יש לציין כי זו אינה הפעם הראשונה ששמעוני מפרש קריאות מסוימות כעניין של חופש הביטוי. ב-5 בנובמבר ב-2009 אוהדי בית"ר ירושלים השמיעו קריאות בוז במהלך דקת הדומיה לזיכרו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל באיצטדיון קרית אליעזר לפני המשחק מול מכבי חיפה. בית"ר עמדה אז לדין בשל התנהגות בלתי הולמת. ההרכב שכלל את שמעוני, חיים אלחדיף ועמנואל סלע הרשיע את בית"ר ברוב של 1:2, כששמעוני התנגד. בית"ר ערערה לבית הדין העליון של ההתאחדות אשר בהרכב מורחב של 5 דיינים קיבל את גישתו של שמעוני וזיכה את הקבוצה.
את החלטתו האחרונה בעניין קבוצת הנוער נימק שמעוני: "אם רוצים לפגוע בחופש הביטוי ניתן לעשות זאת רק בחקיקה או באמצעות החלטה בתקנון. כל עוד התקנון לא יתוקן, לשיטתי אין לי ברירה אלא להכיר בחופש הביטוי". בפרוטוקול הדיון הביע שמעוני סלידה מהקריאות עצמן וגינה אותן בכל תוקף.
יש לציין כי חופש הביטוי אינה מעוגנת בחוקי היסוד של מדינת ישראל, שנקבעו במסגרת המהפכה החוקתית ב-1992, אך זכות זו נחשבת לחזקה במשפט הישראלי בשל היותה מצוינת במגילת העצמאות ולאור בג"צ קול העם מ-1953 בו קבע השופט שמעון אגרנט שהזכות היא זכות עילאית במשפט החוקתי בישראל.
בהתאחדות לכדורגל היה מי שהרים גבה נוכח ההחלטה לזכות את הפועל תל אביב, בעיקר לאור מקרי העבר שמוכיחים שקריאות מהסוג הזה עלו גם ביוקר. רק לפני שנה נקנסה הפועל ב-2000 שקלים בשל התנהגות בלתי הולמת של אוהדיה, שקראו אז את אותן קריאות ("שתהיה שואה למכבי") כנגד הקהל הצהוב. בתוך כך, בהתאחדות טענו הבוקר שהתובע שלום אבן עזרא צפוי לערער על ההחלטה של שמעוני והתיק יגיע לבית הדין העליון. שוב נדגיש כי הסוגיה כולה היא בעייתית, כיוון שאין סעיף בתקנון ההתאחדות או בחוקי המדינה שמתייחסים באופן ספציפי לשירי שואה.
בנושא אחר, בהתאחדות העבירו ביקורת על נשיא בית הדין העליון החדש, השופט בדימוס אורי גורן, זאת בשל העובדה שטרם התקבלה תשובת בית הדין העליון שהתכנס לפני כחודש לדון בערעור שהגישה ההתאחדות כנגד החלטת בית הדין המשמעתי לזכות באופן חלקי את פרוספר אזגי על אף התנהגותו מול סוכן השחקנים שרון חלבי. הדיון נערך כבר לפני כחודש יחד עם הדיון בנושא ג'קי בן זקן, איך לגבי בן זקן החליטו וכאן לא? ובכן גורם המעורה בפרטים הגדיר את העניין כ"מוזר מאוד". מההתאחדות נמסר: "אורי גורן עובד על התיק".
