לכבוד חזרתה של ליגת העל למגרשי הארץ הנהדרת שלנו כינסנו את המפצחים של mako כדי לנסות לנחש מי תתן לנו הכי הרבה זמן איכות ותזכה באליפות, מי יהיה הכוכב הנולד ומהן הבשורות הטובות שיצמחו מהעונה הזו. בסוף העונה ספיישל של איפה צדקנו, אמאל'ה
הפועל עכו. כי שחור הולך עם הכל | יח``צ:
גיא בן זיו, מערכת ONE
האלופה
המעריץ של נמני: הפועל עכו. וזה לא שיש לי סנטימנטים לעיר הזו או שחלילה אני בעד האנדרדוג, אלא פשוט בגלל העובדה הפשוטה שמדובר בקבוצה היחידה בליגה שאני לא שונא. היא לא מייצגת מבחינתי אף מגזר, אין לה היסטוריה של יריבויות ספורטיביות – ובאופן כללי, אין לי מושג מי משחק בה, מי המאמן שלה או אפילו מה צבע החולצות שלה.
הבלונדינית: הפועל ת"א. אבל חשוב לציין כי הקביעה ההחלטית הזאת מותנית בשני דברים. האחד, שהשוער הניגרי של הקבוצה, וינסנט אניימה, יישאר בה עד סוף העונה. השני, ביכולת של החלוץ המוכשר שלה, סמואל יבואה. אם הוא יציג את הכושר המעולה שהציג בכפ"ס – הוא יהיה שווה הרבה נקודות לאדומים.
זה שמתחזה לאוהד בית"ר: הפועל ת"א. הקבוצה התחזקה במקומות הנכונים, ועם צוות האימון המגעיל בהיסטוריה, תצלח את דרכה ב-0:1 אחרי 0:1, לעתים בדקה ה-96 מפנדל שלא היה אחרי מסירה מנבדל, מול קבוצה ב-8 שחקנים.
תושב קטאלוניה: קשה לי לכתוב את השורות האלה, אבל על פניו, הקבוצה שנראית הכי מוכנה לליגה נכון לרגע זה היא הפועל ת"א. עם השלד המצוין מהעונה שעברה פלוס רכש ישראלי נכון וחכם ותוספת של זרים שבוודאי תגיע בקרוב - נדמה לי שהקבוצה של גוטמן היא הפייבוריטית הגדולה ביותר לזכייה בתואר.
זה שעלה לארץ מאילת: הפועל ת"א. בגלל גוטמן ולמרות אבוקסיס, בזכות אניימה ועל אף יבואה – הפועל ת"א עומדת להיות אלופת המדינה. עם שני שחקנים בתפקידי מפתח כמו חלוץ ושוער שמקומם במקום טוב יותר מאשר הליגה ה-6 בטיבה באירופה, ולמרות האישיות הבעייתית של לפחות אחד מהם, לא נראה כי מישהו יכול למנוע מהם תואר אליפות ראשון אחרי 10 שנים.
בסוף הוא עוד יגיע לבורסהספור. עטר | צילום:
אמיר לוי, מערכת ONE
ראש ארגון אוהדי נאדי ג'נין: בני יהודה. אתם יכולים לצחוק, זה בסדר, גם לפני 20 שנה צחקו על כתומים. אז זה נגמר באליפות. למה כן? כי עברו ימי התבוסתנות של ניצן שירזי, בהם הקבוצה פחדה מכל יריבה שידעה לחבר שני פסים או ממכבי תל אביב. הקבוצות הגדולות לא באמת גדולות, ועכשיו יש לכתומים אופי, ויותר חשוב, עכשיו יש כישרון. למה לא? כי כל כך ברור שההצלחה תעלה בסוף לאלירן עטר לראש ותגרום לו לעשות שטויות. היצאניות בבורסה יכולות לראות זאת כאזהרה.
זה שאוהד את הקבוצה הכי דפוקה בליגה: בהימורים כמו בהימורים, יש להפריד בין הרגש לרציונל. לא שאני אוהד קבוצה שחולמת על אליפות העונה, או במילניום הקרוב לצורך העניין, אבל אני בהחלט יודע איזה צבע עושה לי הכי רע כרקע לחגיגות עם הצלחת. חיפה והפועל ת"א, שתי הגדולות של 2009, יסיימו ראשונות גם ב-2010, רק בסדר הפוך. בסוף בכל זאת הלכתי עם הרגש. איזה אידיוט.
