לפני שבוע, מיק פריסט, שעבד עם רנה מולנסטיין במכבי חיפה וכמה חודשים עם גיא לוזון, הצליח להעלות את סטארט מהליגה הנורבגית השנייה חזרה לליגה הראשונה. פירסט בן ה-49 היה אחד מהאנשים הכי קרובים לשחקנים בעונה שעברה. גם היום מנורבגיה הקרה הוא עוקב אחרי הנעשה בחיפה, מועדון אותו הוא מכנה 'הטוב ביותר שהייתי בו'.
המשפט הזה לא מובן מאליו פריסט אימן באחת האקדמיות המצליחות בעולם, זו של מנצ'סטר יונייטד, שם הכיר את רנה מולנסטיין. אחרי כמה שנים של למידה והצלחות בשדים האדומים הוא עבר לשמש כראש מחלקת הפיתוח של אולדהאם, שם שימש גם כמאמן נוער. היעד הבא היה עוזר מאמן בפולהאם, משם נדד עם מולנסטיין למכבי חיפה.
אחרי פיטוריו של ההולנדי, בחיפה ביקשו מפירסט להישאר לצדו של גיא לוזון. "התאהבתי במדינה, התאהבתי במועדון וכבר תכננתי להישאר בישראל עשר שנים לפחות", פירסט מספר, " אבל כבר מהשיחה הראשונה עם גיא לוזון הבנתי שאין סיכוי שאשאר מעבר לכמה חודשים שנותרו לי בחוזה".
למה?
"אסף בן דב מאוד רצה שאשאר. בשיחה בינינו הוא אמר לי שאני מאוד חשוב למערכת. הערכתי את זה. ניגשתי לדבר עם גיא לוזון לראשונה אחרי שמונה והמשפט הראשון שיצא לו מהפה היה 'אני לא צריך שום עזרה, ואתה לא צריך להציע'. הייתי בהלם, אבל אני איש של המערכת. לא דיברתי. זה איכזב אותי מאוד. הייתי בא לאימונים ולא עושה יותר מדי. עשיתי קצת את החימום בהתחלה ואחר כך שום דבר. הוא לא רצה לשמוע בכלל את העצות שלי. אני חושב שיכולתי לסייע יותר, בטח בזכות מערכת היחסים הטובה שהיתה לי עם השחקנים בזמנו".
את האכזבה בקולו של פירסט אפשר לשמוע גם בטלפון. כשאני מבקש ממנו לנתח את ההצלחה שלו בסטארט ושואל איך הצליח בשלושה חודשים כמאמן ראשי להחזיר את הקבוצה חזרה לליגה הראשונה ולהפוך אותה לקבוצת ההגנה וההתקפה השניה בטיבה בליגה הוא עונה בתשובות קצרות. "באוגוסט הפכתי מעוזר מאמן למאמן", הוא מסביר, "למרות שהיינו במקום השני, ההנהלה חשבה שהמצב לא טוב. הם החליטו לתת לי את המפתחות ואני מאוד שמח. המועדון הזה עולה ליגה והמטרות הן לא רק לשרוד אלא היות תחרותיים כמה שניתן".
פירסט מחזיק בחוזה לעונה נוספת בנורבגיה. בחודש הבא הוא ייצא לחופש קצרה באנגליה כי הליגה הנורבגית מתחילה שוב רק בעוד מספר חודשים. בינתיים הוא מפנטז על חזרה לישראל ומנסה להסביר מה לא עובד במועדון של יענקל'ה שחר. "אין סיכוי שיענקל'ה או עוזי מור יתקשרו לשאול אותי מה דעתי ומה אני חושב שלא עובד, אבל אם הם היו שואלים אז הייתי אומר להם שמכבי חיפה לא יכולה לעשות כל כך הרבה שינויים בכל עונה", הוא מספר, "תראה את הפועל ב"ש, הסגל שלהם רץ לא מעט יחד ולכן הם מתמודדים על אליפות בשנים האחרונות".
