חלף עשור מאז שמכבי חיפה הביאה נחת לאוהדיה בפעם האחרונה, עשור מאז שהיא הציתה תקווה בלב אוהדיה, עשור מאז שחוף דדו כוסה ירוק וששמפניות נפתחו אחרי הנפת צלחת אליפות. יש עוד הרבה זמן עד סוף העונה, אבל מה שבטוח - השנה התחושה היא שהקרקע הבשילה ולא רחוק היום שנראה את נטע לביא מניף ידיו לאוויר יחד עם הצלחת הנכספת.
אבל כל המתואר לעיל זו רק תמונת סיום. היום (שבת) אנחנו בסך הכל בפתחו של המחזור ה-13 בליגת העל. מכבי חיפה אמנם מובילה כרגע בבטחה בפסגה, עם שמונה נקודות הפרש מהאלופה המכהנת מכבי ת''א, אבל האם הציפיות וההייפ סביב מכבי חיפה של 20/21 אכן מוצדקות? ויותר מכך, האם ברק בכר באמת שינה משהו מקודמו, מרקו בלבול?
העוצמה של חיפה או החולשה של מכבי ת"א?
באותו הזמן בשנה שעברה מכבי חיפה אמנם הייתה במקום השני ולא הראשון, אך היא עם 27 נקודות, שזה בסך הכל נקודה אחת פחות ממה שבכר השיג. לכן נשאלת השאלה, האם התקוות הירוקות לאליפות נובעות מחוזקתה של מכבי חיפה תחת בכר, או שמא דווקא מחולשתה של היריבה מכבי תל אביב, שצברה העונה 12 נקודות פחות ממה שהשיגה אחרי 12 מחזורים בעונה שעברה?
אשווה ואעלה. מכבי חיפה של בלבול בשלב הזה כבשה שער אחד יותר וספגה שער אחד פחות מזו של העונה. לכן, אם בוחנים את הדברים, נראה שבאמת אין כל כך הבדל בין שני המאמנים, בטח מבחינת היכולת. לפחות עד סוף הסיבוב הראשון של הליגה.
אבל איפה בכל זאת ההבדל? יש תחושה שמרקו בלבול היה על תקן המייצב, זה שלקח קבוצה מפורקת עם הגנה רעה והצליח לטפל נקודתית בכל בעיה, יחד עם הכלים הקיימים. אבל וזה אבל גדול, הוא הגיע לתקרה. אם לא בנקודות, אז באופי שהוקרן כלפי חוץ.
עם ברק בכר בהיבט הזה, זה מרגיש מעט אחרת. אם בלבול היה זה שאיזן, בכר הגיע לתת נוקאאוט. כרגע זה נראה טוב, אך יש סימן שאלה, והוא מרחף מעל היכולת דווקא של מכבי תל אביב. אם זו תשתפר, שם בכר ייבחן באמת.
אין מנוס. בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בזו האחרונה, הליגה נשלטה ביד רמה על ידי קבוצה אחת וה-2:2 של הירוקים העונה מול החבורה של יורגוס דוניס הקרינה מראה "מרקו בלבולי" של נפילה מנטאלית מול היריבה הצהובה. אם בכר ירצה לתת נוקאאוט ולהביא אליפות, הוא יצטרך למצוא את הדרך לשנות לשחקניו פאזה. האמת? אחרי ההפסד להפועל כפר סבא, נראה שהוא גם הצליח.
הפרגמטיות של בכר מול הקיבעון של בלבול
דבר אחד אי אפשר לקחת מבכר - מכבי חיפה שלו נראית מאיימת, עוצמתית ומעל הכל ואומר זאת בזהירות, ווינרית. היא תסיים כאלופת הסיבוב הראשון, את זה כבר לא יקחו ממנה, אבל כדי להיות רק אלופה בכר יצטרך לעשות את השינויים הנכונים ובזמן הנכון, דבר שלקה בו בלבול.
בכר עשה בדיוק ההיפך מההתעקשות של בלבול בחילופים ובשחקנים, גם אם הם לא בשיאם. למשל עם ג'וש כהן. המאמן הנוכחי ניסה לתת צ'אנס לעמרי גלזר, אבל משהו בחיבור בין השוער לקו ההגנה לא עבד. לא היה ביטחון בשוער, וזה הוקרן הלאה לשאר השחקנים והיכולת הייתה בהתאם. בכר זרק חזרה את ג'וש כהן למערכה והוציא גם את ארנסט מאבוקה (הבאנקר של בלבול) ועשה שינוי אמיתי. כזה שמעניק ביטחון. כמה ביטחון? ספיגה אחת בשישה משחקים האחרונים. כספת.
כמו כן, בניצחון האחרון של הירוקים מול בני יהודה, בכר הראה שהוא מצליח לנהל רוטציה, דבר שהוא יצטרך להמשיך ולהוכיח. לעשות שינויים ולנהל את הסגל ביד רמה היו בדיוק המוקשים בהם נפל קודמו, לכן כאן יצטרך בכר להיות עם היד על הדופק, ונראה שכך הוא גם פועל.
עוד נקודה שעומדת לזכותו של בכר אלה המצבים הנייחים, ובמיוחד תרגילי הקרן. מכבי חיפה כבשה העונה חמש פעמים כתוצאה מכדור קרן. התפיסה החיפאית העונה היא שמכל מצב צריך לסחוט את המיץ, להיות מדויק וגם לכבוש, גרמו לביטחון אדיר בצד הירוק ויצרו הרתעה אמיתית מנגד אצל כל יריבה.
מכבי חיפה תחת מרקו בלבול הייתה קבוצה טובה. מכבי חיפה תחת ברק בכר היא אותה קבוצה טובה, אך עם תוספת. זו של בלבול הייתה כמו יחידת פלאנגות שמסתערת בעת ערב, בלי סדר ועם הרבה אמונה ורצון. שזה נחמד, אבל ראינו שזה לא מביא תארים. זו של בכר היא כבר יחידת קומנדו מסודרת מדויקת ומפחידה. בשני המקרים המפתח לאליפות עבר בבלומפילד, אם בכר רוצה לסמן וי על האתגר הוא יצטרך לקחת את צוות הקומנדו שלו ולתת נוקאאוט למכבי תל אביב.
