זהו. עשר שנים של המתנה ותקווה הגיעו לסיומן עבור אוהדי מכבי תל אביב. המועדון הצהוב לקח את האליפות ה-15 בתולדותיו מקום המדינה הערב (שני), וזו ההזדמנות המושלמת להעיף מבט אחורה ולהעניק ציונים לכל מי שידו הייתה בדבר במשך העונה. וכמובן שבתור התחלה, חייבים להתייחס למאמן:
אוסקר גארסיה
מה שלא יגידו, זה מאמן העונה. במיוחד כשזוכרים שזו העונה הראשונה שלו כמאמן בוגרים, במדינה זרה עם חצי מלחמה ותקשורת צמאה לדם שחיכתה לו בסיבוב. אוסקר הוא אולי לא הכי מעניין, לא מספק כותרות ומחייך רק בחצי פה, אבל אם הוא עשה את מה שלא עשו אבי נמני, מוטי איווניר, ניר לוין, אלי כהן, יוסי מזרחי, טון קאנן ורן בן שמעון בעשר שנים לפניו, מי אנחנו שלא נפרגן?
ציון: 9.5 (אם הוא היה קצת יותר מעניין, היה מקבל 10)
שוערים:
וינסנט אניימה
באחד הראיונות שנתן העונה, אניימה סיפר שאנחנו לא רואים ממנו את אותה יכולת מהפועל תל אביב לא בגללו, אלא בגלל החברים שלו להגנה שגורמים לו לעבוד הרבה פחות. עצם העובדה שמכבי הייתה מאוד רוצה לראות אותו לעונה נוספת אומרת הכל. מי שרצה קצת חתוליות ניגרית קיבל אותה בקטנה מול בני יהודה בפלייאוף העליון. אבל יותר מהכל בדברים הקטנים, בשלהוב השחקנים דווקא ברגעים הקשים. הדברים הקטנים שהופכים אותו לשוער הטוב בישראל.
ציון: 7.5 (אם היה משחק עם הצהובים באירופה היה מקבל אוטומטית עוד נקודה)
ברק לוי
אין הרבה שוערים שב-7 הופעות ליגה עוצרים שני פנדלים. אין הרבה שעושים את זה בגיל צעיר כל כך. אין הרבה שוערים שבלי לקבל דקות נותנים בכל משחק תצוגה. בטח ובטח כאשר השוער שהם מחליפים נחשב לאחד השוערים הטובים ששיחקו כאן. ללא ספק, מהתקוות הגדולות של ישראל בין הקורות.
ציון: 7.5
הגנה:
עומר ורד
אחרי השנה שעברה היו הרבה שחשבו שעומר ורד בדרך להפוך למגן העתיד של מכבי. על הנייר הוא גם קיבל לא מעט הזדמנויות. במכבי תל אביב הרגישו שלמרות שקיבל אותן הוא לא ממש הבין מה רוצים ממנו מבחינה טקטית וכך הוא מצא את עצמו מהר מתנדנד בין הספסל והיציע.
ציון: 5.5
שרן ייני
כל החיים הרגילו אותנו שקפטן חייב להיות זה שדוחף, צועק ומנהיג בצורה מופגנת. השנה במכבי תל אביב התגלה המנהיג מסוג אחר. וכמה סמלי זה שאחת התמונות הזכורות ממנו העונה היא המשחק עם הפלסטר על המצח. וכל זה בלי להזכיר שהוא בקושי שיחק בעמדת הקשר האחורי, שהיא העמדה המקורית שלו כמו שראינו מול פורטוגל.
ציון: 9
קרלוס גארסיה
כשקרלוס התחיל את דרכו בישראל מרבית הפרשנים הכתירו אותו כנפילה יחד עם רוברט ארנשו וסטיב גורי. הסוף ידוע: מכבי תל אביב ספגה עד עכשיו 23 שערים בלבד. ואליפות, כמו שאתם יודעים, משיגים דרך ההגנה.
ציון: 9
איתן טיבי
ב-7 השנים האחרונות, טיבי הספיק לעבור בבית"ר, לשחק בבלגיה, לקחת אליפות עם קריית שמונה ולהפוך לשחקן הרכב בנבחרת. אבל הוא עדיין היה בגדר נעלם למרבית אוהדי הכדורגל, לפחות אם מוציאים מהמשוואה את תקרית המזוודות שלו עם בית"ר בבוקרשט ("טיבי יא מטומטם טיבי"). אחרי השנה אין כבר כמעט אף אוהד בארץ שלא יכיר את הבחור הצנוע הזה.
ציון : 9
יואב זיו
המגן משחק במכבי ת"א כבר עונה שלישית ואחרי שנתיים בהם, איך נאמר בעדינות, לא היה יקיר הקהל - מסתבר שיש לו שיר אצל האוהדים. גם הקהל למד להבין את מה שמבינים מאמני מכבי, מדובר בשחקן נשמה והמנטור של הצעירים בקבוצה. זיו הצליח להפנים את מה שדרשו ממנו המאמנים: לעלות למעלה אבל בו זמנית להיות מספיק מהר למטה.
