אדם שרק שמע ולא צפה במשחק בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע יחשוב שהיה ערב של כדורגל גדול. אז אמנם סיום המשחק היה דרמטי ומותח, אבל עד הדקה ה-75 זה היה משחק לא טוב. היו בו נחישות, הקרבה ואינטנסיביות, אבל לא הייתה בו רמה גבוהה. האווירה במשחק הייתה נהדרת, רבע השעה האחרונה הייתה מעניינת ומרתקת כאמור, ובסך הכל הקבוצה הטובה יותר ניצחה.
באר שבע אוספת ניצחון רביעי בחמישה משחקים ושולחת מסר למכבי תל אביב. הפער בין הקבוצות עומד אמנם על 10 נקודות, אבל האלופה עדיין במשחק. לראשונה העונה, באר שבע מנצחת במשחק חוץ לא פשוט. האלופה ניצחה בזכות משחק המעבר שלה ובעצם היא סוף סוף עבדה דרך האגפים. ב"ש של השנים הגדולות, וכשהיו לה נכסים כמו טוני וואקמה, מאור בוזגלו ומאור מליקסון, הם היו מייצרים פעם אחר פעם יתרון דרך האגפים. בקבוצה הנוכחית עיקר המשחק עובר דרך המרכז.
מליקסון, דיא סבע, נייג'ל האסלביינק, חן עזרא ובן שהר משחקים קרוב אחד לשני ודרך המרכז ברוב הזמן, אבל היום השערים שלהם הגיעו דרך האגפים, וזה אחד הדברים שהביאו לברק בכר את הניצחון. בן ביטון מאוד משמעותי לקבוצה והוא חייב לייצר כל הזמן התקפות מהאגף שלו, כי בכל פעם שהוא יצא קדימה היא יצר הזדמנויות. מנגד, מיחאי קורהוט כמעט ולא תוקף דרך האגף, וגם הוא חייב לעשות את זה.
המפתח הכי משמעותי מבחינת באר שבע להמשך העונה הוא המספרים שהיא אמורה לקבל מהקשרים שלה. חנן ממן כבש בעונה שעברה שמונה שערים בחצי עונה, אבל נכון לעכשיו למליקסון, אריק סאבו ומליקסון יש רק שער אחד. ב"ש כבשה 13 שערים בעשרה משחקים, וזה נתון שהיא חייבת לשפר. שני השערים שהאלופה ספגה היו קלים והם אלה שלמעשה החזירו את בית"ר מהר מאוד למשחק. זו הפעם השלישית העונה שבה ב"ש סופגת שער מכדור שני בקרן. זה קרה בהפסדים לנתניה ולאשדוד, וגם אמש. גם בהגבהה של בוזגלו, במקום להיערך נכון, ב"ש ספגה שער רך שסתם גרם להם ללחץ.
הסיפור עם אריאל הרוש, שלא שיחק בגלל שנטל גלולת אדוויל - מוכיח עד כמה באר שבע נמצאת בפאניקה בכל עניין החומרים האסורים. חשוב שהמדיניות של המועדון תהיה ברורה לשחקנים עצמם לפני שהם לוקחים תרופות, אבל אם הרוש לקח את הכדור על דעת עצמו, הוא עשה טעות. מי שהרוויח מהסיפור הוא אוהד לויטה שאמנם ספג שני שערים, אבל הציג משחק טוב ויציב. אם אני צריך לציין את השחקן המצטיין, זה מליקסון.
בשורה תחתונה, הפועל ב"ש חוזרת לעניינים ושומרת על פער - אמנם גדול ממכבי ת"א - אבל סביר בהתייחס לפתיחת העונה שלה. לבאר שבע יש סגל עוצמתי מבחינת היכולת של בכר לשלוף מהספסל שחקנים כמו האסלביינק, ממן, ועדן בן בסט. בדומה למכבי ת"א, לבכר יש סגל עמוק שיכול לשנות את המשחק ברגע שמתבצעים חילופים. הפעם לדוגמה ראינו את התרומה של ההולנדי בדקות שהוא שיחק. בניגוד לבני יהודה, שעד עכשיו היא הפתעת העונה והכי כיפית לצפייה, ליוסי אבוקסיס אין את השפע שיש לבכר על הספסל, ולאורך עונה שלמה, זה מאוד משמעותי.
בית"ר י-ם תמשיך להילחם על חייה. למרות שהיא קבוצה יותר מאורגנת, היא עדיין צריכה לנסות לשמור על עקומת ספיגת שערים הרבה יותר טובה, כי ההגנה שלה היא הכי חלשה בליגה. זו לא הולכת להיות עונה פשוטה עבור בית"ר, היא תעבוד קשה מאוד כדי לשרוד בסופו של דבר. אני חושב שקלינגר היה צריך לתת לאור אינברום לפתוח את המשחק, כי הוא שחקן שיכול להביא הרבה תועלת דרך האגף ובכלל, והמספרים שלו מראים את זה.
מי שלא מספיק טוב ולא נמצא בכושר זה עידן ורד שבית"ר חייבת אותו טוב הרבה יותר. ורד משתדל ומנסה, אבל רחוק מהרמה הגבהוה אותה הוא הציג בעונה שעברה. ההכנסה של בוזגלו היא ברורה מבחינת התזמון וברגע שהוא יוכל לשחק משחק שלם - וזה ייקח עוד זמן - בית"ר תהיה קבוצה אחרת. לבוזגלו יש הרבה מאוד פרמטרים ואיכויות שהוא יכול להביא לבית"ר, והוא גם הראה את זה במשחקים האחרונים. בשורה התחתונה, לבית"ר חסר מחץ וקלינגר צריך לנסות ולהכניס לכושר את יאקוב סילבסטר, ורד, אנתוני וארן וערן לוי. זו משימה לא פשוטה, אבל אם הוא יצליח, זה יהפוך את העונה של בית"ר.
בשולי המשחק חשוב מאוד לציין את השינוי שהתרחש בבית"ר מאז שמשה חוגג הגיע למועדון. הבעלים החדש אמנם מאוכזב ממיקום הקבוצה ומיכולתה, אבל צריך לתת לו קרדיט על האווירה שלא מזכירה במאום את העבר. האווירה בטדי הייתה טובה וידידותית, ומגיע כל הכבוד לכל הנוגעים בדבר. גם התצוגה של שני מחנות האוהדים הייתה מרשימה, וזו בהחלט מגמה משמחת.
