עצוב לראות את בית"ר ירושלים ככה, פשוט קבוצה מסכנה. לראות אותה ככה ולא להאמין. והאכזבה הכי גדולה היא לכמות האוהדים העצומה הזאת, שרואה את הקבוצה ממש בתחתית הטבלה. מי ציפה לדבר כזה? כבר אחרי ה-3:1 ראינו קהל שקם והולך הביתה, אז הם כבר מאבדים אמון במועדון הזה. ואי אפשר להאשים אותם, כי כל כך הרבה מרכיבים במועדון הזה לא מתפקדים כראוי.
אבל מצד שני, יפה כל כך לראות קבוצות כמו מכבי נתניה ובני יהודה שמשתמשות בשחקנים שגדלו מחלקות הנוער, ומביאות תוצאות. וזה כל הסיפור במחזור הזה. קבוצות כמו בית"ר ירושלים והפועל באר שבע שילמו סכומים מגוחכים כדי להביא שחקנים בצורה לא חכמה בעליל, וסופגות הפסדים לקבוצות שעושות הכל נכון. לעומת קבוצות שמוציאות כסף בלי מחשבה ושכל, ואלו התוצאות שיוצאות להן, בני יהודה מדגימה מה כן צריך לקרות בכדורגל הישראלי.
ירדן שועה זו דוגמא מצוינת. שחקן צעיר שגדל במחלקת הנוער, מקבל קרדיט בבוגרים ונותן תפוקה. הוא ומאוויס צ'יבוטה הביכו את ההגנה של בית"ר ועשו ממנה צחוק. אז נכון שדן איינבינדר הורחק, אבל שום דבר שראינו אתמול לא מצדיק את היכולת הכל כך חלשה שהקבוצה מהבירה הציגה. וכמובן שהאצבע המובנת שצריכים להפנות, זה לנושא המאמן. אין אחד כזה שיכוון את השחקנים לכיוון הרצוי.
בבית"ר צריכים להביא מאמן שיעשה סדר, כי כלום לא עובד שם כרגע. כבר מחר זה צריך לקרות, כי כרגע אין סדר, ורצוי שזה לא יהיה לאורך זמן. אני מתפלא על אלי אוחנה, שהוא זה שאמור מטפל בדברים האלה, ולא עושה זאת. הקבוצה נמצאת במקום האחרון, ויש לה המון עבודה. משה חוגג הגיע בתחילת העונה ואמר שגיא לוזון מזכיר את יורגן קלופ, ואז פיטר אותו. אני לא מאשים את חוגג, כי אלי אוחנה לדעתי זה האיש שצריך מבחינה מקצועית לתת פתרונות לקבוצה שנמצאת במצב רע מאד.
מנגד, כמו שכבר אמרתי, לראות את בני יהודה ככה זה תענוג. לראות מאמן שמשתמש בתקציב שפוי ובשחקנים יחסית אלמוניים ועושה עבודה נהדרת, זה כל כך כיף. קבוצה תוססת וצעירה, זה מה שצריך בכדורגל הישראלי. אני צועק כל הזמן: תנו לילדים לשחק. זה יותר זול, יותר בריא ויותר נכון לעשות.
גם ב"ש מדגימה את הטעויות בבניית הסגל
נעבור לאלופת המדינה. הפועל ב"ש לא מבקיעה אחרי שני משחקי בית שהיא צברה בהם 6 נקודות. חשבנו שאנחנו מקבלים אותה למאבק אליפות, אבל מי שציפה לניצחון שלישי רצוף התאכזב. נתניה הייתה העדיפה והטובה יותר אתמול. טענתי לפני המשחק שברק בכר לא היה צריך היום את דיא סבע. המעבר שלו מהיהלומים לבירת הנגב היה קרוב מדי, הרגשות היו שם והוא כנראה התרגש לקראת המשחק. יש לב"ש מספיק שחקנים טובים, ואפשר היה לוותר עליו. עובדה שהיא שיחקה לא טוב וגם דיא לא היה טוב.
השיא הגיע ל'מאבק הידיים' שהיה בסיום בין בן ביטון ללואי טאהא, שמרמז על אי השקט שיש בקבוצה. מעניין יהיה לראות איך ראשי ב"ש ינהגו עם השחקנים האלה ביום שאחרי המשחק, שכן אי אפשר לעבור על דברים כאלה בשתיקה. אבל חייבים להסתכל על התמונה הגדולה שהצגתי מקודם בנוגע לבית"ר ירושלים ובני יהודה. הסגל המנופח של האלופה עם 11 שחקני קישור וכל כך הרבה שחקני התקפה, זה יוצר לחץ ונותן לבכר להיות במצב לא בטוח לגבי ההרכב.
הקבוצה לא מזכירה את היכולת שלה מלפני שנה ושנתיים. כמו שהיא נראתה אמש, אני חושב שמכבי ת"א יכולה להתכונן לחגיגות מוקדם מהצפוי, כי אני לא מאמין שב"ש תוכל לחזור לעצמה לקבוצה הדורסנית שאנחנו זוכרים ממנה. ראינו שחקנים כמו ג'ון אוגו עם יכולת רפויה וחלשה, השחקנים לא מגיעים לרמה הנדרשת. הסגל היקר והנוצץ לא עושה מספיק, אז אולי הרכישות לא היו במקום.
עם כל הרצון הטוב לשפר קבוצות כמו ב"ש עם שחקנים מנוסים ברמה על פניו גבוהה יותר, היה צריך לראות אותה דווקא נבנית על שחקנים מקומיים טובים שגדלו שם. בשביל מה צריך את נייג'ל האסלביינק? הוא לא הבקיע שער, ושילמו עליו סכום ענק סתם. הרבה שחקנים של ב"ש מקבלים הרבה ממה שמגיע להם. תראו מה קרה למשל לחנן ממן, שהגיע אחרי שנה נהדרת ונשאר מתוסכל בצד, בצדק, כי יש יותר מדי שחקנים בעמדה שלו. כל התחלופה הזאת גורמת לאי שקט, וזה נראה לא טוב.
