צפו בכתבת הווידאו
איתי שכטר עבר הכל בכדורגל הישראלי. הוא זכה באליפות, קטף גביעים, שיחק בחו"ל והיה ברוב המועדונים הגדולים בארץ. בגיל 31 החלוץ שעשה את צעדיו הראשונים בהפועל נצרת עילית עדיין רחוק מלהרגיש שובע. הוא אוהב, חי ונושם כדורגל.
נהנה מכל אימון ומכל חיכוך עם הקהל, גם אם לא תמיד זה שמקבל אותו באהבה. שכטר הוא מהשחקנים הכי מיוחדים שיש בכדורגל הישראלי, כזה שתמיד מתייצב מול המצלמה כשצריך, אחד שהפך למסמר בחדר ההלבשה בכל קבוצה וכזה שככל הנראה יסיים את הקריירה כקונצנזוס, דבר לא פשוט לאור המעברים שלו מהפועל ת"א, מכבי חיפה, בית"ר י-ם וכעת למכבי ת"א.
בראיון יוצא דופן הוא מדבר בפתיחות יוצאת דופן. הכישלון במכבי חיפה, הרגעים הקשים בבית"ר י-ם, קבלת הפנים הלא פשוטה שקיבל מקומץ קטן מאוהדי מכבי ת"א.
"במערכת שמחוץ למכבי חיפה יש קנאות. צרות עין. המערכת שמחוץ למועדון פוגעת".
אם יש משהו שאיתי שכטר לא רוצה להיזכר בו בקריירה זו התקופה במכבי חיפה. החלוץ עזב את נאנט הצרפתית כדי לחזור לקבוצה אותה אהד כילד, אבל דברים לא ממש הלכו לו. שני שערים בלבד בשנה וחצי ויכולת מאכזבת סיכמו את הפרק הירוק בקריירה של שכטר.
"אין לי חלילה טענה לקהל או למועדון. אני לא אומר שעשו לי רע ופגעו בי", שכטר הבהיר, "אני אישית לא הצלחתי. יש תקופות שדברים לא מתחברים. הגעתי לשבועיים הראשונים בכפר גלים והיה גן עדן, ואז פתאום אתה מתחיל להרגיש שזה לא אתה. הדריבל שלך זה לא דריבל. עולה למשחק ולא יודע מה קורה לך. היינו יותר מדי חלוצים בקבוצה. שכטר לא מצליח? תן לתורג'מן, הוא לא מצליח? תן לעטר, עטר לא מצליח? תן לפלט, הירש או גוזלן. זה מעגל בלתי נגמר".
מה לדעתך חיפה צריכה לעשות?
"ללכת על סגל פחות גדול, אולי לבנות עם פחות ציפיות, לתת למקום להבריא, לנקות. גם השחקנים שלא מצליחים, צריכים להסתכל על עצמנו קודם כל ולהגיד 'לא הצלחתי'. הביאו לנו את התנאים הטובים. יענקל'ה לא תפס אותי ואמר לי - 'אתה על הפנים' הוא רצה שאני אצליח. הביאו שחקנים וכוכבים. יכול להיות שהמועדון באיזשהו מקום היה צריך להגיד - 'שכטר, 'קח את המפתחות. רוץ, אנחנו מאחוריך. לא מעניין אותנו, בניצחונות או בהפסדים, זה אתה ועוד 10'".
"יכול להיות שבמועדונים שעשו את זה איתי, הרוויחו. מכבי חיפה ראו, לא הולך, כן הולך, הוא איטי, מחמיץ פנדלים ולחוץ. מה שקשה במועדון הזה הוא שיש כל כך הרבה תחנות רדיו ועיתונים מקומיים וזה משפיע על השחקנים. אחרי כל משחק, בבית"ר, האיזור הירושלמי, רוצה שיצליחו. במכבי חיפה יש משהו שאני לא יודע להסביר. מעין קנאות וצרות עין, המערכת שמסביב ומחוץ למכבי חיפה פוגעת. עיתונים מקומיים בלי סוף, הם מחכים לשישי כדי לרסק. זה פוגע ומערער. הרבה אנשים לא רוצים שמכבי חיפה תצליח".
ההתנהלות מולי בבית"ר לא רק פגעה בי, אלא בכולם"
אם נשפוט לפי השנתיים וחצי האחרונות, היה נדמה שאין מתבקש מהישארות של איתי שכטר בבית"ר י-ם. אהבת קהל, מעמד קפטן ו-23 שערים הזכירו שוב שאיתי שכטר חי וקיים, אחרי שכבר הספיקו להספיד אותו בתקופה בחיפה. שכטר הביע רצון להישאר בבירה, אבל חוסר הוודאות בתחילת העונה עם אלי טביב בשילוב העובדה שהוא מסיים את חוזהו, לא השאירו לו ברירה אלא לעזוב. "זה היה באמת ערב מרגש בשבילי לפגוש את בית"ר י-ם.
