הפיטורים של גיא לוזון לא הפתיעו אף אחד. כבר עם ההגעה של מו אלאך למכבי חיפה, זמנו של המאמן נקצב. הוא לא ידע על ההגעה של ההולנדי, שהתחיל לבנות כבר את הצוות המקצועי הבא של הקבוצה ולי היה ברור שלוזון לא יכול לשרוד את זה. זו הייתה רק שאלה של זמן עד שהוא יפוטר.
הכישלון של לוזון במכבי חיפה גדול בעיקר בגלל שהוא הגיע בעונה שעברה. היה לו מספיק זמן להתכונן לעונה הזאת, כי בעונה הקודמת נתנו לו הנחה. נתנו לו את העונה הקודמת כהכנה לעונה הנוכחית. נקודה נוספת ומהותית היא שאי אפשר לנצח את הקהל. ברגע שהוא סימן את לוזון כמטרה, היה ברור לאן זה הולך. לא היה לו שום סיכוי לשרוד את זה, כבר אמרתי לפני מספר שבועות.
הסיבות המרכזיות - קבוצה לא יוזמת, הזרים החלשים ושינויים תכופים בהרכב
בראש ובראשונה, הפיטורים האלה נבעו מהתוצאות. 4 ניצחונות, 4 תוצאות תיקו ו-5 הפסדים בסיבוב הראשון, הן תוצאות רחוקות ממה שמכבי חיפה מצפה מעצמה. הירוקים רחוקים מאוד מהמקום שהם אמורים להיות - קבוצת צמרת שמתמודדת על האליפות. הסיבות שהובילו לפיטוריו של לוזון הן רבות. ברמה המקצועית, הוא לא הצליח להפוך את מכבי חיפה לקבוצה יוזמת וכזו שמצליחה להתמודד מול קבוצות שמסתגרות ומצטופפות. לא היה לו פתרון לדברים וכשאתה רוצה להיאבק על האליפות ולהיות בצמרת, אתה חייב להיות קבוצה יוזמת.
למכבי חיפה לא הייתה באמת תבנית של משחק התקפה. כל קבוצה שסגרה את אלברמן או קשר אחורי אחר, שהיה אמור להתחיל משחק הנעת כדור, הצליחה לנטרל את הירוקים ולא אפשרה להם להתחיל משחק התקפה מסודר. משחק התקפה זה דבר שהרבה יותר קשה ומורכב ללמד, ופה הכישלון של לוזון ברמת האימון בשטח. ברמה שבה מאמן לוקח את השחקנים שלו ומלמד אותם משחק התקפה. נותן להם תבנית.
נקודה נוספת היא שינויים תכופים בהרכב וחיפוש אחרי ההרכב האופטימלי שלא הגיע. ברגע שאתה לא מוצא את הפתרונות ומשנה תפקידים לשחקנים כל הזמן, אתה גורם לסגל לא אפקטיבי ובעיקר מתוסכל מאוד. לא כל שחקן מתאים לשחק ליד שחקן אחר במהירות. לייצר חיבור בין שחקנים זה דבר מורכב מאוד. כשאתה מחליף הרכבים כל הזמן, זה לא ישתנה. צריך לתת לדברים כאלה זמן. אם אתה פועל על פי תוצאות, אתה לא נותן לזה זמן ואתה מקבל תוצאות.
הסגל של חיפה, עד כמה שזה ישמע פרדוקס, הוא עמוק מדי. נקודה נוספת היא בבחירת השחקנים. מתוך כל השחקנים שחיפה הביאה, אין אחד שבאמת עשה את ההבדל. דוס סנטוס, מאבוקה, קוסטדינוב, קלאוס וקאיו הגיעו בקיץ. אף אחד מהם לא עושה הבדל לקבוצה. גם הישראלים שהגיעו, לא באמת עשו שינוי. לדוגמא, גל אלברמן ועומרי בן הרוש, שניים שמכבי ת"א ויתרה עליהם, לא הצליחו להרים את הקבוצה. מכבי ת"א שיחררה שני שחקנים שהיא לא רצתה וחיפה במצוקה שלה לקחה אותם, אבל לא כל שחקן שמכבי ת"א משחררת סופו יהיה כמו ההשתלבות של מהראן ראדי בהפועל ב"ש.
בעצם השחקן היחיד שמכבי חיפה הצליחה איתו מבין כל השחקנים שהביאה הוא סנטיהו סלליך, וגם הוא זה היה במקרה. הוא לא היה מתכונן להיות במועדון. לקבוצה הזאת אין בסיס. שורש הבעיה במכבי חיפה זה סגל השחקנים שלה. הכל קם ומתחיל שם. אני חושב שסגל השחקנים שלה הוא כזה שחלק גדול מהם כבר הרבה מעבר לשיאם. חלק מהרכישות היו כאלה של פופוליזם ולא כאלה של שחקנים שיכולים לעשות את ההבדל, וברגע שלוזון המאמן שלהם, האחריות היא עליו. לחשוב שאפשר לקחת את הקבוצה הזאת ושבוזגלו יציל אותה, זו מחשבה נאיבית.
ההתנהלות מול התקשורת והמאמן הבא של הירוקים
ההתנהלות התקשורתית של גיא לוזון הייתה כושלת, כמו גם של כל המערכה במכבי חיפה. הירוקים ניהלו מערכה שגויה וחסרת סיכוי מול התקשורת. אי אפשר לנצח תקשורת וגם לא צריך, אלא צריך לנצח במגרש וגם כאן הטיפול המערכתי היה כושל.
המאמן הבא של מכבי חיפה יהיה זר, בעיקר בגלל שהוא יהיה מינוי של אלאך. האם זה הפתרון? לא בטוח. אלאך חייב זרים משפעים, כי אין לו כאלה היום על הדשא. גם ההולנדי יודע שהקבוצה צריכה להבנות סביב בוזגלו, ומשם לנוע הלאה.
שינוי רק בעמדת המאמן לא יעזור, צריך ללכת לבנייה מחדש
צריך גם לומר שלא כל האחריות היא על גיא לוזון. לכל המערכת של מכבי חיפה יש אחריות מסויימת. מהנשיא, דרך המנכ"ל וכו', לכולם יש אחריות. אני לא משוכנע שגם במכבי חיפה יודעים ומאמינים ששינוי בעמדת המאמן הוא זה שישנה את כל הקבוצה. אני לא מאמין בזה. זה תהליך ארוך ומורכב שבראש ובראשונה תלוי בחומר השחקנים שיגיע.
ינואר זה מקצה שיפור, ולא זמן לשנות לחלוטין את הקבוצה. זה צנתור ולא ניתוח לב פתוח. לכן, מכבי חיפה, אסטרטגית, צריכה להתכונן כבר לעונה הבאה, אבל לא לוותר על העונה הנוכחית. צריך לנסות להציל את מה שיש. חיפה חייבת ללכת לבנייה מחודשת ויש שם הרבה שחקנים שאם זה היה תלוי בי, הייתי משחרר אותם. הם לא יביאו למכבי חיפה את המטרה העיקרית שלה, לחזור ולהיאבק על האליפות.
