"הקבוצה של המדינה", מושג שמעורר תחושות שונות בקרב אוהדי הספורט בישראל, הוא מושג שנראה ועבר מעולמנו בשנים האחרונות, ויש שיגידו שטוב שכך. המונח הזה, שייצג את ההתלכדות של מדינת ישראל סביב מכבי ת"א בכדורסל בימי השיא שלה, התאים לימי עבר. עם ערוץ טלוויזיה אחד, מבחר ספורט מצומצם, ומדינה צעירה שרוצה לנצח את הגויים.
ובכל זאת, למרות שהיא בוודאי לא ה"הקבוצה של המדינה", נראה שמכבי חיפה הנוכחית, בתהליך שנמשך מספר שנים והגיע לשיאו העונה, הצליחה להביא את עצמה ללב ההגמוניה של הספורט הישראלי, וללב השיח הישראלי. מדובר בתהליך שקשה היה לצפות עד לפני שנתיים, אז נראה היה והפער שפתחה מכבי ת"א מהירוקים פשוט בלתי סגיר.
אין ספק שלא כל דבר בתהליך שעברו הירוקים היה מתוכנן, הם נהנו מאירועים שלא היו קשורים בהכרח אליהם, החלטות שהתבררו בדיעבד כמשנות גורל, וכמובן, לא מעט מזל. בתוך 4 שנים, מכבי חיפה הפכה מקבוצה שבה עוברים ארבעה מאמנים שונים בתוך פחות משתי עונות, לקבוצה שלא רק חגגה שתי אליפויות, אלא גם נמצאת בבמות הכי גדולות ביבשת. עבורי, האירועים שלפניכם אלו האירועים המשמעותיים ביותר באותו תהליך.
דצמבר 2018, מינוי מרקו בלבול למאמן
כשהכל נראה שחור ושבור, לפעמים צריך לעצור, ולאחות את השברים. כנראה שאם תשאלו את אוהדי הירוקים, גם בכל רגעי השפל שהם עברו במהלך העשור הקודם והקשה שלהם, רצף האירועים בין 2016 לדצמבר 2018 עדיין גורם להם להתעורר בלילה עם זיעה קרה.
גיא לוזון פתח את עונת 2017/18 בקבוצה, פוטר בדצמבר, הוחלף על ידי פרד רוטן ההולנדי, בעונה בסיומה חיפה שיחקה בפלייאוף התחתון וסיימה במקום ה-10, הנמוך ביותר שלה מאז 1981.
באופן די מדהים, רוטן פתח את העונה הבאה, אך עזב אחרי שמונה מחזורים בהם הקבוצה השיגה 9 נקודות. ה"שחור" שיש על הירוקים נראה והגיע לשיאו עם מינויו של אלי גוטמן, שהגיע עם תקוות גדולות, ונאלץ לעזוב אחרי פחות מחודש בגלל בעיות בליבו, ופרש מאימון.
כשהכל היה נראה שבור, היה זה מרקו בלבול, עם התדמית האפורה והרצינית, שייצב את השורות. השקט הנפשי, האמונה בדרך, הניתוק מהתקשורת ומהרעש סביבו. כל אלו, בדיעבד, היו בדיוק מה שחיפה הייתה צריכה. למרקו בלבול יש תקרה בתור מאמן, והוא כנראה לא יכול היה לנצח את מכבי ת"א של אותם שנים, אבל צריך להיות ברור - בלי בלבול, הימים הגדולים של מכבי חיפה הזאת לא היו מגיעים.
יולי 2019, גל אלברמן ממונה לעוזר מאמן מכבי חיפה
ליריבתה הגדולה של חיפה, מכבי תל אביב, יש חלק גדול בעליה מחדש של הירוקים לפסגת הכדורגל הישראלי. מעבר למקרה הברור מכל אליו אגיע בהמשך, עוד הרבה קודם לכן התרחש אירוע שבזמנו אולי לא נראה היה משמעותי, אך התברר כהרה גורל עבור מכבי חיפה.