ציון: 9
קישור:
גל אלברמן
בדרך כלל כשמאריכים שלחקן חוזה יש אצלו ירידה ביכולת, זה לא משהו שקורה רק אצלנו והרבה פעמים מתייחסים לזה בסלחנות. אבל במקרה של אלברמן קרה בדיוק ההפך. הוא עדיין לא השחקן שיצא מבית"ר לגרמניה אבל בשביל הליגה שלנו הוא מספיק.
ציון: 8.5
מהראן ראדי
10 אלף יורו. זה הסכום ההזוי שמכבי שילמה לבני סכנין עבור מהראן ראדי. גם אלי גוטמן הבין מהר מאוד את מה שהבין ג'ורדי קרויף, כשהפך את ראדי לשחקן הישראלי הראשון והמפתיע שהביא לצהובים בקיץ. השלל של ראדי עד עכשיו כולל 7 שערים ו-10 בישולים, תעשו חישוב לבד כמה היה שווה להביא אותו.
ציון: 9.5
משה לוגסי
תקוו בשביל משה לוגסי שהוא לא ייזכר לעד בתור השחקן ההוא שכבש את שער האליפות של מכבי ת"א. אבל מצד שני, בגיל 22 וכשבינואר הוא בכלל חשב ללכת, מה אכפת לו שהביא את התואר למועדון בו החל לשחק כנער.
ציון: 8
ערן זהבי
בלי להיות עדיין חצי ממה שהיה בהפועל ת"א, ערן זהבי הוא אחד משוברי השיוויון של מכבי תל אביב בינואר. דווקא בגלל שחגג מול האקסית שלו בצורה מופגנת, דווקא בגלל שלא פחד להצהיר מהשניה שהגיע שברור שמכבי צריכה לקחת אליפות. בגלל שעם מכבי במוקדמות האלופות יש למה לצפות.
ציון: 8
חסן אבו זייד
מכבי ת"א טעתה כשהביאה את אבו זייד. לא בטוח בגלל שהוא לא שחקן טוב, אלא בגלל שלא בטוח שהיא באמת הייתה צריכה דווקא אותו. גם בהזדמנויות שקיבל בהתחלה, אוסקר ניסה לבנות לו תפקיד חדש של השחקן שמשחק 50/50, תפקיד שהוא לא הכיר וממש קשה ללמוד בקבוצה כמו מכבי.
ציון: 5.5
התקפה:
גונסאלו גארסיה
גונסאלו היה אחד השחקנים הבולטים בלרנקה של ג'ורדי קרויף, שהיה בטוח שגם כאן הוא יהפוך לשחקן מוביל. בסופו של דבר יזכרו לו בעיקר את מאבקי האגו עם אלירן עטר בתחילת העונה וההפיכה להאריס מדוניאנין 2.0.
ציון: 5.5
דור מיכה
הוא אמנם החילוף מספר אחד של אוסקר בכל משחק, אבל בגיל 21 עדיף להיות זה שמוחלף ולא השחקן שרק עולה מהספסל. מיכה אמנם לא כובש ומבשל יותר מדי כמו שמצפים ממנו, אבל דווקא במשחק ההכתרה היה זה שמצא את הרשת. אפשר להגיד שחוץ מדקות הוא קיבל השנה ניסיון שיהיה חשוב לו כל כך לעתיד.
ציון: 7.5
מונס דאבור
בניגוד למיכה, אצל דבור התפוקה היא ביחס הפוך לדקות שקיבל. יש לו כבר עשרה שערים ומקום בטוח בהתקפה של גיא לוזון ביורו הקרוב, זאת בהנחה שיחזור כשיר מאיטליה. ובדיוק כמו במקרה של מיכה, הבונוס שלו מעבר לאליפות הוא ניסיון שיקח איתו הלאה.
ציון: 7.5
ראדה פריצה
בדיוק כמו זהבי, צריך לחשוב מה היה קורה אם הוא לא היה פה. מה שמדהים הוא שבתחילת השנה הציעו אותו לבית"ר ירושלים שלא חשבה ששווה לקנות אותו. למזלה של מכבי, היא קיבלה אותו בחינם בינואר והשאר הוא היסטוריה של 7 שערים וחמישה בישולים.
ציון: 8
רוברטו קולאוטי
שער אחד בלבד יש לרוברטו קולאוטי (ב-3:4 על רמה"ש בגרונדמן בסיבוב הראשון), שער שהיה ההבדל בין שלושה הפסדים רצופים למהפך שהביא הרבה רוח גבית. לצערו, הרב חוזה לעונה הבאה זה לא יסדר לו.
ציון: 5.5
אלירן עטר
אם שכחתם, עד לפני שנתיים דיברו על קללת חלוצים במכבי תל אביב. אבל אז הגיע פרח השכונות אלירן עטר, שלמרות שכבר 6 מחזורים הוא לא כובש, הוא עדיין יהיה מלך השערים של העונה. הוא למד שגם כאשר באים מהאגף אפשר לכבוש, ושלא תמיד להעביר עוד שחקן זה טוב.
ציון: 9.5
