ניב זריהן בן ה-29 עבר לא מעט בקריירה. החלוץ, ששיחק באשדוד, הפועל באר שבע, בני יהודה ובית"ר ירושלים, העביר את 2022/23 בהפועל תל אביב. כעת, כשהוא שחקן חופשי, הוא הגיע לפודקאסט "ליגה אחרת" ודיבר על מצבו כשחקן חופשי.
מה אתה עושה בימים אלה?
"אני מתאמן, שומר על כושר, מחכה למשהו טוב שיגיע. רוצה לחזור לקדמת הבמה, מאמין בעצמי שאני כן יכול ואני עדיין בגיל המתאים, לפני השיא שלי. אני בן 29, אבל התחלתי לשחק בגיל ממש מוקדם אז נראה לאנשים שאני משחק כבר 20 שנה. אני פותח את העונה ה-13 עכשיו אם אני לא טועה, יש לי עדיין מה לתת, אני מרגיש טוב גופנית ומאמין שיהיה בסדר".
איך אתה שומר על כושר?
"אני מתאמן בכמה מקומות, עם מאמן כושר, כח. מוציא אלפי שקלים בחודש, זה לא משתלם (צוחק)".
היית אופציה להמשיך בהפועל ת"א, למה זה לא הסתדר?
"דברים לא הסתדרו כמו שרצינו. האמת שהגעתי מאוחר שנה שעברה, פתחתי בהרכב בהתחלה והיה טוב, אבל אז קרו דברים שלא קורים בכל מועדון. החליפו מאמן ובעלים, זה השפיע. אני גם מאשים את עצמי שלא שיחקתי מספיק ולא הראתי מי אני, אני יכול להבין שלא השאירו אותי למרות שהייתה לי שם תקופה טובה".
אתה יוצא עם זכרונות טובים מהפועל?
"שמע, זה מועדון ענק ורק כשאתה מגיע לשם אתה מבין את זה. הייתה תקופה קצת פחות טובה לי אישית. הייתי רוצה להישאר שם, זה מועדון גדול עם קהל משוגע, אתה רואה את הקהל ולא מבין מה זה הדבר הזה".
אומרים שהשוק הישראלי מת - והנה יש שחקן שכבש 33 שערים ב-236 משחקים בבוגרים. איך לא קופצים עליך?
"יש כמה קבוצות שאנחנו ממתינים להן. אתה יודע, לפני הליגה קבוצות קצת נלחצות ורואות שלא הולך, ואז יותר קל להביא שחקנים. יש עוד הרבה קבוצות מהלאומית שפנו, אבל אני פחות מעדיף לרדת, אני מאמין שאני שחקן של ליגת העל, לא רואה הרבה שחקנים יותר טובים ממני. אז בינתיים אני מחכה, מתאמן קשה, וכשזה יגיע אני מקווה שאכנס ללופ".
איפה אשדוד? פנו אליך? גדלת שם...
"היו דיבורים קצת בתחילת הקיץ, לפני חודשיים, אבל זה לא משהו שהסתדר. כנראה שיש להם שחקנים על העמדה הזאת. אשדוד זה מועדון שקרוב לליבי, גדלתי שם ופרצתי שם, אשמח לחזור לשם בהמשך, אבל כרגע זו לא אופציה גם במבחינתי".
לפני שנה ראיינו אותך ב"חמש באוויר" ודיברו איתך על הסטיגמות סביבך. איך אתה מתמודד עם זה?
"שמע, זה לא פשוט. כל החיים מתייחסים אליך כמשהו אחד, ואז אתה מתגלה כמשהו אחר, אנשים שרואים אותך מבינים שהסיפורים ששמעו זה לא אתה".
מה הדבר הכי נורא שאמרו עליך?
"לא יודע, תמיד מתייחסים אלי כערס או אדם אלים, וזה לא אני. זה רחוק ממני, לכל מקום שאני מגיע אומרים לי את זה אחרי חודשיים-שלושה. תמיד הגעתי עם סטיגמות והפכתי לאדם הכי אהוב בחדר ההלבשה".
איך משנים את זה בגיל 29?
"אין יותר מה לעשות מלהראות מי אני באמת. אם תסתכל וכולם ייבדקו, לא היו לי שום בעיות משמעת או בעיות אלימות. עברתי תהליך של התבגרות בשנים האחרונות. כשאתה גודל כילד בן 18-19 באשדוד, שזורקים אותך למים העמוקים, זה נותן לך את הביטחון להיות מי שאתה - אבל אז אתה מגיע למקומות אחרים שהם לא הבית שלך, ואתה מתנהג ככה וזה לא עובד".
מה הכוונה?
