ערב גמר המונדיאל זימן אליו הקדוש ברוך הוא את אליהו עופר, מגדולי שחקניה של הפועל באר שבע בכל הזמנים. עופר הלך לעולמו לפנות בוקר, בן 78 היה במותו.
קרוב לאלף איש, בני משפחה, שחקני עבר ואוהדים, ליוו אותו אחר הצהריים בדרכו האחרונה. היו שם חבריו לקבוצת הפלא שזכתה בשתי אליפויות רצופות, back to back, באמצע שנות השבעים, כמו גם שחקנים רבים שגילה וטיפח לאורך השנים.
עופר נחשב לאיש מקצוע מעולה והיה המאמן הבאר שבעי הראשון ששבר את תקרת הזכוכית כשאימן מחוץ לעיר. בעונת 1989/90 אימן את הפועל תל אביב לאחר ירידתה לליגת המשנה, וחזרתה לליגה הבכירה נזקפה בעיקר לזכותו.
כמאמן קשוח מצד אחד אך אבהי מצד שני, הוא הותיר את חותמו כמאמן הפועל ובית״ר ירושלים. אורי מלמיליאן, ששיחק תחת הדרכתו של עופר, הגיע לבית העלמין ביישוב עומר כדי להיפרד ממאמנו האהוב.
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ׳, שיחק בצעירותו בקבוצת הנוער המקומית וחלם על קריירה של כדורגלן, עד שעופר שכנע אותו לבצע הסבה מקצועית. ״כשניפית אותי מהקבוצה, עשית את זה ברוך ועם הרבה חום ואהבה״, נזכר דנילוביץ׳. ״בהיגיון ובחוכמה הסברת לי מדוע עליי לחפש כיוון אחר בחיים״.
כשהוא על סף דמעות הוסיף ראש העיר: ״באר שבע מרכינה את ראשה עם לכתו של אחד מבניה האוהבים. שמו של אליהו ׳לילו׳ עופר שזור בספר הזהב של באר שבע לנצח נצחים״.
מעבר להיותו אגדת כדורגל ואישיות ספורטיבית, הקפיד עופר לסייע לזולת. שנים רבות תרם בסתר, ורק ברחבת ההספדים נחשפו היקף הסיוע שהושיט לנזקקים ונדיבות ליבו. תקופה ארוכה התגייס עופר לעזרתו של אחד משחקני העבר הגדולים של הפועל תל אביב שנותר חסר כול והגיע לפת לחם.
״אתה, לילו עופר, אימצת את השחקן שהגיע אלינו מיפו והתייחסת אליו כבן משפחה״, סיפר דנילוביץ׳. ״קודם היית בנאדם אוהב אדם ורק אחר כך אגדת כדורגל. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים״.
