כך, בהודעה קצרה, אפילו לקונית משהו, נפרדה מכבי תל אביב מאחד המאמנים הגדולים שנחת בישראל, מאמן שהתאים בצורה מושלמת לשאיפות המקצועיות של הארגון שבונה ג'ורדי. אין עצב על לכתו, למרות התקווה שיישאר, אלא גאווה קטנה: מכבי הפכה לארגון מצליח וככזה, עובדיו מבוקשים.
בראיונות שערך דיבר תמיד על תשוקה, אומץ ונחישות, אבל יותר מכל פאולו - ואני מרשה לעצמי לקרוא לו כך אחרי העלייה ליציע בחגיגות האליפות - לימד אותנו כי האהבה והתשוקה למשחק היא שהביאה אותו להיות חתום על אחת העונות המשמעותיות ביותר לבניית קבוצת כדורגל אדירה.
נתוני הפתיחה לא בישרו טובות. העתיד היה מעורפל. אוסקר גארסיה שהניח את היסודות עזב, והתבשרנו על החתמת מאמן הגנתי, כזה שלא דוגל בתצוגות התקפיות. הדאגה התגברה לאחר תוצאות בינוניות במשחקי טרום העונה. גם השינוי הטקטי שערך במשחק ההדחה מליגת האלופות מול באזל לא התקבל כשינוי גישה, אלא יותר בשבירת כלים מוצלחת כשאין כבר מה להפסיד.
תחילת דרכו גרמה ללא מעט שיחות טלפון בין אוהדים רגע לפני המשחק: "שמעת את ההרכב?, "הוא כנראה השתגע". אחרי עונה שבה הדברים היו קבועים וברורים, העלה אותנו סוזה על רכבת ההרים הרגשית שלו, ואנחנו לא התמסרנו בקלות.
סוזה היה המאמן המתאים ביותר לקפיצת המדרגה המקצועית שנדרשה במכבי. בעונה הראשונה, זו של אוסקר, יובאו נהלי עבודה מקצועיים חדשים ונדרשה בעיקר יציבות בשיטת המשחק, בעונה השנייה ולאחר הטמעת הנהלים, נדרשה קפיצת מדרגה נוספת, והיא בניית קבוצה שתצליח להתמודד באירופה.
קפיצת המדרגה אותה הנחיל לשחקנים היא המשמעת הטקטית והגיוון הטקטי. במקום לשחק באותה שיטת משחק, בחר את שיטת המשחק וההרכב בהתאם ליריבה, וראינו קבוצה של שחקנים ישראלים שמצליחה לשלב בין כמה שיטות משחק, גם במהלך משחק אחד. הרבה רגעים קסומים השאיר פאולו סוזה, אך בעיני יש כמה אבני דרך.
הראשון: ניצחון החוץ על מכבי חיפה במחזור השלישי. זו הפעם הראשונה שהבנו שנחת כאן גאון טקטי. השני: המחצית הראשונה במשחק מול פרנקפורט בבלומפילד. זו הייתה דוגמא לשחמט טקטי, והריצה לעבר ברק יצחקי לאחר השער השלישי (כמה חודשים לפני הריצה לעבר זהבי), לימדה אותנו כמה תשוקה יש בו. השלישי: המהלך שהוביל לסחיטת הפנדל של טל בן חיים בדרבי המפורסם. שם היה אפשר להבין איזה שינוי שחל בין הקבוצה של אוסקר שדגלה בהגעה למצבים באמצעות מסירות לבין הקבוצה של סוזה שדרש להעביר את הכדור קדימה מהר ככל האפשר, ולראייה, כמות השערים שהבקיעה הקבוצה בדקות הראשונות.
בסופו של דבר, את הכבוד וההערכה הרבה ביותר לעבודתו העניקה לו הקבוצה שהחתימה אותו על חוזה לשלוש שנים. במשחק הראשון בשלב 32 הגדולות בליגה האירופאית בחרה באזל להתאים את המערך שלה לזה של מכבי על מנת להוציא תוצאה טובה בת"א, זה אומר הכול.
אני רוצה לומר לסוזה תודה על עונה אדירה, ובדברי הימים של מכבי הוא ייזכר כמי שבנה עוד קומה בפרויקט האדריכלי-המקצועי של ג'ורדי קרויף.
