ה-0:2 של מכבי תל אביב אתמול (שבת) על הפועל רעננה היה אחד ממשחקיה הטובים ביותר העונה. מאוד נהניתי מהמשחק שלה, וגולת הכותרת מבחינתי הייתה חזרתו של אייל גולסה מפציעה אחרי שנה ארוכה.
גולסה הוא השחקן שהיה חסר למכבי כדי למצוא איזון בהרכב בצוותא עם דור מיכה. הוא שחקן נוסף שיכול לייצר מסירות טובות ומצבים להבקעה, והוא גם יודע לאיים על השער. מאוד אהבתי את ההופעה שלו, וזו הייתה חזרה נהדרת אחרי היעדרות ארוכה וקשה.
האלופה הציגה יכולת התקפית נהדרת. מסירות כפולות, פרגון הדדי, שישה-שבעה שחקנים ברחבת היריב, שערים יפים וקבוצה שחושבת התקפה ויוצרת המון מצבים. תוצאת הסיום עוד מחמיאה לרעננה, שהייתה יכולה להיות גבוהה בהרבה.
משחק ההתקפה של מכבי מוצא חן בעיניי. הצהובים שטפו את המגרש, ולא הוטל לרגע ספק בעניין מי הקבוצה הטובה יותר. במחצית השנייה אמנם היה ריפיון מסוים, אבל אם מסתכלים על המשחק בכללותו, מכבי תל אביב יכולה להיות מאוד אופטימית לקראת ההמשך. אם תמשיך לשחק ככה, במיוחד בחלק ההתקפי, היא תהיה המועמדת המובילה לזכייה באליפות.
כשהיא הגיעה אחרי שלושה ניצחונות רצופים ותשעה שערי זכות, השאלה הגדולה הייתה האם בית"ר ירושלים תדע להשיג המשכיות במגרשה הביתי, אשר לא האיר לה פנים עד כה העונה. זה לא היה קל: הצהובים-שחורים התקשו מאוד מול הפועל כפר סבא.
רוני לוי ניצח את המשחק הזה עם החילוף של שלום אדרי. הילד הזה, שהגיע ממ.ס. טירה, הוא שחקן כישרוני ביותר. זו לא הפעם הראשונה בה הוא נכנס כמחליף והופך את התוצאה. הפעם, הוא גם הגביע את שער הניצחון וסידר שלוש נקודות חשובות. בית"ר עצמה סוף סוף ניצחה בבית והורידה את הקוף מהגב עם שער ביתי.
למזלה של בית"ר, כפר סבא היא קבוצה שסופגת שערים בדקות האחרונות. זו לא הפעם הראשונה שכפר סבא מתמוטטת בדקות הסיום, וסביר להניח שיש שם בעיה של כושר גופני. אופיר חיים ביצע טעות חמורה כשעבר לשחק עם שלושה בלמים אחרי כניסתו של אנתוני וארן. המשחק היה שקול עד לאותה נקודה, אבל מהרגע בו התחילה לשחק עם חלוץ אחד בלבד, כפר סבא לא הייתה במשחק.
כפר סבא, שרשמה הפסד שלישי ברציפות, לא צוברת מספיק נקודות. הפרגון שהיא מקבלת על העובדה שהיא משחקת כדורגל חיובי במטרה לנצח מוצדק, אבל אם היא תמשיך ככה, היא תילחם על חייה וחבל. היא יכולה וצריכה לעשות יותר נקודות עם שיטת המשחק ההתקפית שלה.
על המשחק בין הפועל חדרה לבני יהודה הייתי מעדיף שלא לדבר בכלל, כי זו הייתה בושה. המשחק הזה היה קשה לצפייה. בני יהודה נמצאת במקום השני מלמטה אחרי נס ציונה במספר הבקעות, ונדמה שהיא שכחה מתי כבשה שער בפעם האחרונה.
המשחק הזה היה פשוט רע. קשה לי להבין מדוע המאמנים לא ביצעו שינויים בהפסקה אחרי מחצית ראשונה כל כך רעה. גם מיעוט הצופים במשחקים מהסוג הזה הוא מובן. אף אחד לא רוצה לבוא למשחק כדורגל ולראות 0:0 חלש.
למרות שאין מספיק שחקנים טובים, המאמנים צריכים להבין שהם חייבים לשחק בצורה יותר התקפית. אם בהגנה משחקים ארבעה שחקנים, צריך לתקוף עם חמישה. אם בהגנה יש חמישה, צריך לתקוף עם שישה. אחרת אי אפשר להתגבר על היריבה ולכבוש שערים וחבל שלא מבינים את זה.
בעולם התיאטרון, אם הצגה לא טובה, מורידים אותה. בלתי אפשרי מבחינת הקהל להגיע למשחק כדורגל כדי לראות 0:0. המאמנים כורתים את הענף שהם יושבים עליו עם משחקים מהסוג הזה. תמיד כדאי להמר על שלוש נקודות במקום להסתפק בנקודה.
לפי דעתי לא צריך לחלק נקודות על 0:0. בכדורגל צריך להבקיע ולשים את הכדור בשער. זאת המטרה של המשחק. מנהלת הליגה צריכה לקבל החלטה אמיצה: על תיקו 0:0 לא מקבלים נקודות.
