מבדיקה קצרה ופשוטה לגבי מספר השוערים הישראלים שעומדים בין הקורות בליגת העל, ניתן להבחין בנתון המבהיל הבא: חמישים אחוז משוערי ליגת העל הינם זרים. אם נתרגם זאת למספרים, הרי ש-6 שוערים (מתוך 12 קבוצות) באים על חשבון התוצרת המקומית.
הנתון החריג הזה מעלה כמה שאלות רציניות עליהן רצינו לקבל תשובות: האם הסיבה לכך היא איכות ירודה של שוערים ישראלים? האם השוערים הזרים אכן מספקים את הסחורה? האם באמת אין כיום עתודת שוערים איכותית בישראל? כיצד מחליט מאמן בליגת העל ללכת על שוער זר? כיצד ישפיע הדבר על נבחרת ישראל והאם מישהו עושה משהו בעניין?
כדי לעשות קצת סדר, להלן חלוקת קבוצות ליגת העל אשר שומרות על שוער ישראלי בשער ואלו שלא:
ישראלים: ניר דוידוביץ' (מכבי חיפה), לירן שטראובר (מכבי נתניה), אוהד כהן (מכבי פ"ת), שביט אלימלך (הפועל פ"ת), מאיר כהן (בני סכנין), דני עמוס (קרית שמונה).
זרים: טברטקו קאלה (בית"ר ירושלים), דרגוסלאב יבריץ' (מכבי ת"א), דלה איינוגבה (בני יהודה), וינסנט אניימה (הפועל ת"א), ג'וסלן מאייבי (הכח עמידר ר"ג), דראגן סטויקיץ' (מ.ס. אשדוד).
מעבר לשוערים הזרים הראשונים, כל קבוצות ליגת העל מחזיקות בשוערי משנה ישראלים, רובם צעירים וחלקם כבר קיבלו העונה את ההזדמנות שלהם בעקבות פציעת השוער הראשי (אמיר אדרי בחיפה למשל), או בגלל אי שביעות רצון מקצועית של המאמן מהשוער הראשון (אריאל הרוש בבית"ר).
בין שוערי המשנה בליגת העל ניתן למצוא שמות כמו אמיר אדרי, יניב מזרחי, דניאל ליפשיץ, אבירן דלל, אבי איבגי, גיא סולומון, יוסי שקל, שניר דורי, מחמוד קנדיל, יוסי בצלאל, וברק ויסוקר.
הסטטיסטיקה מראה שבארבע משש הקבוצות הראשונות בטבלת ליגת העל מופיעים שוערים ישראלים בהרכב הפותח. המוליכה, מכבי חיפה, "הגדילה" לעשות כשנתנה במה לבוגר מחלקת הנוער, אמיר אדרי, בתקופה בה ניר דוידוביץ' היה פצוע. מנגד, בשורותיה של נועלת הטבלה, הכח עמידר ר"ג עומד שוער זר, ג'וסלן מאייבי הקמרוני.
בסופו של דבר, ספיגת שער מופנית בדרך כלל כלפי שוער הקבוצה שאחראי לנהל את ההגנה שלו כראוי ולשמור על השער שלו נעול. אשדוד היא מובילת טבלת הספיגות בליגת העל עם ממוצע של 1.79 שערים למשחק, בעוד במקום השני נמצאת נועלת הטבלה הכח עמידר ר"ג עם ממוצע של 1.68 שערים למשחק. על מפתן השער של שתי הקבוצות הללו מופקד שוער זר.
מהצד השני של הטבלה, במקום האחרון בספיגת שערים ניצבת הפועל ת"א, גם היא עם שוער זר בשער ועם ממוצע של 0.74 שערים למשחק. במקום הלפני אחרון וזה שלפניו ניצבות מכבי פ"ת ומכבי חיפה עם 0.84 ו-0.89 בספיגת שערים בממוצע למשחק בהתאמה, כאשר לשתיהן שוערים ישראלים בשער.
לפי הנתונים האלה קשה לקבוע חד משמעית האם ערך המוסף של השוערים הזרים גבוה או בלתי מוצדק ורק דוחה את התקדמותם של שוערים ישראלים צעירים פוטנציאלים למרכז במת הכדורגל הישראלי.
