שחקן כדורגל זקוק תמיד לאתגר. אם הוא נשאר שנים רבות באותה קבוצה ורושם שיא אחרי שיא, תחושת המיצוי יכולה להתחיל ולכרסם ביכולת. הפועל באר שבע למדה זאת על בשרה במקרה טוני וואקמה. החלוץ, אולי הזר הגדול ביותר שנחת בבירת הנגב, הרגיש מיצוי אחרי שלוש שנים וב-2018 עזב לטרבזונספור תמורת מיליון יורו והותיר חלל גדול באצטדיון טרנר. חלל שאותו ברק בכר לא הצליח למלא עד היום.
שנה חלפה והאקן השבדית נמצאת בסיטואציה דומה. פאוליניו, ככל הנראה הזר הגדול ביותר בתולדות המועדון הצנוע מגטבורג, מלך השערים שלו בכל הזמנים ושחקן העונה בליגה השבדית אשתקד, כבר לא מפגין את היכולת שהביאה אותו לשיאים האלה. אמנם הקבוצה כבר שמה על שולחנו הצעה לחוזה חדש, אבל גם היא הבינה שזו העונה האחרונה שלו במועדון, ובגיל 34 הוא ינסה לכבוש יעד חדש ולהיכנס לנעליים של וואקמה בבאר שבע.
פאולו ז'וזה דה אוליביירה, או בקיצור פאוליניו או "פאלה", כפי שהוא מכונה בשבדיה, נולד בסאו פאולו שבברזיל וכפי שעושים הרבה שחקנים שלא נמצאים בשורה הראשונה במולדתו, יצא לאירופה בגיל צעיר (21). הפור נפל על האקן, מעין קבוצת "יו-יו", הפועל כפר סבא מקומית אם תרצו, שפעם בכמה שנים יורדת ליגה אז עולה שוב וחוזר חלילה.
שנה לפני שהגיע, ב-2006, שני הכוכבים של האקן, סטיג טופטינג (כן, ההוא מה-0:5 מול ישראל) ודולי ג'ונסון (כן, ההוא ששיחק במכבי תל אביב) עזבו והתוצאה הייתה ירידת ליגה. פאוליניו היה חלק מהמהפכה שעברה הקבוצה ואחרי שנה אחת, ב-2008, הוא גם עזר לה להעפיל לליגה הראשונה. מאז, היא כבר לא חזרה לשנייה.
הוא נשאר בהאקן עד 2010 וכבש שמונה שערי ליגה בשנתיים שלו בליגה הראשונה, לפני שהחל לנדוד. תחילה באורברו השבדית, לאחר מכן חזר לברזיל, בתווך ניסה את מזלו ללא הצלחה באזרבייג'אן ובאיחוד האמירויות, ללא הצלחה מרובה, וב-2015 חזר לאהבה הראשונה שלו בעזרתו האדיבה של מארק צוקרברג.
"עקבנו אחריו כל הזמן", סיפר המנהל המקצועי, סוני קארלסון, על הקאמבק המפתיע, "הוא יצר איתנו קשר בפייסבוק כשהיינו במחנה אימונים בארצות הברית. הוא ראה תמונה שלי וכתב בתגובות שאני נראה שמן. המשכנו לדבר והוא שאל אם אנחנו רוצים אותו. 'כמובן שאנחנו רוצים', עניתי".
"הוא חזר שונה", סיפר המאמן פיטר גרהרדסון על הגרסה החדשה של פאוליניו, "הוא התבגר, הוא יותר אחראי, הוא עובד קשה כל הזמן ובאופן כללי הוא שחקן טוב יותר. הוא חשוב מאוד לקבוצה עם השערים, הבישולים והמצבים שהוא מייצר, אבל הוא גם שחקן שעוזר לפזר שמחה בחדר ההלבשה וליצור הרמוניה במועדון".
אבל הקאמבק לא התחיל בצורה חלקה. בעונה הראשונה פאוליניו כבש 11 שערים ב-14 משחקים בליגה, אבל הקבוצה סיימה במקום השביעי. בעונה שלאחר מכן החלו הבעיות בברכיים. הברזילאי הופיע ב-11 משחקי ליגה בלבד וחשש שהקריירה שלו בדרך לסיום אחרי ניתוח שההחלמה ממנו התארכה. "כדורגל הוא החיים שלי", התוודה, "אף פעם לא עברתי ניתוח. אני מקווה לחזור ולשחק כדורגל".
לאט לאט הוא חזר לעניינים ואחרי שנעצר על תשעה שערים ב-2017, הגיעה ההתפוצצות. רגל ימין האימתנית שלו מצאה את הרשת פעם אחרי פעם, כולל בעיטות חופשיות שלא יביישו את הבועטים הגדולים ביותר בעולם והשערים החלו להיערם.
במשך שבועות ארוכים ובעזרת העובדה שהליגה השבדית מסתיימת בנובמבר, ניצב פאוליניו במקום השלישי במירוץ לנעל הזהב עם 20 שערים ב-27 משחקים, גרר מחמאות מכל עבר (פרשן הטלוויזיה, ריצ'ארד הנריקסון: "הוא הכוכב הגדול ביותר בליגה. קשה להבין איך האקן הצליחה להשאיר אותו. שווה לקנות כרטיס עבורו. היכולת שלו משאירה בצד את איבוד קור הרוח מפעם לפעם"), זכה בתואר שחקן השנה ואפילו היה בדרך לנבחרת שבדיה אחרי שקיבל אזרחות.
אבל כמו אצל וואקמה, אחרי השיא הגיעה הנפילה. הוא אמנם פתח את העונה עם שלושה שערים בשלושת המשחקים הראשונים, אבל סופסל במשחקים הבאים בעקבות כושר לקוי ואחרי שהוחלף על ידי המאמן, אנדראס אלם באחד המשחקים, גם דאג למחות בתנועות ידיים. אלם לא נשאר חייב: "זה היה אחד החילופים הקלים ביותר בקריירה שלי".
למרות המצב, פאוליניו הפגין בגרות, לא התלונן גם כשהמאמן הציב אותו בעמדת המגן השמאלי ("אני צריך לרוץ כדי להיכנס לכושר"), הצליח להגיע למספר שערים דו ספרתי בליגה (10) וקטף גביע ראשון. פאוליניו צוטט לאחרונה כמי שישמח להישאר בהאקן וזו, כפי שצוין, הגישה לו הצעה, אבל גם הוא למעשה ידע שהגיע הזמן להיפרד. אולי, כדי להיכנס לנעליים של כוכב אחר שעזב אחרי שהגיע לשיא וממנו יכול היה רק לרדת.
