מיכאל זנדברג הרבה אחרי השיא שלו, ולא, אף אחד לא חכם בדיעבד. כבר בעונה שעברה בבית"ר ירושלים הוא לא הצליח לשחזר את היכולות הנפלאות שהיו לו במדי מכבי חיפה ובתחילת הדרך בבירה. גוטמן ניסה לשקם אותו, אבל זה לא עבד.
בתחילת הדרך עוד האמינו בהפועל תל אביב שאפשר להחזיר את הקשר למסלול הנכון. פציעות היו לכולם, אבל הבעיה של זנדברג היתה, כנראה, בפחדים שלו אחרי החזרה.
זה לא יהיה לגמרי מדויק להגיד שהוא לא קיבל צ'אנס הוגן. במעט המשחקים שהוא כן עלה על הדשא הוא ברח מהכדור, נמנע מלהיכנס לתיקולים ולעיתים היה נראה כשחקן מבוהל שרק עלה עכשיו מהנוער.
מי שהגיע בקול תרועה גדול למתחם חודורוב עוזב בקול ענות חלושה וזה לא לגמרי מפתיע. החיבור הזה לא עבד. הוא כבר לא אותו שחקן, כנראה שגם הגיל כבר עושה את שלו וזנדברג לא יחזור להיות מה שהיה.
הנה המקבילה לעומרי אפק. שחקן שהגיע בזכות היכולות שלו לליגה הספרדית והגיע למסקנה שקבוצה גדולה זה גדול עליו. גם זנדברג כבר מתחיל להרגיש את הסוף ואם אפשר למשוך עוד כמה שנים בקבוצה קטנה, בני יהודה הוא האופציה הטובה ביותר.
גם גיא לוזון לא יצליח להחזיר את זנדברג לימים הגדולים ולא כדאי לאוהדים להאמין בזה. הוא עוד יכול לתת גול פה וגול שם, בישול פה ובישול שם, אבל צריך להכיר בעובדות. זנדברג גמר את הסוס, לפחות בשביל הרמות הגבוהות אפילו של הכדורגל שלנו.
יכול להיות שזנדברג עבד קשה במהלך הקיץ האחרון ובאמת ניסה לעשות את הכל כדי לחזור לעצמו, אבל זה לא היה מספיק. אפילו ערן זהבי, שאני מעריך ואוהב את היכולות שלו, מהיר חשיבה יותר מזנדברג, ועצם השילוב שלו בהרכב, בקבוצה שרצה ועושה עבודה מצוינת, אומרת הכל.
זה עוד נקודה. סביר להניח שזנדברג רצה לעזוב עקב מיעוט הדקות. יכול להיות שבתוך תוכו הוא הבין שהוא כבר לא יכול לתרום כמו שמצפים ממנו. כך או כך, הפרידה הזאת טובה לזנדברג ולהפועל באותה מידה.
ללא קשר, האדומים חייבים להביא עוד שחקן שניים לסגל כדי לעבות אותו לקראת ההמשך. זנדברג ממילא כבר לא היה פקטור ואיתו או בלעדיו הסגל של האדומים לא מספיק.