"אתה מגיע למקום שאתה באמת יכול לעשות מה שבא לך, בסוף אתה תשחק, האינטרס הוא למכור אותך. זו ברכה וקללה, כי אח"כ אתה מגיע למועדונים יותר גדולים שפחות מקבלים את זה. שם למדתי לפתח סגנון אחר, הבנתי באמת מה פיתח אותי כשחקן כדורגל".
נעשה איזו עצירה קטנה ונחזור אחורה. איך זה לגדול עם אבא כדורגלן? היו השוואות?
"האמת שלי אישית פחות יצא לראות אותו משחק חוץ מסרטונים, אבל ממה שאני שומע הוא היה כוכב על באשדוד. הוא גם מדבר על טעויות שהוא עשה, כשהיה צריך לעזוב כשהגיעו ההצעות. זה מצחיק כי הוא ניסה בכלל לדחוף אותי להיות שחקן טניס, הוא שלח אותי בגיל 6-7 לחוגים, קונה לי מחבטים ואומר לי 'אתה תהיה שחקן טניס'. זרמתי איתו, עד שיום אחד התקשר אליו המאמן של הטניס ואמר לו 'אני מוסר לו עם המחבט, הוא מחזיר לי עם הרגל'".
הוא לא רצה שתהיה כדורגלן?
"לא יודע אם הוא לא רצה, אבל היה לו חלום שאני אהיה שחקן טניס. זה קשה לגדול תחת שחקן עבר שהיה טוב, אבל ברגע שאתה פורץ את התקרה זה נהיה יותר קל. הוא תמיד כיוון אותי, היו לו את ההערות הנכונות, הוא גם תמיד אומר לי הכל בפנים - גם כשלא טוב. אני אוהב את זה, זה עשה לי רק טוב בחיים".
מה היית עושה כדי להיות במקום אחר היום?
"הייתי מתנהל אחרת בהרבה מקומות שהייתי. בגיל 21-25, השנים שהייתי בב"ש, הייתי שם את הכדורגל יותר במקום הראשון. הגעתי לשם בתור ילד שפתאום שיחק עם השחקנים הכי גדולים בארץ, עם וואקמה, בוזגלו, מליקסון. הייתי מתנהל אחרת בהרבה סיטואציות, אבל שוב אני עדיין מאמין שאני יכול לחזור לשם, למקום שאני באמת ראוי לו, אני יודע מה יש לי ברגליים ובגלל זה אני לא מוותר לעצמי".
מה זה מתנהל אחרת, אימן אותך שם ברק בכר. מישהו יכול להתנהל איתו לא טוב?
"אי אפשר. איך שהגעתי לשם, אחרי 2-3 משחקים הוא זרק אותי להרכב בתור מגן שמאלי - עמדה שלא שיחקתי בה. להתנהל אחרת זה גם להקשיב לאנשים שמבינים יותר ממך. היה לנו משחק נגד מכבי חיפה, אני זוכר שהיה לנו אימון וכאב לי קצת. הייתי ילד מתלהב, הרגשתי קצת את השרירים כי שיחקתי 90 דקות יומיים לפני, ואני זוכר שמיגל ויטור שאל אותי 'מה קרה?'. אמרתי לא 'טוב, טוב', לא הקשבתי, ואחרי דקה עשיתי תנועה לא טובה ושמעתי את הירך האחורי נקרע. זה בדיוק לפני המשחק הראשון של הפלייאוף, אם הייתי מקשיב למיגל זה לא היה קורה. פשוט ילד שלא מבין שצריך לנוח".
היה לך חדר הלבשה לתפארת שם.
"וואו, חדר הלבשה מדהים, אני ומיכאל אוחנה היינו ה'ילדים'. זה פתאום לשחק עם שחקנים ברמות שלא הכרתי. זו חווייה, למדתי מלא, גם דברים שלא קשורים לכדורגל. אני מרגיש ששם עיצבו אותי כשחקן, שם התבגרתי. כשיצאתי משם אני מרגיש שלקחתי כמה החלטות לדעתי פחות נכונות לקריירה שלי".
קח אותי לאימון ההוא עם ברדה.
"המגרש שלנו היה בשזרוע, אז לקחו אותנו להתאמן בלהבים. עשינו משחקונים, מיכאל אוחנה בעט חזק ופגע בברדה, דקה אחרי הוא נפל על הרצפה. לא הבינו מה קורה, כולם ניגשו אליו, זה היה כמו בסרטים. זה היה מפחיד ברמות שכולם בכו, מיכאל לא האמין והסתובב סביב המגרש, רק אחרי זה אתה מבין שזה עניין של שניות. המעסה הציל לו את החיים שם".
