ועם כל הכבוד לאוסקר גלוך, ערן זהבי או ג'ורג'ה יובאנוביץ' - השם המרכזי מבחינתה של מכבי תל אביב הערב היה ולדימיר איביץ'. המאמן הסרבי, שעל פי כל הדיווחים אמור לעזוב את הקבוצה בימים הקרובים, הגיע למשחק הזה בידיעה שהוא רוצה לקחת נקודות - ולפחות להשאיר לקבוצה שלו איזשהו סיכוי במאבק האליפות.
אבל זה לא הלך לו הערב - לא לו, ולא לקבוצה שלו. הצהובים אמנם היו טובים יותר לאורך רוב שלבי המשחק, אבל דווקא אחת ההתקפות הקטלניות בארץ לא הצליחה לנצל את המצבים (הרבים) שהיו לה.
ובסופו של דבר, משחק שכזה היה ברגליים שלה: משחק שהיא אמורה לקחת, בוודאי בתור קבוצה שרוצה לקחת אליפות. אבל המגרש בקריית שמונה אף פעם לא היה קל עבור מכבי, וגם הפעם ההתמודדות עם ק"ש היתה מורכבת. היא ספגה ראשונה, הצליחה להשוות - אבל למרות לחץ כבד בשתי המחציות, הכדור לא פגש את הרשת - ורק נקודה נשארה לה בידיים. לא יותר.
הלחץ, בסופו של דבר, היה בעוכריה של מכבי ת"א הערב. מרגע שהיא לא הצליחה לכבוש את השער בדקות הנכונות, הקהל הגדול שהגיע לקריית שמונה הפעיל אפקט הפוך - גם הפעולות בדקות האחרונות היו תחת חשש מתמיד מאובדן נקודות, ואשר יגור למכבי תל אביב בא לה. לא ברור עם איזה מאמן היא תעלה למשחק הליגה הבא, מול מ.ס. אשדוד בבלומפילד - אבל כן ברור שהיא תמשיך את הרדיפה אחרי המקום הראשון.
אצל מכבי תל אביב, מנגד, יהיו סימני דאגה: הפער שהיא רצתה לצמצם, רק הולך וגדל עם הזמן - הצהובים מאבדים נקודות שלא חשבו לאבד בתחילת הדרך, ומכבי חיפה ממשיכה לנצח ולהתחבר, כמו גם הפועל באר שבע. בהתחשב בעובדה שהיא תצטרך גם לחפש מאמן חדש בקרוב, העונה שהיתה אמורה להבטיח את החזרה של המכבים אל התארים והנצחונות - מסתבכת משמעותית.
ואיביץ'? הוא אולי לא יודה בזה, אבל בראשו הוא כבר מתכנן את הדרך בהרפתקה החדשה. החלומות על עונה דורסנית, כמו שהיתה לו בסיבוב הקודם בארץ, נגוזו די מהר - והרומן המחודש עם הצהובים נגמר מהר מאוד. מכאן, מכבי ת"א תצטרך - באמצע העונה - להיבנות מחדש.