אם הרבה צעירים ישראלים חיים את החלום האמריקאי, אז ג'וש כהן לגמרי חי את החלום הישראלי. הפגרה הארוכה קצת השכיחה את זה, אבל האמריקאי הוא השוער הבכיר במכבי חיפה כרגע. בעונה הכי מבטיחה של הירוקים ב-8 השנים האחרונות (לפחות בינתיים), התייצב בשער בחור אלמוני שבהתחלה נראה ונשמע כמו ילד תגלית חמוד שהגיע בעיקר כדי לעזור לגיא חיימוב באימונים, אבל מבין שקיבל הזדמנות נדירה והצליח להפתיע הרבה אנשים, גם בתוך המועדון עצמו. אז איך הפך כהן, בניגוד גמור לכל ציפייה או הערכה, לאיש של מרקו בלבול בין הקורות?
נכון, כהן "נהנה" מהיכולת הפחות טובה של חיימוב וממשבר האמון של הקהל מולו, אבל יש בו גם מעבר. בלבול, הרי, ככל הנראה לא היה נותן קרדיט כזה לגיל אופק (השוער השלישי), לא משנה כמה רע היה חיימוב. האמריקאי בן ה-27 חזק מחיימוב בגובה, יש לו נוכחות, הוא שקט עם הכדור ושחקנים מודים ש"אי אפשר להכניע אותו באימונים".
ב-457 דקות בליגת העל, כהן ספג שני שערים (אף אחד מהם לא באשמתו) וסיפק 16 הצלות. אם רוצים הוכחה חותכת לרוגע ולשקט שלו בין הקורות, מספיק הנתון הזה - 121 מסירות מדויקות מתוך 140 בסה"כ. חיימוב, לעומתו, ספג חמישה שערים ב-534 דקות העונה. מעל הכל - כהן פיקח ומבין את הסיטואציה. מבין שאין הרבה שוערים מהליגה השניה בארה"ב שהיו מקבלים צ'אנס אמיתי לשחק במועדון כמו מכבי חיפה וזה נותן לו עוד יותר דרייב.
במכבי חיפה מאוד אוהבים אותו ומזכירים כל הזמן את מוסר העבודה שלו. שבוע לפני משחק הצמרת החשוב מול בית"ר ירושלים, כהן רצה לעשות שיעורי בית ולהתרשם מהיריבה הבאה כשזו שיחקה מול הפועל כפר סבא. הבעיה הייתה שהמשחק לא שודר בערוץ פתוח. כהן המבולבל לא הצליח לצפות בבית"ר, אבל למחרת מנהל המועדון רפי אוסמו מיהר לדאוג לו לגישה חופשית לכל הערוצים. גם את הניצחון המתוק זה לא מנע.
קינן: "אין לי ספק שהוא יכול לזכות באליפות עם חיפה"
כהן הגיע למכבי חיפה מסקרמנטו, שם שיתף פעולה עם דקל קינן, אבל הוא לחלוטין לא היה זה ששידך בין הירוקים לשוער. הבלם הודה שכהן התעניין בליגה הישראלית עוד כששיחק בארה"ב, אבל מסתבר שמכבי חיפה עקבה אחריו במשך תקופה ורק אחר כך הגיעו הטלפונים מאנשים בהנהלה וממאמן השוערים גיורא אנטמן. קינן סיפר להם שהם יכולים להיות רגועים כי מדובר במקצוען שיעבוד קשה, אבל מעל הכל - בחור צנוע שמודע למעמד שלו. השוער והבלם שיחקו יחד בסקרמנטו במשך חצי שנה בלבד, אבל הצליחו לרקום ביניהם קשר חברי שהתהדק עם המעבר של כהן לקבוצת נעוריו של קינן.
דקל, הפכת למתווך? אומרים שסידרת למכבי חיפה שוער
"(צוחק..) אני ממש לא תיווכתי ולא הייתי מעורב בהעברה, אבל שאלו את דעתי עליו. יש לו אישיות חזקה והעובדה אם הוא משחק או לא, לא משנה את ההתנהלות שלו. גם מהקבוצה עצמה אני שומע עליו רק דברים טובים כל הזמן. אם הוא חבר טוב של גיא חיימוב וגיל אופק זה אומר הכל".
אתם בקשר רציף?
"כן, מאז שהוא בארץ אנחנו בקשר קרוב. הפרשי השעות מבאסים, אבל אנחנו מדברים בטלפון לפחות פעם בשבוע. בהתחלה הוא הגיע לבד והיה חשוב לי לעזור לו ולתת טיפים, אבל אחר כך גם חברה שלו הצטרפה וזה יותר קל".
קינן מקפיד לתמוך בכהן בשיחות טלפון, אבל "האיש שלו" כאן בארץ הפך להיות בכלל אבא של דקל, חומי, מחנך בבית ספר בראש הנקרה, שמסייע גם הוא לשוער האמריקאי ואפילו הזמין אותו לטיול שבת בקיבוץ. "כבר ביום בו ג'וש חתם במכבי חיפה, אבא שלי ביקש את הטלפון שלו", צחק דקל. "הוא בירך אותו על החתימה, אבל הרעיון שלו היה להזמין אותו לקיבוץ. ג'וש נהנה מאוד, הוא התעניין ואפילו הכיר דמויות מפתח בקיבוץ".
אתה מבין קצת בקהל של מכבי חיפה. עד כמה החיבור עם כהן הוא תוצר של אכזבה מחיימוב?
"אני לא נמצא בארץ כדי להרגיש את זה לגמרי, אבל הבנתי ממנו שהקשר שלו עם האוהדים מצויין ויש גם באזז בתקשורת לאחרונה. הוא אדם פשוט שכל הזמן נמצא במבחן ורוצה להיות טוב. קהל מתחבר בדרך כלל למי שמשחק טוב ונותן את כולו. אני בטוח שיהיו לו גם רגעים פחות קלים כי זו פעם ראשונה שהוא עוזב את הבית ואני מקווה שגם אז הקהל יתמוך בו. בינתיים הוא מספר לי חוויות גדולות, הוא בטירוף על מכבי חיפה".
מכבי חיפה כבר זכתה באליפויות עם תום אלמדון ואמיר אדרי בשער. זה יכול לקרות גם עם ג'וש כהן?
"אליפות? אני בכלל חושב שמכבי חיפה לא צריכה לצאת בהצהרות כאלו. אסור לה להכריז שהיא הולכת עד הסוף. לאור התוצאות בשנים האחרונות, אני לא חושב שזה יהיה נכון, בלי קשר לזהות השוער. אם הוא מתאים לזה? אין לי ספק שכן".