ביוני 2017, אחרי שבע שנים מוצלחות, גל אלברמן עזב את מכבי תל אביב וחתם בחיפה. כשחקן, הוא היה הרבה מעבר לשיא ובאמת לא הצליח להותיר חותם. אבל הירוקים הרוויחו משהו גדול הרבה יותר. מוח כדורגל אמיתי, אישיות מקצועית ורצינית, שהגיע אחרי קריירה באירופה ועבדה במערכת של מכבי ת"א, אז מתקדמת ועם סטנדרטים גבוהים יותר מכל מערכת אחרת בכדורגל שלנו.
אז אלברמן שיחק שנתיים, כאשר בעונה השנייה שותף בשני משחקי ליגה בלבד. ב-6 ביוני 2019 פרש ממשחק פעיל, וחודש לאחר מכן, מונה לעוזרו של בלבול. לאחר מכן עבר לראש מערך הסקאוטינג, וביוני 2021 לתפקידו החשוב ביותר, מנהל ספורטיבי. על ההצלחה שלו בתפקיד כבר כתבנו בתחילת העונה הנוכחית, ובאמת שקשה להתווכח איתה. איש שכל מועדון כדורגל יכול להתברך בו.
אוגוסט 2019, צ'ארון שרי חתם במכבי חיפה
לפגוע בזר טוב, זאת אחת המשימות הקשות ביותר של כל קבוצה, בטח של קבוצה בכדורגל הישראלי שמוגבלת בכסף שלה, באטרקטיביות שלה, ובמספר הזרים שהיא יכולה להחתים. לפגוע בזר שובר שוויון, זאת משימה שמצליחים בה במקרה טוב פעם בכמה עונות. לפגוע בזר איכותי, שובר שוויון וגם כזה שהופך לאהוב הקהל? ובכן, פה מדובר כבר במשימה שלעיתים נראית בלתי אפשרית.
אם יש מישהו שעונה על ההגדרה הזאת, הוא ללא ספק צ'ארון שרי. ההולנדי ממוצא סורינאמי שהגיע בגיל 31 לירוקים, חתום בפתח עונתו הרביעית באותיות של זהב בהיסטוריה של המועדון לצד הזרים הגדולים ביותר. רגל שמאל אימתנית, חכמת משחק, מנהיגות, שערים חשובים, חיוך שובה לב וכל כך הרבה '"סוואג".
עומר אצילי הוא אולי שחקן ההתקפה הטוב ביותר של הירוקים מבחינה מספרית, אבל שרי היה שם בכל כך הרבה צמתים חשובים בשנתיים האחרונות, וגם התכבד בשער הבלתי נשכח נגד פריז סן ז'רמן בסמי עופר. שרי הוא קונצנזוס, הוא כל מה שהאוהדים בכרמל רוצים שהקבוצה שלהם תהיה מזוהה איתו. ומי בכלל זוכר שכמה שנים קודם לכן, שרי היה קרוב לחתימה במכבי תל אביב.
יוני 2020, פרשת הקטינות נחשפת
הימים ימי הקורונה, המדינה חיה בין סגר לסגר, כאשר העתיד לא ברור. בכדורגל הישראלי, מכבי תל אביב של ולדימיר איביץ' בדרך לעוד אליפות שנייה ברציפות, עם דומיננטיות חסרת תקדים, כאשר במגרשים אווירת נכאים בשל העובדה שהמשחקים מתקיימים ללא קהל. ואז, הגיעה החשיפה שאולי לא שינתה את מה שקרה בסיום אותה עונה, אך היה לה חלק גדול בשינוי העתיד.
