עוד עונת כדורגל בפתח, וכמו בכל שנה אנו ניצבים משתאים אל מול מאות שידורים חיים מהארץ ומהעולם שהיו כה חסרים לנו בחודשים האחרונים. אלא שעיון מקרי במשדר כדורגל ממוצע בישראל מספק כמות של ניסוחים קלוקלים, קלישאות ועברית עילגת שהייתה יכולה לפרנס את אבשלום קור במשך כל ימות החום. שדרים, פרשנים, ובעיקר – בואו נשים את הקלפים על השולחן – מאמננו הלאומי לשעבר שלמה שרף, מגדירים מחדש את השפה העברית עד שכלל לא בטוח שאדם מן היישוב (כל יישוב) יוכל להבין על מה מדובר.
כשירות לגולש, החלטנו להוציא אתכם מן הבורות ולחשוף בפניכם מספר מושגי יסוד בכדורגל הישראלי שעליכם לדעת לקראת עונת השידורים הממשמשת. או בקיצור – מילון אבן-שרף. לגזור ולשמור. יש לכם רעיונות יותר טובים? אל תתביישו וטקבקו לנו אותם.
"עומדים יפה על המגרש". רק בישראל, לעמוד על המגרש פירושו לשחק כדורגל, ובדרך כלל גם מצטרפת לזה מחמאה. לאמור: אתם לא סתם עומדים על המגרש, אתם גם עושים את זה יפה. פלא שבסוף אפילו בניון נהיה דוגמן?
"מהלך מצוין של כדורגל". אתם על הערוץ הנכון, המסך בוהק בצבע הירוק, ולכולם מובן מאליו הרי שמדובר במשחק כדורגל – חוץ מלקשקשנים המקצועיים. המהלך אכן היה מצוין, מבריק אפילו. אבל תזכירו לנו רגע: למה צריך להזכיר לנו שוב שמדובר בכדורגל?
"החמצה של 100 אחוז שער". אמנם כדי להיות פרשן כדורגל אין צורך בתואר במתמטיקה, אבל הידע המינימאלי לעיתים מתבקש. אם היו 100 אחוזי סיכוי לשער, לפי כל החישובים שלי - זה היה שער. מה שמוביל אותנו בבטחה לקלישאה הבאה.
"מאיר, אפילו אתה היית כובש מכאן". אין פרשן ישראלי שלא אומר את המשפט הזה על הטיותיו השונות (יורם/רמי וכד'), ובכל פעם מחדש נשאלת השאלה: למה? האם זה מצחיק? האם מאיר (או יורם, או רמי) באמת היה מצליח במשימה בה כשלו חלוצי-העל שלנו? ומתי באמת נזכה לראות את טובי שדרינו לפחות מנסים את זה על בשרם? לכדורגל הישראלי נחוצות דרכים טובות יותר לצחוק על חלוצים גרועים, ויפה עונה אחת קודם.
"השער הזה היה באוויר". המשפט הזה, שבדרך כלל נאמר בדיעבד, מספק פתרון מצוין לפרשנינו שנרדמו בשמירה. רוצה לומר: ידענו שזה הולך לקרות, אבל עוד לא הספקנו להגיד את זה. האוויר פשוט היה דחוס מדי.
"אף שוער בעולם לא היה יכול לעצור את זה". אז זהו, שכן. אף שוער בליגה שלנו אולי לא היה מצליח לעשות את זה, אבל סיכוי סביר שקסיאס או בופון דווקא כן. עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. ועיניים עצומות.
"הוא היה צריך להוריד את הגוף". הטיעון האולטימטיבי של פרשני הכדורגל שלנו לבעיטה גרועה. למה הכדור הלך ליציע? הרי לא יכול להיות שמישהו סתם בעט עקום! אם הוא היה מוריד את הגוף (מה זה אומר בכלל?), הכל היה נראה אחרת והכדור היה טס לחיבור. המשמעות האמיתית של המשפט הזה היא כמובן אחרת - "תנו כבוד על השליטה בפיזיולוגיה".
"משחק של להיות או לחדול". זה נכון שכבר היו מקרים, אבל קשה להאמין שמישהו באמת יחדול בגלל משחק כדורגל. על פי רוב, גם שחקני הקבוצה המפסידה ממשיכים להתקיים אחרי ההפסד, לעיתים לצערם הרב.
"תראה-תראה-תראה!". הקריאה הבהמתית של הגבר המצוי שיושב עם הפיצוחים מול הטלוויזיה, והועתקה במלואה לאירוע המדיה הנקרא "שלמה שרף". הרי למה לבזבז תאים אפורים על ניתוח מקצועי של המשחק, אם אפשר פשוט לצרוח קבל עם ועולם. לעיתים נשמעת בתוספת "יא אללה", "וואה-וואה-וואה", וכן: "תסתכל מה הוא עושה, תסתכל מה הוא עושה לו". אכן פרשנות למופת.
"בעיטה מצוינת, חבל שהכדור הלך החוצה". שוב טעות. אם זאת הייתה באמת בעיטה מצוינת, הכדור היה הולך פנימה. עכשיו זו רק בעיטה יפה, או בעיטה נחמדה או סתם בעיטה עקומה. או בלשון הפרסומת ההיא מהטלוויזיה: "זה טוב - אבל זה לא מצוין".
"הכדור שיחק ביד". לא, ברצינות, תסבירו לי: איך כדור יכול לשחק ביד? לא קצת התבלבלנו בתפקידים? במדינת כדורגל כמו שלנו, עם שופטים כמו שלנו, זה באמת נחמד לחשוב שהכדור הוא זה שיכול להכריע אם הייתה נגיעת יד או לא. אבל נדמה לי שמאז דמותו של ווילסון – הכדורעף החביב מהסרט "להתחיל מחדש" – אין הרבה כדורים עם כזו אישיות.
"יוצא מן הכלל טוב". עוד הכלאה פרשנית ביזארית וייחודית למדי שמופיעה אך ורק במגרשי הכדורגל הטלוויזיוניים. ממתי משהו רע יכול להיות יוצא מן הכלל? לשלמה ולשאר פרשנינו הפתרונים.