באחד הויכוחים היותר סוערים שהיו לי עם שמעון מזרחי סביב שולחן הישיבות של נשיאות איגוד הכדורסל, אמרתי לדון שמעון כי אין לו בעיה עם הזיכרון אבל יש לו בעיה עם מה שהוא לא רוצה לזכור.
את אקט הפיטורים של אפי בירנבוים בוודאי ובוודאי שהיו"ר המיתולוגי של מכבי תל אביב לא ירצה לזכור. מדובר בנקודת שיא שלילי בקריירה הספורטיבית של מי שנחשב לדעת רבים לעסקן הספורט הראשון במעלה בספורט הישראלי.
אמרתי לדעת רבים, משום שעם כל הכבוד שאני רוחש לשמעון מזרחי ואיני אומר זאת במליצה, ישנם לא מעטים הסבורים ששמעון מזרחי הוא בעצם "מאכר" מעולה שידע משך שנים רבות להשתמש בכסף הציבורי (טלוויזיה, עירוני), בכדי להגשים את החלום הרטוב של כל אוהד מכביסט.
אבל כאשר צריך להתמודד עם מציאות חדשה של הכסף אינו מעל הכל, מתברר ששמעון מזרחי הוא בעצם "גאידמק" בעברית רהוטה.
לפטר את אפי בירנבוים בחלוף פחות מחודשיים מתחילת העונה, זה גובל בטירוף. כאשר זה קורה אחרי שזרקו את עודד קטש בתחילת העונה שעברה ואמרו נייט לצביקה שרף בסיום העונה שעברה, כנראה שהטירוף מוביל להתאבדות ספורטיבית.
אפי בירנבוים נקלע במדי מכבי תל אביב לסיטואציה בלתי אפשרית. מי שסגדו לו בכל קבוצה שאימן על מקצועיותו, על הנפש המיוחדת שלו, עוד ישוב.
נדמה לי אפילו שאפי היה בכדורסל הישראלי לפני 1969, עת מזרחי התחבר בפעם הראשונה עם הכדור והסלים והוא גם יהיה בכדורסל הישראלי, חזק בעניים אחרי שמעון מזרחי. ימים יגידו.