ביום חמישי שעבר, אחרי סאגה מתישה שארכה כחודשיים, הפועל תל אביב מינתה את גיא לוי למאמן. אחרי הרבה מאוד שמות של מאמנים, חיפוש אחר האדם הנכון בארץ ובחו"ל ולא מעט פגישות של הבעלים אמיר כבירי עם מועמדים שונים, פגישה של כשלוש שעות, בה כבירי הוקסם מהכריזמה של המאמן ומהניתוח המקצועי שלו את מצב הקבוצה, סיימה את הסיפור. המחמאות שליביו אנטל הרעיף על מאמנו לשעבר בבירה - 'טקטיקן גדול' - רק איששו לבעלים את החלטתו. לכבירי, שלא היה כל כך החלטי בחודשיים האלה, לקח שעות בודדות להחליט.
אך בהפועל הנוכחית, כשסאגה אחת מסתיימת, היא מפנה מקומה לסאגה חדשה. והפעם: יושב הראש בארי בן זאב, שהחליט לעזוב את תפקידו. לבן זאב ולבעלים היו חילוקי דעות עוד בתחילת הדרך לגבי החלטות מקצועיות, אך אין ספק כי פרשת מינוי המאמן היא הקש ששבר את גב הגמל מבחינת בן זאב, שלא יכול היה לשאת את ההשתהות וחוסר החלטיות של כבירי, אבל הרשה לעצמו לשים את המפתחות רק לאחר שמאמן חדש הגיע לחודורוב.
בואו נחזור להתחלה. הכל התחיל כידוע לפני קצת יותר מחודשיים אחרי פיטורי ססאר מנדיונדו. כבירי ובן זאב שאחראים על מינויו של הספרדי (יחד עם עדי קריספין שכבר לא במועדון) לקחו בצורה קשה את הפיטורים והבינו כי בשלב מוקדם של העונה חוו את הכישלון הראשון בפרויקט שבנו. כאן החל כבירי להילחץ. הבעלים שהבין שהוא לא יכול ליפול פעם נוספת ואם מאמן חדש לא יצליח גם הוא אפשר להגיד יפה 'שלום' לעונה הזאת וגם למיליונים שהוציא מכיסו. (נכון לעכשיו 14 מיליון, בהמשך עוד יעלה). לכן, כבירי גילה סבלנות ואף הצהיר (ולא פעם אחת) שהוא לא ממהר למנות מאמן. אפשר להבין את הסבלנות שהייתה לבעלים בתחילה, והיא הייתה גם מקובלת על גורמים בהנהלה. ההשתהות שהגיעה לאחר מכן, כבר הייתה מוגזמת לדעתו של בן זאב.
עם הפיטורים של מנדיונדו, השם הראשון שעלה אצל כבירי היה אלי גוטמן. מבחינת הבעלים היו שתי אופציות - המאמן הלאומי או מאמן זר. בעיצומו של קמפיין מוקדמות יורו 2016 הבין כבירי שאין לו ברירה אלא לזנוח את הרעיון של גוטמן לעת עתה, והחל בחיפוש אחר מאמן זר. בן זאב התנגד והסביר לו כי בעקבות המגבלה התקציבית, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להנחית בחודורוב מאמן בעל רזומה. למרות זאת כבירי המשיך בשלו ובמשך שלושה שבועות, בעודו שוהה במערב אירופה לעסקיו האישיים, שקל, חשב והתלבט לגבי מועמדים זרים אופציונליים ואפילו נפגש עם שלושה.
כל עוד וואליד באדיר הצליח להשיג תוצאות טובות (בארבעת המשחקים הראשונים לא הפסיד) המשיך הבעלים להיות סבלני והמשיך להתחבט עם עצמו. במקביל לחיפושיו אחר מאמנים זרים, לא ויתר גם על הזירה המקומית ונפגש עם מרקו בלבול וניר קלינגר. מאמן אשדוד בשנה שעברה אף נפגש עם אנשי הפועל פעמיים והיה קרוב לסגירה. בכל העת, גם שמו של אלישע לוי עלה אצל אנשי ההנהלה, ובעיקר אצל בן זאב, אך בסביבת כבירי טוענים כי מאמן הפועל ב"ש לשעבר לא היה אופציה עבורו.
