מתלהב מהשיעור שהיה לנו במעבדה, החלטתי להביא את הניסוי גם הביתה. הייתי בכיתה ה' ורציתי להראות להורים שלי שיש תמורה להשקעה. כינסתי את כולם במטבח, לקחתי את המרכיבים "שהשאלתי" מבית הספר, יצקתי אותם לכלי זכוכית וערבבתי הכל.
שלוש שניות לקח לתרכובת להתפוצץ לי בפרצוף, תרתי משמע. עד היום ניתן להבחין בכתמי פיח קטנים על הקירות כעדות למה שהתרחש בבית באותם רגעים. בשורה התחתונה, הניסוי כשל, ההורים לקחו את הכסף שהשקיעו בחוג ביולוגיה וניתבו אותו לאפיקים אחרים. לאלי כהן, השיפוצניק שלנו כדי שיתקן את הנזקים. אבל, וזה אבל גדול, הניסוי נכשל, אבל השיעור שלמדתי היה חשוב. שיעור לחיים. מאז חברים, אני לא עושה ניסויים, אלא אם אני שולט בכל החומר וגם אז, זה יתבצע רק בתנאי מעבדה.
צריך לומר את האמת. בית"ר לא שיחקה רע אתמול. אלא ההפך. בית"ר הציגה מול סכנין 60 דקות מצוינות. 60 דקות של קצב חזק, הגנה טובה, הנעת כדור משובחת ויצירת מצבים מרובה. רק דבר אחד היא לא ידעה לעשות כמו שצריך במשך אותה שעה: לממש את המצבים.
כן, זה דבר לגיטימי שקורה מדי פעם בכדורגל, אבל בבית"ר של העונה זה קורה יותר מדי. שלושה מחזורים ברציפות, הקבוצה של טביב לא מצליחה לנצל את ההזדמנויות הרבות והמצוינות שיש לה. היא לא מצליחה להרוג את המשחקים מוקדם וגרוע מכך, באופן קבוע משלמת מחיר על איזו טעות תורנית של אחד השחקנים. טעות שמוציאה אותה מהמשחק עם הרבה תסכול ורעש מקצועי.
עידן ורד, השחקן המוביל והמשמעותי של בית"ר מתחילת העונה בפן ההתקפי, כלל לא הופיע אמש למשחק. איתי שכטר שהיה פעיל מאוד במשך 45 דקות, בעט פנדל רשלני ונעלם כלא היה בחצי השני. ומה חן עזרא? כהרגלו עשה הרבה רעש וצלצולים והרבה להחטיא ממצבים בטוחים, וגם אתמול נתן הברקות של גאון לצד פעולות של טירון. אבל הם לא אשמים בהפסד.
גם לשון גולדברג היה משחק טוב עד הדקה ה-60. אפילו מצוין. אלא שאז קרה לו משהו שקורה מדי פעם לשחקנים ישראלים. משהו שמבדיל בין שחקנים טובים למצוינים, בין שחקנים חובבים למקצוענים - הוא עיגל פינה.
ולדברג ירד להגנה בעצלתיים וסמך על אחרים. הוא ראה את עלי עותמאן רץ לפינה הרחוקה ואפילו הסתכל עליו, אבל במקום לעשות את העבודה שלו ולסגור את שחקן הכנף, הוא העדיף להאט, לעזוב את עותמן, לעצור על סף הרחבה ולסמוך על כמה אלמנטים: שאזולאי לא יצליח להגביה כמו שצריך, שקונטה יגיע לכדור הגובה, שהפעולה האחרונה של עותמן לא תהיה טובה, שסתיו בן שושן יעשה את העבודה שלו.
מבחינתו רק אחד מאלה היה צריך לקרות כדי שעיגול הפינה לא ייחשף. לרוע מזלו שום דבר מאלה לא התרחש והוא נחשף במערומיו, כמו שקורה מדי פעם למי שסומך על המזל. אבל גולדברג לא אשם בהפסד. בשער עמד, והדגש הוא על עמד, סתיו שושן. כבר כמה שבועות דף הפייסבוק שלי מלא בפוסטים של אוהדי בית"ר הקוראים למהפכה בשער.
קליימן אאוט, שושן אין. גם חלק מהפרשנים דרשו לזעזע את השוער הראשון, שאכן לא נמצא בשיא כושרו. כבר שבועות שאני קורא, מקשיב לקולות ומנסה להסביר לכל מי שרק רוצה לשמוע שלמרות שאנחנו בפתחו של הסתיו, זה עדיין לא הזמן שלו לאייש את שער הקבוצה הבוגרת. שושן עדיין לא ברמות האלה. אין לו הניסיון ולמען האמת גם היכולת לתת שקט לקבוצה מאחור, וזה חברים התפקיד הכי חשוב של האיש בין הקורות.
אבל אפילו לא סתיו שושן אשם בהפסד. ההפך. הוא עלול לשלם מחיר יקר בגלל גחמות של אחרים. שושן שוער צעיר בתחילת דרכו, שעלולה להסתיים בגלל פזיזות. פזיזות של האיש על הקווים. אממה, בבית"ר אין אחד כזה. "ההחלטה על ספסול קליימן היתה לפני שהגעתי", אמר בכנות בני בן זקן והציף שוב את הבעיה הגדולה של בית"ר העונה, ובעצם בכל העונות האחרונות: מאמן הקבוצה, אלי טביב.
הבעלים התחיל להאמין לקולות הטוענים שהוא גאון כדורגל והתחיל לתפקד כמנהל מקצועי. לפחות על פי מה שנראה כלפי חוץ, לבעלים יש השפעה על הסגל, ההרכב, התוצאה ומזג האוויר. הוא מחליף מאמנים ללא הרף, והכי גרוע זה שהוא לא מפסיק לבצע ניסויים על חשבון המועדון והאוהדים.
טביב, אתה רוצה לנסות דברים? עשה קורס מאמנים, רד לקווים, תבצע את הניסויים בתנאי מעבדה (באימונים), ורק אחר כך תחשוף לעולם מה אתה יודע. אחרת, בדיוק כמו שקרה לי בכיתה ד' זה יתפוצץ לשחקנים, לאוהדים ולך בפנים.
בקיצור, עד אז, תעשה לנו טובה, תעזוב את החלום להיות מאמן, תשקיע את הכסף שלך באנשי מקצוע טובים ותתמקד בתיקון הנזקים שהתבצעו.
