8 שנים אחרי שלקח אחריות על מ.ס. אשדוד, ג'קי בן-זקן מודיע שרק עכשיו נפל לו האסימון. שהמרדף אחרי תואר ראשון לקבוצה, או החשש מפני ירידת ליגה, הם אלה שגרמו לו לחשוב כל השנים האלה לא נכון.
בחודשים האחרונים הוא הבין שהסיפור של לקחת קבוצת כדורגל בישראל, לאור הכדורגל "המאוד מאוד עלוב כאן", לדבריו, לא מצדיק השקעה כל כך גדולה בקבוצה הבוגרת. הוא מדבר על הכסף שזרק לאורך השנים באשדוד, על הסיפוק שגורמת לו העזיבה של גאידמק, ועל כך שהרחבת הליגה ל-16 קבוצות מחזירה אותו לימים שבהם עוד נהנה מכדורגל. ראיון עם בעלים שקיבל את הדרייב מחדש.
* איך אתה מסתכל היום על הכדורגל, זה עסק ששווה להיות בו כמו שחשבת?
"אני שונה מרוב הבעלים. כי כשנכנסתי בהתחלה לא היו לי ציפיות ברמה הכלכלית. היה ברור לי שזה תחביב יקר, שזו אהבה שעולה כסף. השאלה היחידה היתה כמה אני אפסיד. התקווה היתה להפסיד כמה שפחות".
* כמה הפסדת בעונה האחרונה?
"שמונה מיליון שקל, וזה לא היה השיא. בעונה שלפני כן שמנו מהכיס בין 10-12 מיליון שקל".
* זה הלך והתנפח עם השנים?
"כן, כשהתחלנו לפני שמונה שנים, בעונה הראשונה שלנו, הפסדנו 200 אלף דולר".
* אז זה לא היה שווה.
"שווה או לא זאת שאלה קשה. לא עשינו את זה כדי להרוויח כסף. עשינו כדי להגיע להישגים".
* ולא הגעתם.
"כשאתה לוקח מועדון קטן - ועירוני אשדוד היה מועדון קטן מאוד - אז יש למטבע יש שני צדדים. זה שאנחנו דייר קבוע בליגה של 12 קבוצות, זה הישג עבור מועדון קטן. לא התקרבנו מעולם לתקציב של 20 מיליון שקל, תמיד היינו באזור ה - 13-14 מיליון עם פה ושם חריגות, וגם זה הישג. בנינו קבוצה מאפס. האיחוד בין עירוני להפועל הותיר אותנו בלי אוהדים, ולקח זמן ליצור גרעין של אוהדים. הדבר הכי חשוב שבו הצלחנו בגדול זה מחלקת נוער. מבחינת כמות אנחנו המחלקה הכי גדולה בארץ עם למעלה מ-1,000 שחקנים פעילים. אני לא חושב שיש מועדון שהעלה כל כך הרבה שחקנים לקבוצה הבוגרת, מתוך 25-26 שחקנים בסגל יש לנו 18 שחקני בית. אין תופעה כזאת".
* אתה רואה היום אנשים שיוצאים מהכדורגל או מצטערים שנכנסו - ארקדי, שניידר, יאמר, רונן אלעד - אתה מבין אותם או מקנא בהם שיש להם את האומץ להגיד די אחרי מעט זמן?
"אני לא מקנא בהם, כי ידעתי מה התוצאה תהיה. ברגע שארקדי נכנס לכדורגל ידעתי שזה מה שיקרה. מי שלא בא מאהבה לכדורגל, לא יכול לשרוד. התמורה שלי זה לא אם הקהל קורא בשם שלי או שכותבים עליי בעיתון, אלא לקום בשמונה בבוקר בשבת ולראות 4 משחקים של מחלקת הנוער שלנו. את גאידמק הדברים האלה לא מעניינים. וגם את יאמר ואת שניידר זה לא מעניין, שניידר אפילו לא נמצא כאן".