מדובר במועדון שהרים אותי לפסגות חדשות אחרי תקופה לא טובה שלי ולקהל העצום הזה יש חלק ענק בזה. נתנו לי חום ואהבה מהיום הראשון שהגעתי לירושלים. התרגשתי מאוד", הוא נזכר במפגש בין בית"ר למכבי ת"א, "היה לי ממש טוב בבית"ר ורציתי להישאר. אני חושב שאם הייתי נשאר בזון ולא זז הצידה, יכולתי להביא תואר לבית"ר, כנראה זזתי הצידה בתקופה שלא הייתי צריך לזוז הצידה, המועדון היה בשיאו, מקצועית, גם חדר הלבשה, גם הקהל, היינו במקום הנכון בזמן הנכון, הייתה טעות שם. הייתה טעות כוללת בחודשיים האחרונים".
איך זה להיות בקבוצת כדורגל בה בעל הבית מערבב את הקלפים?
"אלי טביב זה לטוב ולרע, צריך לדעת את זה. קודם כל אני אזכור לו את הדברים הטובים, הוא הביא אותי ממכבי חיפה בתקופה שאף מועדון לא היה נוגע בי והוא אמר – 'אני מאמין בך' ואת זה לא אשכח לו. החודשיים האחרונים בבית"ר היו קצת קשים כי הייתה לי פציעה ובמועדון השאירו אותי בחוץ יותר ממה שהייתי צריך. זה לא פגע רק בי, אלא בכולם".
שכטר הבהיר שלאור המצב הלא ברור של בית"ר בקיץ, לא הייתה לו ברירה אלא לעזוב: "ברגע שאתה שחקן חופשי ויש מועדון כמו מכבי ת"א שרוצה אותך, זה כמובן אטרקטיבי. לא קיבלתי הצעה מבית"ר ולא הייתי יכול להישאר ולחכות. בסופו של דבר החלטתי שהדבר הכי נכון בשבילי זה לעבור למכבי ת"א".
"הייתה נקודה שבה טעיתי בחגיגות עם הפועל ת"א"
המעבר למכבי ת"א עבור איתי שכטר לא היה טבעי. אחרי שרשם שנתיים נהדרות בהפועל ת"א, כולל דאבל בלתי נשכח, היה קשה לדמיין את שכטר עובר לצהוב של ת"א. מרגע שחתם במכבי ת"א, היו כאלה שהעלו מהאוב וידאו ישן לו במהלכו הקניט את אוהדי מכבי ת"א יחד עם יתר שחקני הפועל ת"א. יש כאלה שקיבלו בהבנה והבינו שזה חלק מהמשחק, בעוד קומץ מאוהדי מכבי ת"א סירב לשכוח את העבר.
"ידעתי שההתחלה לא תהיה פשוטה. ידעתי שלא כולם יאהבו את זה ויקללו", שכטר הודה, "קיבלתי הודעות ושיחות וגם אנשים ברחוב, אוהדי מכבי ת"א, אמרו לי 'אל תגיע לקרית שלום, נעשה לך את המוות'. היו דברים שאמרתי בצעירותי ולא הייתי צריך להגיד. כשאתה ילד אתה לפעמים אומר דברים בהתלהבות. הייתה נקודה בה טעיתי בחגיגות עם הפועל ת"א. כשחתמתי במכבי, אמרתי שקהל לא קונה את זה שמבקשים סליחה ועשיתי טעות, קהל קונה עבודה בשטח ושחקנים שנותנים את הכל".
מלבד הקושי מול הקהל, שכטר ידע מראש שבמכבי ת"א התחרות על מקום בהרכב תהיה לא פשוטה: "ידעתי שתהיה לי תחרות קשה ובכל פעם שלא אפתח ידברו עליי. כשהגעתי למכבי ת"א, לא שיחקת בכלל. איביץ' החליט שהוא הולך עם שוינפלד וקיארטנסון. אמרתי לעצמי 'אף אחד לא יעזור לך, לא אבא, לא אמא, לא סוכנים ולא כתבים. אין דבר כזה. אתה תעבוד קשה, תהיה מוכן, וכל דקה שתקבל, אעשה את הכל'".
איך זה לשחק תחת מאמן זר בישראל? מגיע מישהו כמו איביץ', שהוא מאוד קשוח ולא דופק חשבון לאף אחד.
"ברגע שאתה נמצא במועדון כמו מכבי ת"א, אתה כל הזמן צריך לחשוב נקי. תבוא, תתאמן, תעבוד קשה, תחכה לצ'אנס והוא יגיע. כשהוא יגיע, תהיה שם. כי אם לא, יבוא מישהו אחר. המצב הזה משפר ומחזק אותך, זה מרים אותך".
שכטר שיחק בחוץ לארץ בשלוש ליגות: גרמניה, אנגליה וצרפת. הוא פגש את גדולי השחקנים באירופה, אבל לא ממש הטביע חותם.
"הקריירה שלי באירופה לא הייתה קריירה גדולה, לא אשקר. אבל בכל מקום שהייתי, שיחקתי. גולים לא נתתי, אבל הייתי חלק מהמועדון", הוא מודה, "אם יש לי טעות אחת בקריירה, רגע בו הייתי צריך להלחם וזה החזרה מצרפת. כמה שחקנים ישראלים אתם מכירים שנתנו גול בליגה הצרפתית, גול בליגה האנגלית וגול בליגה הגרמנית? אמנם בצרפתית אחד, באנגלית אחד ובגרמנית שלושה. נהניתי מכל רגע באירופה".
