בסיכום הערב הזה אני יכול לומר שאני מאוכזב, למרות המקום המכובד שהשער שכבשתי הגיע אליו. זה אולי יישמע קצת יומרני להגיד מאוכזב כשאני "מפסיד" לשער של כריסטיאנו רונאלדו, אבל אני ווינר שאוהב לנצח תמיד ולא משנה באיזה מעמד מדובר.
בסה"כ אני חושב שהיו שערים יפים יותר מהשער של רונאלדו, כמו אלה של גרפיטה, נילמאר ואסיין. שלושתם היו מבחינתי יותר יפים, אבל זה מה שהאנשים בחרו.
יכול מאוד להיות שאם היה לי שם אחר, מוכר יותר, או שהשער שלי היה מובקע במעמד גדול יותר או ליגה גדולה יותר זה היה משפיע.
לא דברתי עם אף אחד מכל השמות הגדולים שהיו שם. היו כמה אנשים שזיהו אותי בגלל השער ובאו להצטלם, אבל לא מעבר. מימיני ישב פרננדו טורס, מלפניי אינייסטה ומסי.
על הכיסא של כל אחד רשום היה שם השחקן ועם כל השמות הגדולים האלה, גם השם שלי. אין ספק שזו חוויה שאני לוקח לכל החיים ולוקח את זה בכיף. אני לא יכול לומר שהתרגשתי מעצם העובדה שהייתי לצידם של כל השחקנים האלה, אבל אולי בכל זאת טיפל'ה התרגשות מהטקס עצמו, כי בסה"כ אני לא בחור רגשן.
עושה לי טוב לראות שגול כזה קיבל את ההכרה והגיע למעמד כזה. הרי לא הבקעתי אותו במטרה לזכות בתואר שער השנה בעולם, אלא כדי לעזור לקבוצה שלי לנצח, מן הסתם אם אצליח להבקיע עוד שער שיתמודד על התואר הזה אני אשמח.
יש לי ציפיות ומטרות חשובות יותר בחיים, כמו לזכות באליפות עם בני יהודה, אולי בגביע המדינה וגם להגיע לשחק באירופה - בשבילי זה יותר חשוב מאשר טקס שער השנה.
אני מקווה שגרמתי לכל אלה שתמכו בי והצביעו בשבילי קצת אושר וגאווה, אם זה העלה חיוך על הפנים של האנשים, זה מספק אותי.