המהמר הכפייתי: תכננתי לכתוב פה טקסט מתחכם על בני יהודה וכמה זה יהיה רומנטי אם היא תיקח אליפות. אבל מעבר לעובדה שאחרי 30 מחזורים מחלקים את הנקודות בחצי ולא נראה לי שדמאיו מצטיין במתמטיקה, באה מכבי חיפה וטרפה את הקלפים. כמו שזה נראה כרגע הירוקים בדרך לעוד תואר בעיקר הודות לאלישע לוי שמתגלה כהפתעה הנעימה מבין מאמני ליגת העל.
הכוכב
המעריץ של נמני: כולם מצפים כאן שאני אכתוב אבי נמני. היד שלי רוצה לכתוב אבי נמני, השכל שלי מנחה אותי לכתוב אבי נמני וההיגיון הטוב צורח לי באוזן כמו אורי משיח בתור לשווארמה של חג' כחיל – רק אבי נמני. אבל הלב בוחר את מה שהלב בוחר ואני חייב לבחור בערן קוליק.
גילוי נאות: קוליק היה המורה שלי לחינוך גופני מחטיבת הביניים ועד לתיכון. זה לא אומר שלמדתי ממנו טקטיקות סודיות או משהו כזה, בעיקר שמעתי משפטים כמו "קחו כדור" או "היום נרוץ 60 מטר", אבל כן ידעתי שהוא כדורגלן עבר ומאמן בליגות נמוכות. עם בגז' ענק של ניסיון והמון ידע שצבר במהלך השנים – הוא עוד יכול למצוא את עצמו בשנים הבאות באחת הקבוצות הגדולות בליגה. הפועל עכו, למשל.
הבלונדינית: השנה הזאת תהיה מלאה בהפתעות. הפועל ב"ש למשל, לא תפסיק להפתיע לטובה. הרבה מהקרדיט יילך לחלוץ המוכשר שלה אוהד קדוסי. קדוסי, שגדל במכבי פ"ת, סבל מפציעות, הושאל לליגה השנייה – ויעשה השנה את קאמבק חייו. באחריות.
תנו לו צ'אנס, הוא משחק מהלב. בלו | צילום:
עמית מצפה, מערכת ONE
זה שמתחזה לאוהד בית"ר: זו תהיה שנת הפריצה של ירו בלו. הניגרי הקטן, שמנסה כבר כמה שנים להוכיח שהוא היורש של יעקובו, יצליח - אם רק אלישע ייתן לו צ'אנס. אם הוא לא היה נפצע בשנה שעברה, סביר להניח שהיה מתמודד על תואר מלך השערים ואולי גם מציל את הקבוצה הצפונית מירידה. אני מאמין שבמחצית השנייה של העונה הוא יקבל את ההזדמנות שלו - וייקח אותה בשתי ידיים.
תושב קטאלוניה: השם הראשון שעבר לי בראש הוא אייל גולסה ממכבי חיפה. ילד הפלא הזה בהחלט נמצא בכושר מצוין ועומד על סף פריצה. אלא שיותר הגיוני שגולסה יימצא את עצמו בסופו של דבר מתובנת וכבול על ידי אלישע לוי, או במילים אחרות: עושה הגנה באגף ימין.
השם השני שעלה לי היה מיכאל זנדברג. הוא לא השחקן הכי כישרוני בליגה, ממש לא. הוא גם לא איזה משקיען גדול במיוחד. אבל נדמה לי שזנדברג הוא בהחלט חומר טוב ל-"שחקן עונה" בעונה הקרובה, כי הוא בעיקר רעב - רעב לחזור לשחק, רעב לכדור ורעב לכבוש.
ממעמקי הליגה הלאומית לנבחרת הלאומית? מליקסון | צילום:
שי לוי, TGspot, מערכת ONE
זה שעלה לארץ מאילת: מאור מליקסון. מוזר קצת להתייחס לעונה טובה של שחקן בן 25 כעונת פריצה, אבל הקשר המוכשר הזה לא יכול היה לקבל קרקע תומכת יותר מהאצטדיון בב"ש כדי להראות מה הוא באמת שווה. קצת שקט, פתיחת עונה טובה, ביטחון – והבחור רושם הופעה גם אצל קשטן.