כתב חדשות 13, אלמוג בוקר, דיווח על אירוע חמור בו נטען כי שני כדורגלנים בכירים בליגת העל שכבו עם בנות 16. אחרי חרושת שמועות קצרה, בתוך זמן קצר השמות היו ידועים לציבור, גם אם לקח זמן עד שפורסמו באופן רשמי. עומר אצילי, אולי השחקן הטוב ביותר של מכבי ת"א באותה עונה, ודור מיכה, שחקן הבית המזוהה ביותר שלה לצד שרן ייני. מיץ' גולדהאר, במהלך יוצא דופן בכדורגל שלנו, החליט לשחרר אותם באופן מיידי. האם ההחלטה נכונה או לא, אפשר להשאיר לדיונים אחרים. את ההשפעה שהייתה לה על יחסי הכוחות, אי אפשר להכחיש.
יולי 2020, ברק בכר ממונה למאמן מכבי חיפה
אחרי ההצלחה הגדולה של מרקו בלבול, שהצליח לייצב את השורות במכבי חיפה ולהוביל אותה חזרה לרלוונטיות בצמרת, יעקב שחר צריך היה לקבל ההחלטה. להמשיך עם המאמן שהוביל אותו למקום שני, ל"הוקיר לו תודה" על מה שעשה ולתת לו כלים לזכות באליפות, או לנצל את שער הכושר שנוצרה, ולהחתים את המאמן היחידי שהוכיח שהוא יכול לקחת אליפות ממכבי תל אביב.
היום קצת מצחיק להיזכר בכך, אך הדעות באותה עת היו חלוקות. ברק בכר היה אחרי פרידה מהפועל באר שבע, במומנטום רע בקריירת האימון, כאשר היו כבר מי שטענו שהוא בסך הכל קיבל קבוצה מוכנה בנגב עם סגל שפשוט אי אפשר היה להיכשל בו. אבל יעקב שחר לקח את ההימור, וזה לא יהיה ההימור האחרון שהוא ייקח.
חוזהו של מרקו בלבול לא חודש, ברק בכר מונה והגיע ביחד עם כל הצוות שלו. על ההצלחה של הירוקים תחת המאמן, לא צריך להכביר במילים. שוב הוכח, שלהיות מאמן אלוף זה מקצוע, ושוב הוכח שישנה סיבה שבכר הוא הישראלי היחידי שמצליח לעצור את מכבי תל אביב. העונה, מול ולדימיר איביץ', המאבק הזה יגיע לשיא מרתק.
ינואר 2021, עומר אצילי חותם במכבי חיפה
אם על הצירוף של בכר היו דיעות חלוקות, החתימה של אצילי כבר הייתה סערה של ממש. השחקן שהפך למוקצה ויצא לגולה בקפריסין, רצה לחזור לישראל. התיק הפלילי נגדו ונגד מיכה נסגר, כך שהעננה הזאת ירדה מעליו, אך כמובן שנשאר הכתם המוסרי, כתם שלדעת רבים לא ירד עד היום.
בפני מכבי חיפה עמדה החלטה הרת גורל. מקצועית, רק חצי שנה קודם לכן, עומר אצילי היה אולי השחקן הישראלי היחידי בליגה שהוא שובר שוויון אמיתי. התסריט שהוא היה מגיע לכרמל, היה יותר מדמיוני, אך אם יש משהו שלמדנו בכדורגל ובכלל בעולם שבו אנחנו חיים בו, זה שאנחנו לא באמת יכולים לצפות שום דבר.
אז עומר אצילי שמשחק באפואל ניקוסיה על המדף, אבל החסרונות ברורים. הוא נמצא בכושר רע מאוד, ההחתמה תעורר ביקורות גדולות של הירוקים, הוא צפוי לקבלת פנים עוינת בלא מעט מהמגרשים, ומעל הכל - מכבי חיפה הייתה בעיצומה של פריחה בצמרת. היא הובילה את הליגה, ונראתה בשלה לאליפות גם בלעדיו.