לפני כחודש, ב-10/10, נבחרת ישראל הפסידה לקפריסין, וחלומות העלייה ליורו 2016 נגוזו. סיכוי תיאורטי לסיים במקום השלישי ולעלות לפליאוף עוד היה קיים, אבל המצב אפשר לכבירי לחזור לרעיון המקורי שלו - להחזיר את גוטמן לחודורוב. בשלב זה נטש את אופציית המאמן הזר והחליט שהוא יחכה לסיום הקמפיין כדי שגוטמן יתפנה. שיחות החלו בין הצדדים אבל גוטמן לא נתן תשובה סופית, כי רצה להמתין ולנסות למצוא לעצמו קבוצה בחו"ל. כבירי הסכים לחכות, אלא שאז החלו ההפסדים באדום, כשה-4:0 הביתי לסכנין היה הכואב שבהם. גם אז, הבעלים לא נלחץ. "כבירי היה נעול על גוטמן כמעט לכל אורך התקופה, עדי כדי כך שהיה מוכן לו חודש וחצי", אמרו במועדון.
אם התבוסה לסכנין לא גרמה להתקדמות בהליך המינוי, ל-3:1 להפועל ב"ש, וליכולת הנוראית שהציגו השחקנים, כבר אי אפשר היה להישאר אדישים. זה גם היה הרגע שבו בן זאב כבר לא יכול היה לשמור על האיפוק והחליט שהוא לא מוכן יותר לקבל את ההתחבטויות של כבירי והחל להפעיל לחץ. בן זאב הציע לכבירי את דרור קשטן והצליח לשכנע את הבעלים. באותם ימים, המסר מאנשי הפועל היה שאחרי הדרבי, וללא קשר לתוצאה שלו, יוחתם מאמן - גוטמן או קשטן.
הדרבי הגיע וגם הפסד נוסף. בן זאב המשיך ללחוץ וכבירי התחיל להבין שהמדרון תלול והוא חייב למנות מאמן. "עד יום חמישי יהיה מאמן", העביר מסר לאנשי המועדון בתחילת השבוע שעבר. בפגישה עם גוטמן, ביום ראשון, המאמן הלאומי היוצא הודיע כי הוא רוצה להמשיך ולחכות לאופציה מחו"ל וכבירי הבין שהוא לא יכול להמשיך ולחכות. הוא הרגיש שגוטמן הוליך אותו שולל. למרות שעל פי 'התוכניות' היה אמור לפנות לקשטן, הוא לא היה סגור עם עצמו לגבי המינוי הזה. במקביל, נמשכו הקריאות בתוך המועדון להיפגש גם עם אלישע לוי. ביום שלישי הגיעה תפנית נוספת כשרן בן שמעון נכנס לתמונה. בהפועל טוענים כי בן שמעון הוא זה שפנה למקורבים למועדון והעביר מסר כי הוא מתפטר ממכבי פ"ת (שם, אגב, אומרים שלא ייתכן שזה הגיע מכיוונו). ברגע שהבינו שבן שמעון נשאר במלאבס ירדו מהעניין. בשלב הזה כבירי עוד רצה להיפגש עם קשטן, אך המאמן המעוטר בישראל כבר לא ענה לשיחות של הבעלים.
ברביעי החליט כבירי להיפגש עם אלישע לוי. הפגישה, שנערכה בביתו, בצוותא עם בן זאב והמנכ"ל ניר ענבר, הייתה חיובית. מעבר להודעות החריפות שהגיעו לאחר מכן מארגון "האולטראס", שגרמו לכבירי לחשוב פעמיים, הבעלים לא היה שלם עם עצמו לגבי אלישע לוי. ביום חמישי בבוקר, וכשכבירי עדיין לא קיבל החלטה לגבי זהות המאמן, הגיע הפיצוץ הסופי עם בן זאב. הבעלים ראה את הידיעה שפורסמה לראשונה כאן אצלנו באתר, שבה בן זאב שוקל להתפטר בעקבות הסחבת במינוי המאמן - ונפגע מאוד שהדברים יצאו לתקשורת. כאן היה ברור לשני הצדדים שהם לקראת פרידה. לפי מקורביו של בן זאב מהעולם הכלכלי הוא הרגיש שהוא לא יכול להיות חלק מההתנהלות הזאת, הוא הרגיש שזה מכתים אותו.