* אתה שמח שארקדי עזב כאן את הכדורגל?
"מאוד. לא ברמה האישית. אלא בגלל מה שהוא גרם לכדורגל. הוא האסון הכי גדול של הכדורגל. אחת הסיבות שרונן אלעד עוזב היום את הכדורגל ולא עוד ארבע שנים זה בגלל שארקדי היה בכדורגל. ברגע שאתה לוקח קבוצה ומתחיל לשלם סכומים מטורפים כי מישהו הקפיץ את המחירים כלפי מעלה, אתה מאבד שליטה. אתה לא יכול להגיד לשחקני נבחרת שמשחקים אצלך שהם ירוויחו 10% ממה שברוכיאן מרוויח".
יום עבודה לכדורגלנים
סיפור ארקדי לא גרם אמנם לבן-זקן לעזוב, אבל השנים האחרונות הביאו אותו להחלטה על הקמת הפרויקט החדש שלו. על מה הוא מדבר בעצם? "בניית אקדמיה לכדורגל והקמת מלונית שתהווה מעין אכסניה לקבוצה הבוגרת. לקחתי שטח פרטי ששייך לי באשדוד ושעליו כבר החלה בניית המלונית. שחקן שירצה לשחק באשדוד יידע שהוא מגיע למקום העבודה שלו וצריך לתת 8 שעות ביום. הוא יבוא בבוקר וייצא ב-5 בערב, ינוח בצהריים במלונית, יאכל, ישחק בפלייסטיישן, יראה וידאו. המלונית תכיל 30 מיטות לשחקני הקבוצה הבוגרת ולצוות המקצועי, ובנוסף יהיו עוד חמש דירות שייבנו לאקדמיה לשחקנים צעירים".
* מאיפה הרעיון הזה?
"הרעיון תמיד היה קיים. אבל הלחץ להביא תואר או הלחץ לא לרדת ליגה גרם לי במשך שנים לעבוד עם סדר עדיפויות לא נכון. רק בחודשים האחרונים נפל לי האסימון, הבנתי שאם אנחנו רוצים לעשות שינוי בכדורגל, אז צריך להפסיק עם כל הלחץ הזה של תחרותיות וירידת ליגה, ולבנות את המודל שאני חולם עליו. לקחתי אנשים שעובדים רק על הפרויקט הזה. שי הולצמן שהוא המנהל הטכני ואחראי על כל הפרויקט, לקחתי מאמן ויועץ מנטאלי בפול-טיים ג'וב, מאמן כושר. צמצמנו את הקבוצות בנוער כדי לחסוך עלויות, אבל במקביל לקחנו מאמנים יותר איכותיים ויקרים. החלטנו לשדרג את השכר למאמנים בנוער ובילדים, כי אני לא יכול לדרוש ממישהו שמרוויח 2,000 שקל בחודש שייתן את כולו".
* מתי הכל יהיה מוכן?
"המבנה יהיה מוכן תוך שלושה חודשים".
* קבוצות מקצצות היום בתקציב, איך זה מסתדר הפרויקט הזה עם המצב הקיים?
"אנחנו החלטנו להשאיר את אותו תקציב כמו בעונה שעברה, אבל סדרי העדיפויות ישתנו לגמרי. אני מעריך שנעמיד את אותו תקציב - 15-16 מיליון שקל, אבל אם עד היום הייתי שם 2 מיליון שקלים במחלקת הנוער והיתר בבוגרת, אז היום הכל משתנה. 50% מהתקציב ילך לקבוצה הבוגרת, 20% לנוער ו-30% להקמת המלונית והאקדמיה ובניית מתקנים.
* לא עשיתם קיצוצי שכר לשחקנים?