זה מכניס לפרופורציות?
"כן, ממש. אתה מבין שהחיים בשנייה יכולים להסתיים מכלום. זה היה רגע מאוד מלחיץ".
תן לי דוגמא להחלטה לא טובה שעשית בקריירה?
"כשעזבתי את ב"ש אחרי 4 שנים, היו לי המון הצעות, גם מחו"ל - מקרואטיה, מבלגיה. זה הגיע למצב שנפגשתי עם ברק אברמוב שהביא לי הצעה מאוד מאוד מפתה, והחלטתי ללכת על זה אחרי מחשבה. חשבתי שאני יכול לעשות עונה ולפרוץ לקדמת הבמה שוב, אבל בדיעבד זו לא הייתה ההחלטה הכי טובה לעבור לבני יהודה".
זו הייתה תקופה שהייתה מבקיע 4 שערים בעונה נגד בית"ר, ואז הגעת לבית"ר.
"האמת שזו הייתה תקופה מדהימה. הגעתי אחרי שהם חזרו מהמחנה אימונים, היה מאמן זר והוא פשוט אהב אותי. שיחקתי 18 משחקים בהרכב ברצף, הרגשתי ממש טוב, שאני בכושר מטורף. אמנם היו לי רק שני גולים, אבל באמת הרגשתי טוב ושאני יכול לעזור לקבוצה להגיע למקומות יפים. הייתה תקופה שהכל עבד, ואז הייתה פגרה ונפצעתי במשחק אימון. אתה אומר לעצמך שאם לא הפציעה הזאת, הכל היה יכול להיראות אחרת".
אני חוזר איתך לב"ש. זו הייתה הפעם הראשונה שעזבת את הבית?
"זה היה לי מוזר, כל החיים הייתי באשדוד עם המשפחה וחברים, ופתאום אתה עובר לגור לבד בעיר זרה, בלי חברים. התחילו שם קצת בעיות, הרבה עבודה עם עצמך, אתה רוב הזמן לבד. זו תקופה מאתגרת שבנתה אותי".
מה זה לבד? יש לך חברים לקבוצה...
"כן, אבל אתה ילד וכולם נשואים עם משפחות. אני אחד שמתחבר לכולם, אבל זה לוקח זמן".
איך התמודדת?
"בהתחלה אתה שם את כל הביצים בסל אחד ומתרכז בכדורגל, אבל עם הזמן, כשהכל לא הולך כמו שרצית, אז מתחילות לצוץ בעיות. ב"ש זה עיר של כדורגל, אתה הולך ברחוב ואנשים פונים אליך ושואל 'מתי אתה חוזר'. זה נכנס לך לראש, היו לי בעיות שינה בהתחלה, אני אחד שישר מספר אז הלכתי לאלונה ברקת וסיפרתי לה. לכדורגלן שיקום זה הדבר הכי חשוב. היא חיברה אותי לפסיכולוג שפשוט עזר לי, היו לי איתו 4-5 טיפולים והבנתי שאני יכול להתמודד. עברתי את זה וזה כבר מאחורי, היום אני יותר בוגר".
היום כמעט כל שחקן עובר חרדות.
"מתישהו אתה מבין שזה לא לכל החיים, זה יוצר בעיה. אתה מבין שכל החברים שלך התחילו לבנות את עצמם, ואתה בגיל 35-36 צריך להתחיל מהתחלה. מצד אחד אתה אומר 'אני רוצה רק כדורגל', מצד שני אתה צריך לחשוב על זה שתכף נגמר. אומרים שכדורגלנים עושים מספיק כסף, אבל זה לא באמת ככה בקבוצות הקטנות".
אחד הסיפורים הכי זכורים שלך בהיבט השלילי, זה הסיפור עם אור אינברום. אתה מצטער על מה שאמרת לו?
"הצטערתי גם באותו רגע, אבל היה חשוב לי להסביר שזה לא מגיע ממקום גזעני. הוא היה אח שלי, הוא גדל איתי, אכל איתי בבית, ישן איתי. זה מגיע מאמוציות של משחק, הוא אמר לי 'למה אתה לא מוסר' עם קללות ועניתי. יצאתי החוצה, ראיתי את כל הכתבים עלי, ואז מלא שלחו לי הודעות שראו איזה קטע שלי מקלל ושאהיה מוכן. זה היה בול שלושה שבועות לפני שעברתי לב"ש".
טיימינג זה הכל בחיים.
"אמא שלי אמרה לי באותה תקופה 'תראה מה זה שהכל קורה לטובה'. ג'קי בן זקן לא רצה למכור אותי, ואז כשזה קרה הוא התקשר לדודו ונתן את ברכת הדרך".
