שלושה ימים לפני הדרבי התל אביבי, בסיומו של אחד האימונים בחודורוב ניגש וואליד באדיר - אז מאמן הפועל ת"א - למשה אוחיון. "אתה מתאמן טוב, מתנהג כמו שצריך ואתה חוזר לסגל. מעכשיו תהיה כמו כולם, אני רוצה אותך". בשני משפטים קצרים שם באדיר סוף לסאגה ארוכה והפך את אוחיון משחקן "מנודה" שהמועדון לא רצה לשחקן מן המניין. בדרבי ערך את הופעת הבכורה שלו העונה, כשנכנס לעשרים דקות, ושבוע לאחר מכן כבר קיבל את חולצת ההרכב ואף בישל את שער הניצחון הדרמטי והכל כך חשוב עבור האדומים מול הפועל רעננה. מי היה מאמין? למעט אוחיון עצמו, ספק אם מישהו בהפועל חשב על תסריט כזה.
נחזור להתחלה. בקיץ הודיעו אנשי הפועל לקשר בן ה-32, שמחזיק בחוזה לעונה נוספת, שהוא לא בתכניות וכי עליו לחפש קבוצה. אוחיון הגיע, כידוע, בתחילת העונה הקודמת תחת ניהולו של אייל ברקוביץ', והפך לאחד מהשחקנים האהודים ביותר על הקהל. בעוד שבשנתו הראשונה במועדון הרוויח שכר יחסית נמוך, חוזהו בעונה השנייה (הנוכחית) מוערך בכ-700 אלף ש"ח. האדומים לא היו מוכנים לעמוד בחוזה והבהירו לו כי אם לא ימצא קבוצה ישב ביציע.
הזמן חלף והגיעה הצעה מהפועל ירושלים מהליגה הלאומית. אוחיון לא היה מוכן לעבור. "משה כל הזמן האמין ביכולות שלו ובכך שהוא יכול לתרום להפועל, וזו לא קלישאה. הוא באמת האמין", סיפר גיא פרימור, סוכנו של אוחיון יחד עם אבי נימני. בהמשך ניסו גם אמיר כבירי וניר ענבר להגיע איתו להסדר כספי - 250 אלף ש"ח פיצוי מיידי וסכום נוסף אם הקבוצה תתברג באירופה. גם לזה הקשר לא הסכים.
היות ולא מצא קבוצה וגם לא הגיע להסדר עם האדומים, אוחיון החל להתאמן עם יתר "המנודים" תחת שלומי מיטלקה. כמו ישראל זגורי, שלומי אזולאי, סארי פלאח ושי אבוטבול, גם הוא לא יצא למחנה האימונים בגרמניה והחבורה הפכה לקבוצה קטנה בפני עצמה. הם היו מגיעים למתחם חודורוב, לרוב בשעות הצהריים, מתאמנים בנפרד וחוזרים לביתם.
אוחיון, אדם מאמין ומסורתי, לא התייאש והמשיך להאמין שהוא ראוי לשחק בהפועל. בשקט האופייני לו המשיך להתאמן ולא ביקש מאף אחד במועדון הסברים והבהרות. למעשה, לכל אורך הדרך שמר על שתיקה ואיפוק, למעט הפעם היחידה שהתאגד יחד עם זגורי ופלאח. השלושה שלחו מכתב התראה לפני הגשת תביעה באמצעות עו"ד רועי רוזן, ובו דרשו להחזירם לאלתר לאימוני הקבוצה ושהמועדון ייתן להם הזדמנות שווה להילחם על מקומם. כשבוע לאחר מכן לאוחיון כמו לשאר המנודים לא נכנסה משכורת יולי בעוד ששאר שחקני הסגל קיבלו שכר ללא כל עיכובים. גם במקרה הזה העדיף שלא לצאת לתקשורת ופשוט המתין למועדון. מספר ימים לאחר מכן הגיעה המשכורת.
אוחיון גם לא התרגש כשראה לאט לאט את חבריו "המנודים" עוזבים לקבוצות אחרות: שלומי אזולאי החליט לפתוח דף חדש בסכנין, סארי פלאח חזר לקדנציה נוספת בבני יהודה, ישראל זגורי עבר למכבי נתניה ואבוטבול, הקפטן לשעבר, הגיע להסדר כספי עם אמיר כבירי ועזב באופן סופי. במשך מספר ימים נוספים התאמן בצוותא עם אור חסידים תחת מיטלקה, ואפילו התאמן לבד תחת הסקאוט. אחרי ראש השנה אוחיון קיבל את ההודעה המשמחת: "אתה חוזר לאימונים עם הקבוצה".
אלא שגם כאן הדברים לא הלכו חלק ובהפועל הקשו על אוחיון. במשך כחודש וחצי הקשר הוותיק היה עורך חימום בלבד עם הקבוצה ולאחר מכן רץ מסביב למגרש יחד עם אור חסידים ואייל דנין, ופה היה מסתיים חלקם. השלושה היו נשארים בחצי המגרש שלא היה מאויש ע"י שחקני הסגל וממשיכים לעבוד על כושר. "זו סיטואציה מאוד לא פשוטה עבור שחקן, ובעיקר שחקן ותיק ומנוסה כמו משה", סיפר שחקן בקבוצה: "אבל משה קיבל את הדברים כמו גבר, המשיך בשלו וזה השתלם לו, עכשיו הוא בהרכב. לא כולם היו מצליחים לעבור את זה, למשה יש אופי מיוחד".
כמה ימים לפני המשחק מול הפועל ב"ש הגיעה התקדמות נוספות ואנשי המועדון הודיעו לקשר כי הוא חוזר לאימונים רגילים ומלאים. "משה שתק והתאמן טוב אז החלטנו להחזיר אותו. מה גם שהבנו שמבחינה משפטית עדיף להחזיר אותו מאשר להשאיר אותו בחוץ", סיפרו במועדון. משם הדרך כבר הייתה קצרה. שבוע לאחר מכן הגיעה החזרה לסגל בדרבי והדקות הראשונות של משחק מאז מאי, בו שיחק בפעם האחרונה. מחזור לאחר מכן הופעת בכורה בהרכב, 90 דקות מלאות ובישול שער ניצחון קריטי. אגב, באותו משחק אוחיון רץ הכי הרבה מכל שחקני הפועל – 12 ק"מ לטענת האדומים. כבירי, שרק לפני מספר חודשים אמר לו שהוא לא בתכניות, החמיא לשחקן בחדר ההלבשה.
כך השתנתה מהקצה אל הקצה עונתו ה-16 של אוחיון בקבוצת בוגרים. משחקן לא רצוי לשחקן הרכב. גיא לוי שהגיע לפני כשבוע וחצי למועדון מכיר מקרוב את הקשר, ששימש תחת שרביטו, לתקופה מסויימת, כקפטן הנבחרת הצעירה. ומה הלאה? עם תחילת עונה כזו, מי יודע.