ראש ארגון אוהדי נאדי ג'נין: יובל אבידור. נו, ההוא שהולך למקום שבו נכשלו מיטב חלוצי הכדורגל הישראלי. למה כן? כי יש העונה כל כך הרבה קבוצות גרועות בליגה, שכדי להבקיע שערים כל מה שצריך זה לעמוד ברחבה, והשאר כבר יקרה מאליו. וכשיש מלך אחד על הקווים, הגיוני שיהיה מלך אחר על הדשא. למה לא? נו באמת. שמעתם את הרעש הזה? זה יניב עזרן מתהפך על כסאו ביציע בחוסר נוחות.
זה שאוהד את הקבוצה הכי דפוקה בליגה: בירם כיאל וביברס נאתכו, כנראה הלב של קישור הנבחרת בעתיד הקרוב, הבשילו וידחפו את חיפה והפועל עד הסוף. זה שיביא לקבוצתו את המתכת ירוויח גם את התואר האישי.
המהמר הכפייתי: בגלל שיש לי נטייה להימורים ולהשמנה אני הולך על ראובן עובד. השחקן האדיר הזה עובר למקום שעל פניו הוא המוקש הכי גדול בקריירה שלו – סכנין. ואין פה שום התרסה כלפי המגזר אלא להיפך, חשש אמיתי שהאוכל הפנטסטי במסעדות המקומיות יהרוס כל חלקה טובה שעוד נשארה מהכישרון הגדול הזה. ובכל זאת - ערן קוליק, היעדר הלחץ, הירידה ברמה בליגה של 16 קבוצות וההיסטוריה המקומית שרוויה בכישרונות שפרחו (ע"ע בוזגלו) גורמת לי להאמין שהנה רובן חוזר. עם עמבה.
החלום
תכירו, הקפטן הבא של בית"ר | צילום:
AP
המעריץ של נמני: שיהיה מעניין. ואני לא מתכוון חס וחלילה לרמת הכדורגל, על זה ויתרתי כשדידי הררי החתים את טון קאנן במכבי ת"א רק בגלל שהוא לבש חליפות יפות והלך עם מחברת לכל מקום. אני רוצה ששחקן מצטיין בבית"ר יחליט להתאסלם ולשנות את שמו לעבדאללה. אני רוצה שאוהדי הפועל ת"א ישרקו בוז בדקת דומיה לזכרו של השר רחבעם זאבי ז"ל. אני רוצה שבני יהודה של גיא לוזון תגיע למצב בו היא תוכל להוריד ליגה את מכבי פ"ת. אני רוצה באופן כללי שמכבי פ"ת תרד ליגה. אני רוצה ששחקן בכיר בליגת העל יצא מהארון. אם אפשר, אני רוצה שזה יהיה אותו אחד מבית"ר שהתאסלם. אני רוצה שמכבי חיפה תארח בצ'מפיונס את ברצלונה והאורות ברמת גן יכבו כל 9 דקות. והכי חשוב, אני רוצה ששייע פייגנבוים יוזנק כבר להציל קבוצה מירידה.
הבלונדינית: מה אפשר לבקש כשהליגה המקומית בארצך היא כבר מושלמת ומעניינת? חובבי כדורגל מכל קצוות תבל עומדים ומריעים לליגה שלנו. קבוצות כמו הפועל עכו והפועל רעננה ממלאות את עיתוני העולם ללא הפסקה. מה נוכל לבקש? אולי שיגדילו את האצטדיונים, כי קשה לנו, המקומיים, להשיג כרטיסים. ככה זה שמכל העולם מתקבצים אנשים ובאים ברכבות אוויריות עמוסות למשחק המרתק בין בני יהודה להפועל פ"ת. כשהליגה כ"כ מושלמת נשאר לבקש רק דבר אחד - שינוי.
זה שמתחזה לאוהד בית"ר: הפנטזיה הגדולה שלי מתממשת מדי שנה. לראות את מכבי ת"א מתחילה עונה בחלומות על אליפות - ולא מצליחה להגיע אפילו לאינטרטוטו. אולי הגיע הזמן לקחת את זה צעד אחד קדימה, ולראות את הפרצוף החמוץ של אבי נמני אחרי מקום 14 והפסד להפועל מרמורק במבחנים. כן יהי רצון.