אתה ואינברום חברים עדיין?
"תמיד היינו, גם עכשיו".
גם בב"ש לא סיימת טוב.
"היה את העניין הזה בגביע. בשלבים הראשונים כבשתי והעלתי את הקבוצה שני שלבים, ואז החליפו מאמן והגיע יוסי והוא הכניס אותי מחליף וכבשתי עוד שער. בחצי גמר הגביע מול בני יהודה הייתי בסגל והוא לא נתן לי לשחק. אני ויוסי לא הסתדרנו באותה תקופה, הוא אמר לי שאני לא אשחק בגמר, זה גמר עלי נפשית. נשאר שבוע אחרון וצילמו אותי באילת בקורונה, שלחו את זה לאסי רחמים והוא אמר לי שכדי שזה לא יראה לא טוב הם יגידו ששיחררו אותי שבוע לפני הגמר. הכל יוצא מנופח בתקשורת, אני זוכר את הכותרת. זה עשה לי נזק, בגלל זה אני לא כל כך אוהב להתראיין".
התיק הכי אפל שלך בארון זה הערב הזה במועדון כששיחקת באשדוד.
"כבר שיחקתי בליגת העל, בגיל 19 אם אני לא טועה. יצאנו כמה חברים, היה מה שהיה ובסופו של דבר הגיעו משטרה אלי לבית יום אחרי וטענו שתקפתי את אותה בחורה. אגב, היום אני והיא בקשר טוב וליבנו את העניינים, אנחנו מדברים רגיל. בסוף יצא שלא הורשעתי, היו לי כמה שעות לצייבור לתת. המשכתי הלאה, אבל זה עשה לי נזק תדמיתי גדול. היה עניין עם העו"ד שלה שקלט שיש פה כדורגלן ואפשר להוציא כסף. זה מאחוריי, טועים בחיים".
זה לא נעים לאדם שבחיים לא היה במעצר שפתאום שוטרים דופקים לו בדלת.
"לא נעים, במיוחד כשאתה מרגיש שעושים פיל מנמלה. זה היה תקופה של נבחרת צעירה וזה פגע בי גם שם, לא טסתי. מסר לצעירים? צריך לחשוב ולא להיות פזיזים במעשים שלכם, בייחוד אם אתה אדם מוכר".
אם לא היית כדורגלן זה היה קורה?
"אני בטוח שלא".
סיימנו עם הדברים הרעים, בוא נדבר על דברים טובים. איך הגעת לנטפליקס?
"וואי, זה היה יום מצחיק. בגיל 20 טסנו לווגאס אני, שובלן גוזלן, רייכרט ושלומי אזולאי הקשר. היינו בצד אחד של הבריכה והיו שם איסקו וסרינה וויליאמס. התלהבנו ואמרנו לשלומי 'בוא תראה מי בבריכה'. אז הוא אומר לנו 'בואו בואו רגע'. לקח אותנו לצד השני של הבריכה, ופתאום אני רואה המולה ואת ניימאר באמצע. בהתחלה צילמנו מרחוק ואז אמרנו 'בואנה הוא פה לידנו, למה שלא נבקש תמונה?'. שובל הלך לאבא שלו, אמר לו 'תקשיב אנחנו שחקנים, אתה חייב לקרוא לו'. וואלה הוא היה חמוד, אמר לנו בואו תעלו, לקח את הטלפון שלי ועשה סלפי. אחרי שנה-שנתיים פתאום אני רואה אותנו בסרט שלו בנטפליקס, אין אחד שלא שלח לי את זה".
נחזור לכדורגל שלנו. איפה אתה רואה את עצמך בעונה הקרובה? אתה יכול לחזור לרמות הגבוהות?
"קודם כל כן, אני מאמין בעצמי. הסוכן שלי אמר לי שאף פעם לא לקחתי קבוצה עלי, וזה משהו שאני כן רוצה לעשות. בבני יהודה זה התחיל ככה, אבל זו הייתה עונה שאף אחד לא יכול היה להצליח בה. אני בשלב שאני מרגיש טוב עם עצמי, אני יודע שאני יכול לחזור לניב של גיל 21, דברים טובים יבואו. אני מאמין ומחכה ומקווה שבקרוב תראו אותי פורח".
מה עם קבוצה בחו"ל?
"יש הצעה, אבל אני מעדיף לא לפתוח את זה כרגע. אני לא יודע אם זה מתאים לי עכשיו גם כי ההצעה לא כל כך כלכלית, וגם כי אני באמת חושב שאני יכול להצליח בליגת העל. כסף לא בראש מעייני, אני רוצה לחזור. אני מקווה שזה יקרה בקרוב".
