אלא אם כן דקל קינן יפתח מול מכבי תל אביב, עשרה מבין 11 השחקנים שיפתחו בהרכב של אלכסנדר סטנוייביץ' יהיו כאלה שעדיין לא חגגו 5 שנים במכבי חיפה. חלקם הגיעו השנה, חלקם בעונה שלפני כן וטאלב טוואטחה אחד - "הוותיק" - שגדל במחלקת הנוער ולפני קצת פחות מחמש שנים עלה להופעת הבכורה שלו. אבל על כר הדשא בבלומפילד יהיה גם מבוגר אחראי אחד, כזה שלא כולם מודעים לכך שהוא התחיל את עונתו התשיעית בירוקים, וגם צפוי לענוד הערב את סרט הקפטן. אייל משומר.
המגן הימני (31) הגיע מהפועל כפר סבא ביולי 2006. "חיפשנו מגן עתיד לקבוצה, ומכל השחקנים שבדקנו, הוא הכי התאים. הוא בלט במיוחד בזכות היכולות הפיזילוגיות שלו, שהן גבוהות יחסית לשחקן ישראלי", מספר מאמן מכבי חיפה דאז, והאיש שהביא את משומר, רוני לוי. "אלון חרזי היה מצוין, אבל השתמשנו בו גם כבלם, ורצינו עוד אופציה כי אבישי ז'אנו כבר היה בסוף הקריירה".
מאז אותו אימון, משומר הפך לשחקן מכבי חיפה לכל דבר, הפך ליותר ויותר מזוהה עם הקבוצה – אך למרות הוותק במועדון, כמעט בכל שנה מחדש נלחם על מעמדו והיה צריך להוכיח את עצמו. איכשהו, הוא אף פעם לא היה שחקן הרכב קבוע. פעם זה היה אלון חרזי, ובהמשך עומרי אפק, עלי עותמן, עודד אלקיים, אוראל דגני, אלעד גבאי ואפילו מתן אוחיון. בכל שנה הנחיתו יעקב שחר והמאמן מגן ימני שינסה להתמודד עם משומר על המקום, ובכל שנה היה זה משומר שנשאר בהרכב והפך לשחקן הכי יציב בקבוצה.
"הוא אחד שלא עושה דרמות ולא מפחד מתחרות. הוא לא מוריד את הראש כשמגיע מישהו חדש, אלא להיפך. עובד קשה, תמיד מחייך ולוקח את זה בקלות", מספר חבר קרוב של המגן, "הוא מאמין בעצמו בצורה בלתי רגילה". אבל לא הכל הלך חלק למשומר. בעונה שאלישע לוי הביא את עלי עותמן, משומר ישב על הספסל בעשרת המחזורים הראשונים. במשך אותם שבועות הרגיש שאלישע קצת מתנכל לו, זורק לו הערות שלא במקום והחליט לעשות לזה סוף. המגן נכנס לשיחה אצל המאמן ואמר את כל מה שעל ליבו. מיד לאחר מכן חזר להרכב. זו הייתה השנה האחרונה בחוזה הראשון, ומשומר ידע שזה קריטי בשבילו לשחק. "זה אייל, לא פראייר. אם הוא מרגיש שנעשה לו עוול הוא לא ישתוק. זה נכון שהוא שקט, נוח וחיובי אבל עד הנקודה שהוא מרגיש שפוגעים בו", סיפר אחד מחבריו. גם בימי ראובן עטר, למרות שהקבוצה לא פגעה, משומר הרגיש שהוא נותן את הכל, אבל אז נשלח ליציע - דבר שגרר מיידית שיחה עם המאמן. גם כאן משומר לא היה מוכן לשתוק.
בשנים האחרונות מגן הירוקים מצטייר כמי שיש לו בעיה בהרמות לרחבה. משומר עצמו חושב אחרת ולא אחת סיפק לחבריו הסבר מעניין שהשנה הוא גם מנסה ליישם בשטח: "הבעיה עד עכשיו לא הייתה האיכות, אלא הכמות. ברגע שאני מרים במשחק 20 כדורים, 13 לא לכתובת ו-7 כן, זוכרים דווקא את ההרמות שלא הגיעו ליעד. לא זוכרים את הבישולים וההרמות הטובות. אני עובד על זה השנה יותר מתמיד - לעלות פחות אבל לנסות לעשות את זה איכותי יותר".
אורי אוזן, שהיה מגן ימני בחיפה בעבר ומשומר נוהג להתייעץ איתו, התייחס לנושא ההגבהות: "אני בגישה שמגן קודם כל צריך להגן. שיעלה מצידי רק פעמיים בכל מחצית ועובדה שאת ההגנה הוא עושה יותר טוב מכולם. הסגירות האלכסוניות שלו מול קפריסין היו מושלמות והצילו את הנבחרת".
מלבד אוזן, משומר מתייעץ עם אשתו נטלי, עם אביו וגם שומר על קשר טוב עם אלון חרזי ואריק בנאדו. "מקצועית, הוא יותר טוב מכל מה שהביאו לחיפה לאורך השנים. משומר מגן ברמות הגבוהות ביותר", בטוח אוזן ומוסיף: "לדעתי הוא היה חייב להיות עם יותר הופעות בנבחרת ישראל ולשחק באירופה, אבל יכול להיות שהוא לא דרש מעצמו מספיק. אף אחד לא עשה לו פרוטקציות, להיפך, הוא ביסס את מעמדו בזכות עצמו. הבעיה היחידה אצלו – לפעמים הוא מאבד קצת את הריכוז".
לא רק אוזן חושב ככה. גם לדעתו של רוני לוי, הריכוז הוא נקודת התורפה: "הבעיה היחידה שלי איתו היא שלפעמים חוסר הריכוז גורם לפעולה האחרונה לא להיות טובה. מעבר לכך, אין מה להתפלא שבגילו הוא מגן הנבחרת. לדעתי, הוא רק יילך וישתפר".
בינתיים, בגיל 31 ועם 9 שנים בירוק, משומר מסיים חוזה שני בסוף העונה ולמעשה כבר בינואר הוא יהיה שחקן חופשי. סוכנו, גלעד קצב, בטוח שהוא נמצא בשיא הקריירה: "הוא פורח עכשיו וקוצר פירות בנבחרת. עובדה שהוא תמיד היה יותר טוב מהמתחרים. יש לו עוד הרבה מה לתת".
