למכבי תל אביב יש את כל התנאים להצלחה: יש לה מערכת יוצאת מהכלל, תקציב גבוה ואת הסגל האיכותי והטוב בארץ. אבל יש לה בעיה אחת גדולה מהכל, והיא עומדת היום על הקווים. ולדימיר איביץ' פשוט מפריע לקבוצה שלו להצליח. הרוטציות החוזרות ונשנות פוגמות בביטחון של השחקנים, שהוא המרכיב המרכזי בדרך להצלחה. ברוב חוצפתו, הוא עוד טען בסוף המשחק ש"לשחקנים אין ביטחון". הרי מי בדיוק פוגם בביטחון של השחקנים? הוא בעצמו, בהחלטות שלו להחליף שחקנים טובים שמוכיחים את עצמם, בשחקנים פחות טובים.
השחצנות של איביץ', שחושב שהוא יכול להסתדר מול נס ציונה גם עם שחקנים פחות טובים ובלי ה-11 הטובים ביותר, עולה למכבי ת"א בנקודות וגורמת לה נזק. גם אני הייתי מאמן, ולי אין שום ספק: הסימן הכי טוב להצלחה, הוא הרכב מנצח שרץ כל העונה (אלא, כמובן, אם יש פציעות). אי אפשר לבצע כל כך הרבה חילופים, ולנצח לאורך זמן. מול נס ציונה, פתחו בהרכב שחקנים שהבקיעו פחות מאלה שישבו על הספסל. זה לא נורמלי ולא רציני.
אני לא מבין מה הוא רוצה מהשחקנים היצירתיים שלו: מה יש לו נגד אלירן עטר? מה יש לו נגד יונתן כהן? מה הבעיה עם דור מיכה? למה אי אפשר לתת להם לשחק? אם יש סיבה שקבוצה מצוינת כמו מכבי ת"א לא מצליחה לבטא את עצמה, ולא מצליחה לשכנע, הרי שהיא מתחילה ונגמרת במאמן שלא נותן לה יציבות ואורך נשימה. בלי הרכב שישחק ביחד לאורך זמן ויידבק, מכבי ת"א תתקשה להתחבר, ואת זה המאמן שלה חייב להתחיל להבין.
מי שלא ניצלה את אובדן הנקודות והדרך של מכבי ת"א, היא מכבי חיפה. היתה לה הזדמנות נהדרת מול רעננה, אבל היא לא ניצלה אותה והפגינה משחק לא משכנע. לי קשה להבין למה מרקו בלבול לא הולך על התקפה. גם אם חסרים לך חלוצים בסגל, שחקן צעיר כמו סתיו נחמני על הספסל צריך לקבל הזדמנות, אם אתה צריך שחקן שיכבוש הוא יכול לתרום לך.
לצערי, בלבול פשוט נרדם בשמירה וזה דבר שקורה לו לפעמים. מכבי חיפה צריכה לנצח קבוצה כמו רעננה בכל מגרש, בכל מצב, ולא לבוא בטענות ש"המגרש היה יבש". זו לא הסיבה שהם לא ניצחו, אלא שהם פשוט היו פחות טובים.
וחוץ מזה, מכבי חיפה חייבת לגמור את הסיפור עם ירדן שועה. היא צריכה להחליט: או שהוא מתאים, או שהוא לא. או שהוא מקבל הזדמנות, ונכנס לרוטציה ומשחק, או שהוא צריך להשתחרר ולעזוב. שועה הוא שחקן מאוד מוכשר, שיכול לעזור לקבוצה, אבל צריך כבר לחתוך: המצב הזה לא בריא לשני הצדדים. יכול להיות שמכבי חיפה גם אשמה בסיפור הזה; שהיא לא יודעת איך להתנהל עם שועה, ואם הוא מתוסכל מצד אחד, ומכבי חיפה לא טובה מהצד השני, רק פיתרון מהיר יוכל לעזור לשני הצדדים להמשיך הלאה.
מעבר לזה, התוצאות של רעננה, כפר סבא, קרית שמונה ונס ציונה פותחות מחדש את מאבק התחתית. זה היה, יותר מכל, היום הגדול שלהן. נס ציונה שוב הוכיחה שאסור להספיד אותה, כמו שלא מעט אנשים עשו אחרי פתיחת העונה החלשה. תמיד אמרתי שנס ציונה לא טובה פחות מאף קבוצה אחרת בחצי הליגה שהיא שייכת אליה, ועכשיו היא גם הוכיחה את זה מול מכבי ת"א.
היא באה למשחק הזה בלי רגשי נחיתות, באה לשחק כדורגל יפה, תקפה עם חמישה ושישה שחקנים, ומגיע לה את כל המחמאות והכבוד. היא הגיעה מול הקבוצה הכי עשירה בארץ, עם תקציב אפס ושחקנים אלמוניים, והיתה לא פחות טובה.
גם הפועל כפ"ס עשתה ניצחון גדול. למעשה, התוצאה (0:2) אפילו מעט מקפחת אותה. משחק כמו שהיה לה מול הפועל חיפה, יכול היה להיגמר בתוצאה הרבה יותר גבוהה. היא הגיעה מול קבוצה כמו הפועל חיפה, שנמצאת במומנטום וגרמה לה להיראות כל כך חלשה. אלה שלוש נקודות שיעזרו לה מאוד בהמשך הדרך.
וחיפה? אם אנחנו נזכרים בקבוצה של עונת 1998/1999 שזכתה באליפות, הרי שחוץ מגילי ורמוט, אין מישהו בסגל הזה שמתאים להיות בסגל של הקבוצה הגדולה ההיא. קבוצה כל כך חלשה ונרפית, שלא הפגינה שום עיקרון במשחק. חוץ מהשם, והסמל, לא נשאר שום דבר מהקבוצה שפעם שלטה בכדורגל הישראלי, וזה היה בהחלט עצוב.
