זו הייתה קרית שמונה בעונת הסינדרלה המופלאה, שאנשיה לא העזו לדבר על אליפות גם כשהפער בטבלה הלך וגדל. ולמה ללכת רחוק: אפילו רן בן שמעון, מאמן הפועל תל אביב, שאמורה – לפחות בעיני אוהדיה – להיות מועמדת קבועה לאליפות, הצהיר לפני כמה שבועות, כשהליגה עוד ממש הייתה בחיתוליה, שאין לו כוונות להתחרות במכבי תל אביב. ולא חסרות דוגמאות לאורך השנים.
מה גורם לאליפות להיות מילה גסה כל כך? האם לא מדובר במשהו שאמור להיות מטרה טבעית עבור ספורטאי מקצועי? אתם יודעים – לנצח? ממה הם בעצם מפחדים?
סביר להניח שלפני הכל הם חוששים מפאדיחה. מכך שלבסוף הם לא יזכו בתואר ובתקשורת יעמתו אותם תוך שימוש בקורטוב של לגלוג עם הצהרות העבר. אז מה. אין כל רע בלשדר ביטחון לעצמך ולחבריך, שאין ספק שחלקם מאמינים בממבו-ג'מבו של "מחשבה יוצרת מציאות". וממילא רוב הסיכויים שזו לא תהיה האמירה המגוחכת ביותר בקריירה של אותו כדורגלן.
מההיכרות עם הכדורגלן הישראלי הממוצע, קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית השנייה היא הפחד ממנחוס. כלומר השחקן אולי מאמין שיש לקבוצה סיכוי לקחת אליפות, רק שאם יעלה את הרעיון על דל שפתיו הוא עלול לפתוח עין הרע או משהו בסגנון. וידוע שמיטב שחקנינו מאמינים בקמעות, שחור, כישופים, העלאה באוב, תחיית המתים, גלגול נשמות, ויותר מכל – באלוהים. בגלל הם חלילה לא נוסעים או משחקים בשבת. נאחס זו אמונה תפלה שעדיף שתישאר – אם בכלל – שגורה רק אצל אוהדים.
ואולי, ההימנעות מלהצהיר על הכוונה ללכת עד הסוף נובעת מחוסר הרצון להרגיז את היריבות ולגרום להן לשחק חזק יותר נגדם. שזה טיעון מעט מזלזל, כי הוא רומז שהכדורגלן הישראלי לא נותן מאה אחוז בכל משחק, לא משנה נגד מי הוא משחק, וזו הוצאת דיבה פרועה. פרועה!
זו רעה חולה של השחקנים המקומיים, שצריך לגדוע אותה: תפסיקו לפחד, תגדלו זוג ואל תתביישו לדבר על השאיפות שלכם. לא יקרה כלום. הפועל באר שבע היא מועמדת רצינית לזכות באליפות.
הנה, ניחסתי.
שלוש קטנות
1) נשיא פיפ"א ספ בלאטר אמר שיש סיכוי שאירן תיקח חלק באירוח מונדיאל 2022. יהיה פיצוץ
2) מייק טייסון מגלה בספר חדש שהיה לו הרבה סקס בזמן שהותו בכלא. תמיד ידענו שהוא גבר נושך.
3) מניין הימים: חודש מפתיחת העונה ולליאור אליהו עדיין אין קבוצה. מעניין אם הוא מנצל את הזמן כדי לעבוד על אלמנטים נוספים במשח... פחחח.