אנטמן: "בארץ אין סבלנות לגדל שוערים, רוצים הכל כאן ועכשיו"
מאמן השוערים של מכבי חיפה ושוער נבחרת ישראל בעבר, גיורא אנטמן, סבור כי המצב כיום חייב להדליק נורה אדומה אצל קברניטי הכדורגל הישראלי: "אני בהחלט חושש שהמצב היום יפגע בהתקדמותם של שוערים ישראלים, מה שיוביל בסופו של דבר לפגיעה בנבחרת ישראל. המצב הקיים היום הוא מצב קשה מאוד שאם ייתנו עליו את הדעת כראוי הוא ייפתר".
"יש לנו שוערים פוטנציאליים מאוד, הבעיה היא שאין כאן סבלנות לראות אותם גדלים ולתת להם את הזמן שדרוש להם. שוער, בניגוד לכל שחקן אחר על כר הדשא, מתפתח בגיל מאוחר יחסית מאוד ובארץ רוצים הכל מהר, מוכן כאן ועכשיו, וזה פשוט לא עובד ככה", הוסיף.
"יש שלושה דברים שמשפיעים על גדילה נכונה של שוער: המערכת שמגדלת אותו ומשקיעה בו, המאמנים והשוערים עצמם. אם יש ליקוי באחת מהחוליות האלה אז מן הסתם השוער לא יממש את הפוטנציאל שלו. המצב היום הוא שמאמנים בליגה הישראלית החליטו שאין להם זמן ולא את הרצון או היכולת לתת צ'אנס לשוער חדש להיכנס למערכת. אין הרבה קבוצות כמו קרית שמונה שהחליטו בליגת העל ללכת בלב שלם עם שוער ישראלי צעיר".
"אלמדון, לויטה, הרוש, ניצן - איפה שלא נסתכל יש פוטנציאל"
לא פעם נתקלנו בשמות של שוערים שהבטיחו לנו שהם העתיד של הכדורגל הישראלי אך מהר מאוד הגיע מישהו אחר והספיד אותם. שמות כמו ניל אברבנל, תום אלמדון, יוסי שקל ואוהד לויטה נמצאים כבר כמה שנים בתודעה של אוהדי הכדורגל אבל משום מה נראה שיש מי שסבור כי הם פוטנציאל מבוזבז.
לפי דבריו של אנטמן חוסר הסבלנות הקיימת בליגה הישראלית ובמערכת של המועדונים היא הדבר הקשה ביותר שעימו השוערים הישראלים צריכים להתמודד: "כשאני שומע היום אנשים שאומרים על תום אלמדון שהוא פספוס אני משתגע. זה בדיוק ממחיש את הנקודה עליה אני מדבר. תום אלמדון רק בן 23 ואני יודע עד כמה הבחור הזה מוכשר".
"הוא היה כבר בסגל הנבחרת הבוגרת של קשטן, היה מצטיין בנבחרת האולימפית, שותף מלא לאליפות של מכבי חיפה וללא ספק בעל עתיד מזהיר. הוא הגיע לסיטואציה בה הוא היה חייב ללכת ולשחק ועשה בשכל כשהחליט את ההחלטה הזו ולכן, מי שאומר שהוא פספוס בהחלט לא מבין את הענף".
אנטמן שכבר למעלה מ-14 שנים מאמן את השוערים של מכבי חיפה אימן בדרך לא מעט שוערי נבחרת ישראל, ביניהם בוני גינצבורג, דודו אוואט, ניר דוידוביץ' ולצעירים שבהם, תום אלמדון ואמיר אדרי, הוא רואה עתיד ישראלי טוב בין הקורות בתנאי שיקבלו את ההזדמנות.
"יש פוטנציאל. איפה שלא נסתכל נראה שמות שהם בהחלט שוערים עם פוטנציאל להצליח: תום אלמדון, אוהד לויטה, אמיר אדרי, אריאל הרוש, דני עמוס, איתמר ניצן, ניל אברבנל וגם ניב אנטמן, שבאופן אישי הוא דור ההמשך שלי".
וינסנט אניימה וכל השאר
אם נחזור שוב לנתונים של טבלת ליגת העל הרי שאפשר לומר שרק הפועל ת"א למעשה מצדיקה את החתמתו של שוער זר בין הקורות לדבריו של אנטמן: "אניימה עושה עבודה טובה מאוד בהפועל ת"א אבל לגבי הקבוצות האחרות, אפשר לראות לפי ההישגים ולהבין שגם שוערים ישראלים היו עושים את העבודה וכך גם היו חוסכים כסף למועדון וגם עוד מקום של שחקן זר".