אבל יעקב שחר וברק בכר לקחו החלטה. הם לקחו את הסיכון והחתימו את שחקן הכנף על חוזה ללא פחות משלוש וחצי שנים. אחרי כמה חודשים רעים ואינספור ביקורות שמדובר הייתה בטעות עצומה של המועדון, משהו השתחרר אצל אצילי. לפחות בכל הנוגע לפן המקצועי נטו, מדובר בהחלטה ששינתה את ההיסטוריה של הירוקים, עם שחקן שלפחות מבחינת מספרים, עשוי להגיע לשורה של הגדולים ביותר ששיחקו במועדון. העובדה שקיבל חוזה עד 2026, הבעת אמון כמעט חסרת תקדים, רק מקרבת אותו למעמד הזה.
מתקן מפואר, קהל ייחודי והתקשורת המקומית
אלו עבורי היו כאמור נקודות הציון העיקריות במהפך שעבר על הירוקים. אך זה לא נגמר שם. למכבי חיפה יש נדבך נוסף בעליה שלה לגדולה, והוא הקהל שלה, והמתקן שלה. בימים הכי רעים של המועדון, העובדה שהירוקים שיחקו באצטדיון מפואר כמו סמי עופר, אצטדיון שאין שני לו בישראל, עזרה להם לתחזק ולבנות דור חדש של אוהדים, שביחד עם הדור הקודם, נשארו נאמנים והגיעו בהמוניהם גם בימים הכי קשים. את התוצאות של זה, אנחנו רואים היום, ובעיקר במשחקי ליגת האלופות, של המתקן והקהל של חיפה מתגלים במלוא תפארתם.
נושא נוסף שבעבר היה לרועץ עבור המועדון, הוא התקשורת המקומית. תקשורת אובססיבית, יש שיגידו כזאת שחורגת מכל פרופורציה, והצליחה לא רק לשמר את העניין סביבו עבור הקהל המקומי, אלא להביא אותו לעוצמות חסרות תקדים. לתקשורת החיפאית, שבעבר הואשמה, אולי בצדק, בלחץ הבלתי נגמר שהיא שמה על המועדון מי שעובד בו, יש קרדיט גם בעוצמות העניין שהיא הצליחה לייצר ועזרו לו לחזור לקדמת הבמה בכדורגל שלנו.
לסיכום, המהפך שעברה מכבי חיפה ב-4 השנים האחרונות, הוא כמעט בלתי נתפס. האם הוא מבטיח לה את הבכורה בכדורגל שלנו למשך שנים רבות? התשובה היא לא. כבר הוכח שגם הקבוצות הכי מצליחות פה, לא באמת מצליחות להפוך את ליגת העל לליגה של קבוצה אחת שלוקחת אליפות במשך 7 ו-8 שנים רצוף, וטוב שכך.
העובדה שיש בישראל מגבלת זרים, ביחד עם שוק מצומצם מאוד של ישראלים שוברי שוויון, גרם לכך שגם קבוצות שנהנו מהכסף הגדול של ליגת האלופות, לא הצליחו ליצור יתרון משמעותי על שאר הליגה. זה לא צפוי להשתנות במקרה של חיפה, ודומה שגם האוהדים הכי אופטימיים בכרמל מבינים שמדובר על תקופה חלומית שתחלוף ברגע שברק בכר יסיים את תפקידו. בסופו של דבר, כדורגל זה גלגל, ובליגה שלנו כבר למדנו שהגלגל מסתובב באופן די קבוע כל 3-4 שנים.
מכבי ת"א הלא פחות עשירה ובוודאי שמנוהלת לא פחות טוב, מחכה בפינה, רעבה להחזיר לעצמה את ההגמוניה, והמהפך בטבלה יכול להגיע כבר העונה. אבל את הרווח של הירוקים מהשנים האלו הם ירגישו שנים קדימה, לא רק בכיס, אלא גם בקהל אוהדים חדש ועצום. כמו זה שנבנה ב-1993, כמו זה שנבנה ב-2002.