כבירי, שהצהיר בפני אנשי המועדון כי עד יום חמישי ימנה מאמן ובעקבות 'החגיגה' התקשורתית שהייתה במהלך השבוע, הבין שהוא חייב לקבל החלטה. לקראת הצהריים סגר את הפלאפון ועשה את מה שהיה צריך לעשות לפני חודשיים - החליט עם עצמו על המאמן שהוא רוצה להחתים. "הטעות המרכזית של אמיר הייתה שהוא הקשיב לכולם, במקום להקשיב רק לעצמו ולקבל החלטה. הוא יודע היום שהוא גרם נזק למועדון עם ההתלבטויות שלו", אמרו בהפועל. "אבל למד שמעכשיו הוא מקבל את כל ההחלטות לבד".
ביום חמישי, עם מינויו של גיא לוי, גר כבירי דלת לסאגה אחת ופתח חלון לאחרת. ביום שישי, באימון הקבוצה, גם בן זאב וגם כבירי הגיעו לחודורוב ושוחחו. כבר באותה שיחה הבינו השניים שיחד הם לא ימשיכו. בשני בבוקר זה נגמר. היו"ר הודיע לכבירי כי הוא עוזב באופן מיידי.
כפי שכבר הוזכר, העניינים בין בן זאב לכבירי החלו לבעבע מאחורי הקלעים כבר בקיץ, כשהיו מחלוקות מקצועיות בין השניים לגבי בניית הסגל. כבירי מינה את ניר אפרתי, שעד אז שימש כסקאוט, למנהל הטכני של המועדון והפך אותו לאוטוריטה המקצועית. הבעלים אומנם שיתף את היו"ר בכל דבר ודבר, וכל שחקן חדש קיבל בסופו של דבר את אישורו, אך הרבה מההחלטות שלקחו כבירי ואפרתי היו מנוגדות לעמדת בן זאב. כך למשל, לגבי שחרורו של סארי פלאח. בעוד שבן זאב רצה שהבלם יישאר, ניר אפרתי היה זה שטען שאין לו מקום ולחץ להחתים את לוקאס וינטרה. כאן יש להתעכב על מערכת היחסים בין הבעלים לאפרתי. כבירי מעריך את אפרתי כאיש כדורגל ועל כן סמך על עמדותיו וביחד בנה את סגל הקבוצה. בהפועל יודעים שהסגל שנבנה בראשותו של אפרתי לא מאוזן – עודף בקשרים ושחקני כנף ומיעוט בחלוצים (דודו ביטון, שגיב יחזקאל ואנאס מחמיד) וכבר עכשיו מדברים על חיזוק להתקפה, שכבשה שמונה שערים בלבד בעשרה משחקים, בחלון העברות של חודש ינואר. למרות זאת, במועדון מודעים לכך שהחיבור בין השחקנים טרם נעשה. "יש לנו שחקנים טובים אבל אין לנו קבוצה", טוענים שם, ומקווים שגיא לוי יעשה זאת.
בן זאב, שנכנס לתפקיד לפני כמעט שנה ולקח את המועדון מחיים רמון, ייצב את המועדון מבחינה כלכלית ויש שאומרים שאף מנע אפשרות של פירוק. בחודשים האחרונים הרגיש שלא רק שהוא לא חלק מקבלת ההחלטות, הוא גם מתנגד לרובן. כבירי, מבחינתו, נפגע מבן זאב והרגיש שדווקא בתקופה הכי קשה של המועדון (בעת תהליך מינוי המאמן), הוא לא עמד בלחץ ולא נתן לו גב.
סאגה נוספת הסתיימה. סאגה חדשה תגיע?