ההחלטה לקדם שוער ישראלי צריכה להיות מתוך אסטרטגיה וראיה לטווח הארוך, בידיעה ששוער טוב עושה קבוצה לטובה יותר ואם הקבוצה מרוויחה שוער טוב זה לשנים קדימה. גם כשניר דוידוביץ' עלה לבוגרים בגיל 18 והחליף את בוני גינצבורג זו היתה החלטה אסטרטגית ללכת איתו כי ידענו שזה שוער טוב לשנים רבות קדימה. כך גם עם אמרי אדרי שאצלנו שוער שני ותום אלמדון, שאני צופה לו שיחזור בעתיד למכבי חיפה".
שטראובר: "צריך לזכור ששוער מגיע לשיאו בגיל מאוחר"
אז איך באמת מרגישים השוערים הישראלים עם ההשתלטות של השוערים הזרים על מחצית מקבוצות הליגה? שוער מכבי נתניה, לירן שטראובר בטוח שדור חדש של שוערים ישראלים נמצא עכשיו בתקופת גדילה, אחרי כמה שנים ללא עתודת שוערים.
"בשנים האחרונות לא גדל כאן דור של שוערים חדשים וזו עובדה, אבל דווקא בשנתיים האחרונות אני רואה שיפור בעניין הזה. יש לנו כמה שוערים צעירים שכבר החלו להשתלב בליגה כמו דני עמוס, אריאל הרוש ואמיר אדרי, יוסי שקל ולפי מה שאני ראיתי מדובר בשוערים טובים עם עתיד. גם אצלנו בנתניה יש שוער ישראלי מוכשר מאוד, צעיר, דניאל ליפשיץ שאני בטוח שיש לו מה לתת ועוד נראה את זה ממנו".
"הסיבה שלא רואים פריצה קדימה של שוערים ישראלים באופן כל כך מובהק ובולט היא ששוער חייב לקבל דקות משחק כדי לצבור ביטחון וכך להתקדם ולבסס את מעמדו. לא משנה כמה שוער יתאמן והיה טוב באימונים, בלי דקות משחק אמיתיות זה לא ממש שווה. הקבוצות הן אלה שמחליטות בסופו של דבר אם לתת את הצ'אנס הזה לשוער צעיר ואז ההפסד או הרווח הוא שלהם".
כמו אנטמן, גם שטראובר מציין כי עצם העובדה ששוער מתפתח בגיל מאוחר יחסית מהווה נקודת פריצה או עצירה עבור השוער עצמו והיחס שהוא מקבל מהקבוצה. "צריך לזכור", אומר שטראובר, "ששוער מגיע לשיא שלו בשלב יחסית מאוחר מבחינת גיל, בטח ביחס לשאר שחקני השדה".
"תסתכלו על כל הדור שלנו - אני, דוידוביץ', מאיר כהן, אוהד כהן, שביט - כולנו כבר עברנו את גיל 30 וכפי שאני רואה את זה יש עוד כמה שנים עד שמישהו מאיתנו יפרוש. ככל ששוער מתבגר יותר הוא טוב יותר אבל זה ברור שצריך להשקיע בשוער כשהוא צעיר ולטפח אותו עם ראייה לעתיד".
"הגדלת הליגה תעשה טוב לשוערים הישראלים"
שטראובר סבור כי הפתרון המסתמן לגידול מחודש של שוערים ישראלים טובים טמון דווקא בהגדלת הליגה מהלך שיחל כבר בעונת המשחקים הבאה: "אני חושב שהגדלת הליגה תעשה טוב לשוערים הישראלים. יהיו יותר קבוצות בליגת העל והחשיפה שלהם תהיה גדולה יותר ביחד עם האפשרויות שלהם".
"בסופו של דבר אני יודע שיש לנו כיום עתודה טובה של שוערים ישראלים שמחכים לפרוץ ואני זוכר את ההרגשה הזו שאתה יושב על הספסל ומחכה להזדמנות שלך. לי זה קרה בגיל 17 וחצי בהפועל ת"א, החלפתי אז שוער זר, את חסאן בג'אייב ומאז נשארתי בבוגרים".
