הסיבוב השני של ליגת העל נפתח ואצל הפועל באר שבע אין חדש תחת השמש. האדומים ניצחו 1:2 את קריית שמונה למרות מחצית ראשונה רעה, שמבליטה שוב את הבעיות של ברק בכר בהגנה. המאמן אמנם יכול לחייך אחרי הניצחון החשוב, ובעיקר בזכות העירנות שלו, זו שהובילה לחילוף המוקדם שהכניס למגרש את נייג'ל האסלביינק על חשבון מרואן קבהא. אבל איך שזה נראה, לבאר שבע חסרת היציבות אין מקום כרגע לדבר על אליפות אל מול מכבי תל אביב היציבה והחזקה.
המחצית הראשונה של המשחק הייתה שייכת דווקא לקריית שמונה. הצפוניים היו טובים יותר ותפסו את הגנת ב"ש לא מוכנה עם התקפה מתפרצת בלתי רגילה בהנהגתו של ואלון אחמדי מאגף ימין שהסתיימה בשער נהדר של איסמעיל ריאן. אבל מלבד השער של האורחים, היו להם עוד מספר הזדמנויות ליד השער של הרוש שהם לא השכילו לנצל. קריית שמונה הייתה פזיזה, רשלנית ולא מדוייקת ואיבדה הזדמנות פז לסגור את המשחק כבר במחצית הראשונה, ומי שלא כובש בסוף סופג. סילבס סופר רק נקודה אחת בחמישה משחקי הליגה האחרונים והוא יצטרך להסיק מסקנות לפני ינואר.
החל משריקת המחצית השנייה, הייתה רק קבוצה אחת על המגרש. בכר הבין את הטעות שעשה כשעלה עם שלושה שחקני קישור הגנתיים (הוגו, סאבו וקבהא) והוריד את דיא סבע מעט לאחור כדי לפנות מקום להאסלביינק, שהחזיר למאמנו על החילוף עם שער ובישול נהדר שהשאיר את דיא סבע לבד מול השער. הכדור טייל ברוב המחצית ליד רחבת ה-16 של קריית שמונה ורק אלת המזל הצילה את האורחת. לזכותם של הדרומיים יאמר שזו הפעם השלישית שהיא חוזרת מפיגור לניצחון, כלומר, לקבוצה של בכר יש אופי של קבוצה מנצחת.
למרות הניצחון אי אפשר להתעלם מהבעיות ההגנתיות של באר שבע. הקבוצה של בכר לא הצליחה לעמוד מול ההתקפות המתפרצות של קריית שמונה וזה מה שגרם ליתרון המוקדם של הצפוניים. השאלה נוספת שנשאלת היא למה מאמן האלופה לא הכניס חלוץ נוסף כבר ב-1:1? במיוחד כשיושבים לו על הספסל שחקנים כמו עדן בן בסט וחנן ממן. למזלו הצפוניים לא היו במשחק והוא השיג ניצחון חשוב, אבל בכר יצטרך לעשות חושבים ולהסיק מסקנות, בעיקר בצד ההגנתי.
נעבור מהצמרת לתחתית. ליבי ליבי עם הפועל תל אביב. להגיע לכל כך הרבה מצבי הבקעה ולהחטיא כמעט את כולם זה לא דבר של מה בכך. האדומים סוף סוף קיבלו את קאיו שמבקיע שער שכמעט והופך להיות שער ניצחון מרגש ואז לפתע קיבלו שער שוויון בדקה ה-90 מחדרה שאוספת נקודות בדקות הסיום ולא בפעם הראשונה העונה. הקשר של האדומים חייב לקבל דקות משמעותיות יותר כי כשהוא משחק הפועל תל אביב נראית טוב יותר, גם היום וגם כשנכנס כמחליף נגד בית"ר ירושלים. ובכל זאת, אופיר חיים יכול להיות מרוצה מהמשחק, שכן קבוצתו הייתה טובה יותר, שלטה במשחק באופן מוחלט והייתה זכאית לניצחון.
המאמן התל אביבי יצטרך לעשות רכש רציני במועד ההעברות הקרוב, כשמי שנראה הכי מתאים כרגע הוא דווקא יוסי בניון. הפועל צריכה מנהיג, מישהו עם ניסיון שיקח אחריות על החבורה הצעירה הזאת ויוביל אותה והקשר מתאים כמו כפפה ליד. למרות שקשה לי להגיד שהקבוצה באדום מועמדת לירידה בליגה בה הפער מחוף מבטחים הוא בסך הכל פער של ניצחון או שניים.
נסיים עם הקהל האדום. אני לא יכול להגיד שאני לא מבין את התסכול ואת הכאב שקיים אצל קבוצה שסופרת 12 משחקים ללא ניצחון, מה עוד שהפועל ללא ספק הייתה ראויה לניצחון. אבל זו לא הדרך להתמודד עם הבעיות של הקבוצה. תפקיד הקהל הוא לא לאיים ולהרים ידיים על השחקנים, המאמנים או ההנהלה, תפקידם הוא לעודד ולעזור לקבוצה גם ברגעים הקשים וזה מה שאני מצפה מהקהל של הפועל תל אביב.
לסיום, נתעכב על המרעננת הרשמית של הליגה במחזורים האחרונים, הפועל חיפה. קבוצתו של שרון מימר עם 75 אחוזי הצלחה מאז שנכנס לתפקיד - הישג יוצא מן הכלל, בהתחשב באחוזי ההצלחה של קודמו לתפקיד, ניר קלינגר. נתניה הגיעה כדי לנקום על משחק הפתיחה של העונה בו הפסידה לצפוניים 5:0, אך נתקלה בקבוצה מאומנת ששלטה במגרש באופן מוחלט, הייתה טובה יותר ויכלה להבקיע עוד ולהגדיל את התוצאה אם הייתה יותר חדה. משהו טוב קורה בחיפה מאז חילוף המאמנים, אז'ובל שהתנדנד בין ספסל להרכב מוכיח שהוא שחקן ברמה גבוהה, בתוספת גינסארי וורמוט בקישור, להפועל חיפה יש סגל חזק ומאוזן. בצד השני, מכבי נתניה ממשיכה להיות לא יציבה, כשהיא מציגה קבוצה צעירה, חסרת ניסיון ולא עמוקה מספיק.