תושב קטאלוניה: למרות השנים שעברו מאז התואר האחרון, ולמרות כל ההרציקוביצ'ים והשניידרים, אי אפשר להתכחש לזה - דם צהוב זורם בעורקיי. הייתי שמח מאוד לראות את שחקניו החדשים של גולדהאר שורפים את הדשא וגורפים את התואר הנכסף בסיום העונה. אלא שלצערי תסריט כזה נשמע דמיוני בערך כמו זכייה של הפועל רעננה בצ'מפיונס ליג. אווירת הלחץ והפאניקה במועדון, ההתרגשות מכל ניצחון קטן על הפועל ר"ג והתחושה המוצדקת שאין מאמן אמיתי על הקווים - לפחות לא אחד שבאמת מעוניין בתפקיד - יביאו את מכבי לעונה נוספת של דשדוש, שאת סופה אין לדעת. וכמו כל שנה, גם השנה - הלוואי ואתבדה.
זה שעלה לארץ מאילת: הלוואי: שכל הקבוצות שעלו ליגה ירדו בחזרה. אולי רק אז יבין אבי לוזון שהרעיון שלו הוא לא הברקה, מקסימום בדיחה לא מצחיקה. מגרשים במרחק מאות קילומטרים מהעיר המארחת, רמה שרק תלך ותרד, התעללות במעט האוהדים שנשארו ואחד יורם ארבל שצריך להיאבק לזהות את הבלם הרומני שהרגע הצטרף להפועל עכו היישר מהליגה השלישית באזרבייג'אן. ולחשוב שכל זה היה נמנע אם מוטי דה פיצ'וטו היה באמת רץ לתפקיד יו"ר ההתאחדות.
שמענו שיש שם אחלה ליגה, בהתאחדות כבר נסעו כדי לקבל רעיונות. איי סיישל
ראש ארגון אוהדי נאדי ג'נין: עמיתי המכור להימורים מקווה שיו"ר ההתאחדות יעלם מחיינו. אני מעדיף תרחיש מקיף יותר: עונת הפטירה של ליגת העל. זה יתחיל בכך שחודשיים לאחר תחילת העונה יתפרק אחד מהעב"מים העונים לשם הפועל רעננה או הפועל עכו. קברניטי ליגת העל יאלצו למצוא פתרון לליגה של 15 קבוצות. אחרי שבועיים של דיונים ונסיעות ליעדים אקזוטיים ברחבי העולם (שמענו שבאיי סיישל יש ליגת נוער של 11 וחצי קבוצות כולל פלייאוף אמצעי), תעלה תוכנית חדשה: כל קבוצה תשחק נגד זאת שמתחתיה בטבלה, את התוצאה יכפילו בארבע, חצי מהנקודות יתחלקו בין שאר הקבוצות לפי בחירת הקהל בבית וחצי מהנקודות ילכו למכבי פ"ת. כתוצאה מהשיטה החדשה, בית"ר ירושלים תזכה ב-15 נקודות ותעפיל מהמקום האחרון לראש הטבלה, אבל אוהדיה ישרפו בכל זאת את משרדי ההתאחדות. הליגה תבוטל, ושבוע לאחר מכן הנבחרת תנצח בשוויץ ותעלה למונדיאל.
לוזון בעוד רגע של עשייה בלתי מתפשרת למען הספורט | צילום:
רויטרס
זה שאוהד את הקבוצה הכי דפוקה בליגה: כשמתרגלים לא לקבל את מה שרוצים שנה אחרי שנה, משנים קצת את דרך החשיבה. אז ככה: שמכבי חיפה תיקח עוד אליפות, שמכבי פ"ת תזכה בגביע, שאבי לוזון ייבחר לקדנציה נוספת, דני לוי ייבחר לסגנו וממלא מקומו (בנוסף לעבודתו הנוכחית בפ"ת), שהאצטדיונים החדשים שנבנים יוסבו לקניונים (כי מי בכלל צריך אותם, גם ככה אין קהל) ושצ'רלטון תעלה את מחיר החבילה ל-100 ש'. אולי ככה זה יעבוד.
נ.ב: במקרה שלי, תהיו בטוחים שהכל ייצא הפוך. מזל טוב נמני.
המהמר הכפייתי: אמנם זה התחיל בקול תרועה רמה ונגדע באיבו אבל זו רק הפסקה זמנית עד אחרי החגים לצורך ארגון יסודי, מקיף ומעמיק. תזכרו מה אני אומר לכם – אני הולך להדיח את אבי לוזון ולהיות יו"ר ההתאחדות. ואם לא, אז האמת שזו תהיה בעיקר בעיה שלכם.