"שחררנו די הרבה שחקנים, כשאחד השיקולים את מי לשחרר היה העלות והשכר. כל השחקנים שיישארו במערכת יידרשו לקיצוץ של עשרות אחוזים. מי שלא ירצה לא יישאר. אני חושב שזה אחד היתרונות של הרחבת הליגה ל-16 קבוצות. אני היום יכול לעשות הרבה יותר דברים טובים על בסיס מקצועי ולא על בסיס נקודתי, כי אני לא בלחץ של תחתית או צמרת".
* יש עוד איזה שינויים שאתה מתכנן?
"כן, יותר שינויים ברמת הקונספט. למשל, לקחנו החלטה שאין יותר ועדות משמעת בקבוצה. יש חוזה שכל שחקן יחתום עליו עם תקנון, כל הפרת תקנון שווה קנס כספי. איחור שווה 500 שקל, איחור שני 700 שקל, צהוב לא מוצדק יחייב בקנס. לא שואלים בכלל את השחקן. זה יורד לו אוטומטית מהמשכורת. במסגרת השהות שלהם במועדון חלק מהזמן השחקנים ישקיעו בפעילויות למען הקהילה ובבתי הספר, ביקורים בפנימיות. שחקן יבוא ליום עבודה מלא ויעבוד במהלכו עבור המועדון. איך שחקן שבא לאימון של שעה וחצי ביום ובמשחק רץ בקושי 20 דקות על הדשא, אמור להרגיש שהוא מחויב למועדון?!".
"יאמצו את המודל שלנו"
* אם היית יכול לקחת היום שתי החלטות שישנו את פני הכדורגל, מה היית עושה?
"הייתי לוקח את כל הכספים שהטוטו נותן להקמת אצטדיונים מקרן המתקנים, ובונה 300-400 מגרשי כדורגל סינטטיים. היו יכולים להיות 2-3 מגרשים עם דשא סינטטי בכל עיר, ולילדים בני 6 היה משטח נורמלי שהם היו יכולים ללמוד עליו את יסודות הכדורגל. כל מי שבא רואה את הילדים האלה מתאמנים בפארקים, ואת הקבוצות משחקות באורווה... איך אנחנו יכולים לדרוש מילדים שאין להם תנאים בסיסיים לתת פס כמו שצריך?
הדבר השני - ניהול הענף הזה. אין סיבה שיענקל'ה שחר, לוני, מאיר שמיר או אחרים - שלא הם שינהלו את עצמם. הרי הכסף הוא שלנו, אנחנו מייצרים את הכסף להתאחדות. כל אחד מהאנשים האלה הוא איש עסקים מוצלח הרבה יותר ממי שמקבל את ההחלטות בהתאחדות. למה אני צריך שיו"ר ההסתדרות דרך איזה תקנון היסטורי אדיוטי ימנה לי את יו"ר ההתאחדות?".
* כמה יש לך אנרגיה לכדורגל לעומת לפני שלוש שנים?
"היום קיבלתי דרייב חדש בגלל כל השינוי שאנחנו עושים. הצבתי מטרה ואמרתי לכל האנשים שאנחנו הולכים בכל הכוח על המדיניות הזאת. כשדיברתי עם כל האנשים במועדון, אמרתי להם שמבחינתי להמשיך במצב הקיים שהיה עד היום לא מעניין אותי יותר. מעניין אותי רק המודל החדש. ובכל מקרה אני אצא מנצח - כי או שאני אצליח ואהיה מסופק, או שאני לא אצליח ואז אני אגיד שלום".
* במבט לאחור, על מה אתה הכי מצטער בתקופה שלך באשדוד?
"על זה שהאסימון נפל לי רק עכשיו. אם הייתי לפני שש שנים מתחיל את המהלך של המלונית והאקדמיה ושינוי התפיסה, אני לא יודע איזה שיחה אתה ואני היינו מנהלים עכשיו".
* אתה חושב שזה יתפוס?
"אני אגיד לך יותר מזה - בעונה הבאה יהיו יותר מכמה קבוצות שיאמצו את המודל הזה".