הייתי עוזרו של גיא לוזון מספר חודשים. הוא יכול להוציא אותם מהבוץ?
"גיא לא נתן לי להתקרב אליו. היה מאוד חשדן כלפי. מצד שני, יש לו תשוקה אדירה למשחק. הוא שונא להפסיד. אני חושב שמכבי חיפה לא יכולה לשחק כדורגל הגנתי, מבוקר, משעמם וזה מה שקורה כרגע. מכבי חיפה זה מועדון שחייב לשחק כדורגל התקפי כל הזמן. לגרום לקהל ליהנות. הייתי בכמה מועדונים בעולם. קהל כמו של מכבי חיפה והאהבה שלו לקבוצה זה משהו מדהים. אני עצוב ממה שקורה היום במכבי חיפה, גם בשבילם. אני מרגיש את הכאב שלהם. מכבי חיפה לא יוצרת כוח הרתעה. קבוצות מאמינות שאפשר לנצח גם ב'סמי עופר' ולא באות רק כדי להתגונן".
אתה נמצא בקשר עם אנשים בחיפה?
"בטח ואני גם אבוא לחופשות בישראל. גיורא אנטמן, גוסטבו בוקולי וגם שחקנים עדיין מדברים איתי. אני בקשר עם לא מעט אנשים. חייב לציין שעוזי מור ויעקב שחר הם אנשים שהכדורגל הישראלי התברך בהם. הם נותנים הכל למועדון, ומגיע להם לראות הרבה יותר. יש גם את אסף בן דוב, שהוא עזר ונתן מענה לכל מה שהיינו צריכים. אסף מאפשר את המעטפת המושלמת להצלחה"
"אני עוקב בטלוויזיה. לפעמים אני רואה איך גילי ורמוט לא משחק ואני לא מבין, אבל אני לא נמצא באימונים. שחקנים כמו דקל קינן שנותנים את הדם למועדון פתאום מחוץ להרכב. מה היה בוער לשחרר את קמיל ואצק או את גארי קגלמאכר? אני לא דובר עברית ולא מבין עברית, אבל בזמן שגיא לוזון החל לאמן את מכבי חיפה המוטיבציה ירדה. לוזון קיבל כל מה שרצה להבנתי, אבל השחקנים שהביא לא מספיק טובים. לא התחברו. אני חושב שיענקל'ה שחר צריך להביא מנהל מקצועי שזה יהיה התפקיד שלו. שחר הוא איש כדורגל מעולה בעיני. בלעדיו אין מכבי חיפה. מה שהוא עושה כל שנה והכספים שהוא נותן היו צריכים לתת לו קצת רוגע או מינימום הנאה וזה לא קורה. אני יודע שזה בוודאי מציק לו. הוא איש ישר שמכבי חיפה היא כל עולמו ומגיע לו שהיא תצליח".
אתה חושב שמנהל מקצועי זר זה הפתרון?
"מישהו שלא מכיר את הפוליטיקה בארץ זה חשוב, אבל יש גם מאמנים ישראלים ראויים. תראה מה קורה עם ברק בכר. הוא נהדר. לצערי אני אומר כמאמן, שכשלא הולך, אז האיש על הקווים משלם את המחיר. זה הגיוני לחלוטין. מצד שני אני רואה משחקים של מכבי חיפה ואומר שאני לא מזהה יותר משחקנים בודדים. זו בעיה. אין סבלנות".
מה הסיכוי לראות אותך שוב עובד בישראל?
"אם יהיה צ'אנס אני ארצה לחזור. האנשים בחיפה היו מדהימים איתי. נתנו לי להרגיש כמו מלך. לא רציתי לעזוב, אבל נאלצתי לעשות זאת. התאהבתי במדינה ואני מקווה לחזור ביום מן הימים".
