איזה דרבי קיבלנו! קיבלנו שערים מדהימים ביופיים, אבל גם כאלה שטרפו את הקלפים וזרקו את הטקטיקה של המאמנים לפח. נראה היה במהלך המשחק שדווקא ידו של ברק יצחקי היתה על העליונה בגלל שהמומנטום והקהל היו בצד שלו. הפועל ירושלים, מנגד, אפשרה לבית"ר ירושלים לשלוט כשהיא מבינה שהיריבה שלה מיומנת יותר ולא מוצאת את עצמה בלי הלחץ המפורסם.
אחרי האדום להפועל ירושלים נראה היה שהמשחק ברגליים של בית"ר, והיא בדרך לדרוס, בטח אחרי הגול שלישי שהגיע עם מהלך כדורגל נהדר - כדור עומק של ירדן, דור מיכה שלקח את הכדור עם הגב ופטריק טוומאסי סיים ברשת. במקום להמשיך ולחפש את השער הבא, בית"ר הלכה להנעת הכדור בלי תכלית ובלי עומק ואיבדה שתי נקודות יקרות. אולי אם ברק יצחקי היה מקדים עם החילוף של מירון ג`ורג`, מרתק אליו עוד שני בלמים, דוחף את הפועל לצדדים ומשתמש באגפים, הוא היה יכול לדחוק אותם עוד יותר.
באופן כללי, בית"ר שלטה במשחק ואני בטוח שברק יצחקי מרגיש אכזבה. הוא הוביל בדקה מאוחרת, וגם היה ביתרון מספרי. התקפה אחת, הרמה מדוייקת בין שני הבלמים ואוואקה אשטה שם את הלב בכדור כדי לתת נקודה ליריבה העירונית.
אם צריך לסמן שני מצטיינים במשחק, אלו היו ירדן שועה וסדריק דון. לגבי שועה, הוא סובל בכל פעם שהוא צריך לשחק פשוט. הוא חושב יצירתי וכשהולך לו, זו תאווה לעיניים. כל כדור שלו, זו מסירת מפתח. הוא לוקח המון תשומת לב וגורם לשחקנים לידו לנוע בידיעה שהם יקבלו את הכדור. היצירתיות שיש לו בראש זה משהו שכיף לראות אותו.
ומה לגבי ינואר? בית"ר חייבת שדרוג לסגל, ולא עוד שחקן ברוטציה. יש המון שחקנים טובים, אבל בשביל אליפות בית"ר צריכה 2-3 שחקני מפתח שעושים הבדל, כאלה שעושים פעולה שמובילה לשער או מצילה שער בצד השני. צריך לחשוב על ההגנה, אבל אין צל של ספק שבית"ר צריכה חלוץ בסגנון של ברק יצחקי, שמייצר לעצמו.
