בית"ר הגיעה הערב לטדי במצב רוח מרומם יחסית. שלושה ניצחונות רצופים, כולל במשחקי חוץ מאתגרים מול מכבי נתניה ובני יהודה, ויכולת שהולכת ומשתפרת ממשחק למשחק. עם זאת, לפניה עמד אתגר לא פשוט: להבקיע ולנצח סוף סוף במגרשה הביתי. שלושה משחקים קיימה הקבוצה בעיר הבירה השנה, את כולם היא סיימה ללא שער. וב-86 הדקות הראשונות, היה נדמה שהמשחק הזה הולך באותו המסלול.
"אפקט טדי" אף פעם לא הוגדר ממש בשם הזה, אבל הוא תמיד היה קיים: עד הדקה ה-60, נהוג כי הקהל הבית"רי דוחף אותך קדימה. אבל אם אחרי הדקה ה-60 עדיין לא הבקעת (ובטח אם ספגת), הקהל הרב והלחץ שהוא מפעיל עובד הפוך: על השחקנים המקומיים, שכל פעולה נדמית כמי שמפעילה משקולות על רגליהם. וככל שהדקות נקפו ובית"ר לא מצאה את הרשת, הפעולות הלכו ונהיו קשות יותר ויותר עבור הבית"רים של רוני לוי. עד שהגיע אדרי, שפשוט לא פחד.
אז אחרי שהקוף של משחקי הבית ירד מהגב, אפשר בבית"ר להביט על הטבלה ואפילו קצת לחייך: הירושלמים השלימו הערב, גם אם בקושי ומול יריב חזק, את הניצחון הרביעי ברציפות שלהם, תוקעים יתד במקום הרביעי וביום טוב אפשר מעיר הקודש לראות גם את מאבקי הצמרת.
מי שתצא מתוסכלת היא, שוב, הפועל כפר סבא. הקבוצה של אופיר חיים ממשיכה להציג יכולת טובה, לתת פייט לקבוצות חזקות ועשירות ממנה (מכבי חיפה בשבוע שעבר, בית"ר היום) - אבל לצאת בלי שערים ובלי נקודות. למזלה, יש קבוצות גרועות ממנה בליגה, אבל אם המזל - ואולי גם הדיוק - לא יבואו בעזרה, מהר מאוד היא עלולה להידרדר.
ואיזה משחק מצפה לנו בשבוע הבא: סמי עופר יארח שתי קבוצות שהרבה הרבה זמן לא ידעו תהילה מהי. בית"ר תבוא למפגש עם מכבי חיפה, בקרב שבו הרעב ישחק את התפקיד המרכזי. האם המסע הנהדר של הירושלמים יימשך? חיפה היא קבוצה הרבה יותר טובה ועמוקה מכפר סבא, אותה פגשה הערב. ועדיין, אם גם משחק עצבני ומורט עצבים נגמר היום בניצחון, לכו תדעו. דבר אחד בטוח: אחרי שבשבוע שעבר אוהדי בית"ר קראו בשמו של מוחמד, אולי הפעם בירושלים יחזרו להאמין בשלום.
