נושא בוער: האם יאושרו אבוקות במגרשי הכדורגל?

מה-28.8.21, מועד המחזור הראשון של ליגת העל, ועד לתום המחזור התשיעי שהתקיים בשבוע שעבר, קבוצות הליגה הועמדו לדין 38 פעמים בגין התפרעויות אוהדים בדרגות שונות. להמחשה, בכל מחזור עומדות בממוצע יותר מארבע קבוצות לדין. תחת המונח "התפרעות אוהדים" נכללות קריאות גזעניות, אלימות ביציעים והשלכת חפצים לכר הדשא, אבל גם הדלקת אבוקות ושימוש בפירוטכניקה, שבניגוד לדוגמאות האחרות אמנם מסוכן, אך לא נועד כדי לגרום נזק ולפגוע, אלא להלהיט ולהלהיב את הקהל והשחקנים.

נראה שהבידוק הבטחוני הקפדני לא בדיוק עוזר במניעת הכנסת אבוקות או חזיזים ליציעים, אלא רק לתורי ענק בכניסה. "הבעיה היא שבגלל שאנשים מפחדים להיתפס במצלמות לזיהוי פנים שיש במגרשים, הם זורקים את האבוקות בלי להסתכל לאן, מתחבאים בין ההמון ומטשטשים עקבות וזה הופך את הנושא למסוכן", שיתף אוהד אחת הקבוצות, "אני חושב שכדאי לשקול מדיניות של אי הפללה ביציעים. אם לא הצליחו למנוע את ההכנסה ליציע לפני המשחק, תנו לאוהדים לפחות לזרוק את זה בצורה בטוחה יותר שתסכן פחות אנשים".

אל הנזק שעשוי להגרם לאוהדים, מתווסף גם נזק כלכלי. אחרי הדרבי התל אביבי האחרון לא פחות מ-150 כיסאות ניזוקו וצריך היה להחליפם. עלות של כל כיסא כזה היא 200 ש"ח. בחישוב פשוט מדובר על עלות של 30,000 ש"ח לפני תיקון הנזק שנגרם לדשא או למתקנים אחרים. מנהל האצטדיון מגלגל את ההוצאות הללו לקבוצות האחראיות לנזק, שזוכות לכפל קנס: סכום כספי שנגזר עליהן מההתאחדות לאחר העמדה לדין, וקנס מהאצטדיון על תיקון הליקויים.

"אחרי משחק כזה עם אבוקות, כמו בדרבי, זה מתבטא בנזקים ליציע, לתשתיות, והמון נזקים לדשא שנשאר מחורר וחרוך מאבוקות. אלה הוצאות כלכליות גבוהות, אבל הנושא הכלכלי מתגמד לעומת הנזקים האחרים שיכולים להיות. אנחנו במצב של נס רודף נס", שיתף איתן שור, מנהל אצטדיון בלומפילד.

אך קשה לקרוא למה שקרה בדרבי האחרון "נס". "אני מקיא ועם בחילות עד עכשיו, סחרחורות, לא ישן טוב בלילה. אני עדיין מטושטש. יש לי חתך שיטחי כלפי חוץ אבל הפגיעה הרצינית היא פנימית" סיפר שינו חאג' יחיא, שבוע אחרי שפונה למיון בעקבות חזיז שהתפוצץ על ראשו בפתיחת הדרבי התל אביבי, "אני לא חושב שאבוקות וחזיזים זה משהו שמוסיף לאווירה של הכדורגל, זה כל כך מסוכן ואני רואה גם איזה נזקים זה משאיר על כר הדשא. צריך לשים לזה סוף".

עם זאת, לא מעט אוהדים חולקים על יחיא, ורואים בפירוטכניקה משהו חיובי, אם רק נצליח לבודד ממנו את אלמנט הסיכון. תמונות וסרטונים של מגרשים אפופי עשן צבעוני מעטרות כתבות ופרומואים למשחקים, זוכות למחמאות מפרשנים על "אווירה נהדרת" ומוסיפות אדרנלין לכל באי האצטדיון, מאוהדים ועד שחקנים. במהלך השנים נעשו ניסיונות קלושים וכושלים להסדיר את הנושא, וגם עכשיו נשמעים קולות במשטרת מחוז תל אביב ששוקלים להביא פיילוט ניסיוני של פירוטכניקה יזומה. מועד הדיון עוד לא נקבע ומהמשטרה נמסר כי הכל כרגע עוד באוויר וברגע שיהיה במה לעדכן הם יהיו הראשונים לעשות זאת.

"אני לא רואה איך זה עוזר, זה רק יוסיף לאבוקות שהם יעשו בלי אישור גם ככה. הם לא יסתפקו במה שיאושר", אמר שור, "שקלתי לעשות ביציעים תשתית גבוהה עם צינורות מיוחדים לפירוטכניקה מאושרת, עם חבלן וכל מה שצריך, אבל זה לא יעזור, הם רוצים שהמגרש יהיה מלא עשן בצבע שלהם. אני לא רואה דבר כזה עובד".

אל שבו מצטרף גם אילן יבלוקובסקי, מנהל אצטדיון נתניה: "פירוטכניקה זה אמל"ח. זה נזק נוראי וזה שימוש בכלי נשק מסוכן. האוהדים לא מחפשים מופע פירוטכניקה מאורגנת, הכיף הגדול שלהם זה האדרנלין שבלעשות את מה שאסור, זה בלראות את כל הדשא נצבע בצבע שלהם".

החוק קובע עונש מקסימלי של חמש שנות מאסר על מי שמכניס חפץ אסור למגרשים, אך שבשגרה נכנסים חפצים אסורים, מאסרים הם מצרך נדיר הרבה יותר. וכאן אולי שווה להדגיש: חזיזים ואבוקות הם כלי מסוכן, שעלול להוביל לנזקים כבדים, אך אותם אוהדים שהרבה פעמים מתויגים כ"אנרכיסטים" הם לרוב נטולי כוונה לפגוע, וליסוד הכוונה ישנה משמעות בפני החוק והמוסר.

הכנסת פירוטכניקה תחת קורת גג אחת עם "אלימות בספורט" זו הכללה בעייתית, כי בעוד שישנה תמימות דעים לגבי קריאות גזעניות או אלימות פיזית, לפירוטכניקה יש גם צדדים יפים ומרשימים שבשמם, ובשם אלפי נפגעים פוטנציאלים, אולי יהיה שווה להסדיר את הנושא הזה אחת ולתמיד.