אין לי מספיק מילים לתאר את האושר שבי כרגע. שום מתנה בעולם לא יכולה להשתוות לזה. לתת לצהובים המתנשאים האלה "ארבע על הראש". אפילו את השער השני שמכבי כבשה היא כבשה משער שלא היה ולא נברא. וגם זה לא יקלקל את השמחה בלב.
כל השבוע דיברו אוהדי מכבי תל אביב שהם הולכים לסגור חשבון. שהם הולכים להביא את הדרבי. שהם הולכים לנקום. ואני שתקתי. כל השבוע לא נגררתי אחרי חבריי לעבודה הצהובים שלא הפסיקו לדבר. עכשיו אני רק רוצה לומר להם שתי מילים: “שבו בשקט". אולי אפילו שלוש מילים: “יאללה, שבו בשקט".
הפועל תל אביב יותר טובה ממכבי והיתה כזאת גם לפני הדרבי. אז נכון שמכבי ניצחו שישה משחקים ברצף, אבל בפעם הראשונה מאז שהם התחברו הם פגשו קבוצה ברמה גבוהה. ואז גם גם קיבלו בראש.
מה זה קיבלו בראש... איזה אושר. כבר הרבה זמן לא הייתי מאושר כל כך. וזה אושר משולש. ניצחנו בגדול, סתמנו להם את הפה להרבה זמן וגם, על הדרך, צימקנו את הפער מחיפה. אתם יודעים מה? אפשר לומר שהפירוק לגורמים הזה שסידרנו, הוא סוג של אליפות, או לא לפחות לא פחות משמח מזה.
וזה לא שמכבי כל כך רעים. הפועל פשוט גדולים עליהם בארבע מידות. ואין מה לעשות, צריך להודות בזה. הפועל פשוט הרבה יותר טובה ואנשי מכבי יכולים לחזור לפרופורציות הנכונות. נכון, אתם לא הפועל ר"ג או רעננה אבל אתם שווי ערך לבני יהודה. ואני לא אומר את זה בצער כי אם בשמחה גדולה.
אז יאללה, שבו בשקט, תחזרו לחורים מהם יצאתם ופינטזתם שאתם באמת גדולים, ואנחנו נמשיך להיאבק על האליפות. המכביזם, מה שהיה פעם אימת הדרבי - מת. לעשות לכם "אולה" בשניות האחרונות. בכיתי מהתרגשות.
ודרך אגב, תודה לך מכבי שניצחתם את חיפה בסיבוב הראשון. אני סומכים עליכם גם בסיבוב השני לחגוג עליהם.
הכתוב הינו טור דעה