ברק בכר לא יודה בזה, וזה כנראה רק בתיאוריה, אבל ייתכן שבחדרי חדרים הוא כועס. מכבי חיפה במסע מרתון בקצב של ריצת 100 מטר ולא מספיק שחקני סגל נכנסים מתחת לאלונקה כדי לנסות ולסייע בלקיחת הנטל. הם מקבלים את הצ'אנס, רובם מנוסים מאוד, אבל לא לוקחים אותו.
בניצחון על סקציה נס ציונה צ'ארון שרי (מחליף) הוביל יחד עם עומר אצילי את רשימת המאיימים לשער אחרי שעלה מהספסל, דולב חזיזה (עוד מחליף) מסר הכי הרבה מסירות מפתח במחצית ולא סתם, האלופה איימה כמעט כפול פעמיים לשער היריבה במחצית השנייה, כשהגאנרים נכנסו לשלוף.
שוב, ברק בכר לא יודה, אבל גם הסבלנות שלו בדרך להיגמר. הרי ניקיטה רוקביצה, מאוויס צ'יבוטה ושות' לא הגיעו כדי למלא מטוס לפריז וליסבון. הם הגיעו לא רק להיות מחליפים אולטימטיביים, אלא גם לספק לשרי, חזיזה ופרנטזדי פיירו בלון חמצן בתקופה בלתי אפשרית. זה לא קורה.
אבל שוב, מכבי חיפה לוקחת מצב נתון לא פשוט ומנצלת אותו לטובתה והרי לנו אפקט ההרתעה חדש, גרסת המחצית השנייה. בארבעה משחקי ליגה (אם תרצו, תדחפו גם את בנפיקה למשוואה), האלופה יורדת בתיקו להפסקה. 3 פעמים 1:1, פעם אחת תיקו מאופס. לפחות בליגה, ב-45 הדקות הבאות הם פירקו את היריבות עם הפרש שערים של 0:7, והרבה קרה כי היריבה ידעה איזה גל דוהר לעברה. שילוב של כושר גופני עילאי יחד עם כדורגל נפלא.
ואי אפשר בלי מילה על עומר אצילי. הכי קל להלביש עליו אשמה בשערים בליסבון, לטעון שמה שהוא עושה בישראל, הוא לא מסוגל לעשות מעבר לים. אולי זה נכון. בינתיים, הוא בקצב של שער וחצי למשחק, שזה בהגזמה 54 שערים לעונה. בקצב פתיחת העונה, הוא נראה יותר מפחיד מהעונה שעברה. ראש לשועלים? וואחד ראש. אבל גם העובדה שמכבי חיפה פתחה מושלמת לראשונה אחרי 13 שנים נדחקת הצידה לדבר חשוב בהרבה יותר.
קשר הקבוצה, שחקן נבחרת הכדורגל של ישראל, נעצר ע"י שוטרים בטענה ש"הוא מכשיל את עבודת השוטרים". תוך שניות הוא מצא את עצמו אזוק, בניידת משטרה. אזוק! אולי מחמוד ג'אבר טעה בהתנהלות, אולי לא, לא נתיימר לדעת מה קרה שם בניידת. אבל העובדות הן שוב שכוחות המשטרה סביב אצטדיוני כדורגל מעדיפים לעשות ואז לחשוב. כח הזרוע לפני כל דבר. אותם כוחות יקבלו בקרוב את האפשרות להטיל קנסות מנהליים על אוהדים שהם מחליטים על דעת עצמם לתייג כ"מתפרעים". לא על שחקנים, על אוהדים. וכאוהד אני אומר, שאלוהים ישמור על כולנו. אתם שם כדי לשמור עלינו, לא כדי לדאוג שלא נגיע יותר. בהצלחה.
הלקח של איביץ'
ולדימיר איביץ' לימד אותנו הרבה כדורגל בשנתיים שהוא פה, אבל ייתכן שהטעות שלו באשדוד היא הלקח הכי משמעותי שהוא צריך לקחת להמשך העונה. השחקן הכי מוכשר והכי חשוב של מכבי ת"א בסגל זה אוסקר גלוך. לוותר עליו זה לוקסוס גדול מדי.
הצהובים נבנו העונה סביב ליגיונרים וטרנים שחזרו הביתה, מכירים את המכביזם ויודעים להשריש אותו לכל חלקי הקבוצה. חכם ונכון. אותם ותיקים, ערן זהבי, דור פרץ, שרן ייני וכנראה השבוע זה יהיה יונתן כהן, צריכים להבין כמו המאמן שלהם, שיש ילד בן 18 שיהיה שחקן היסטורי בקנה מידה ישראלי, והם אלו שיוכלו לדחוף אותו, ובאותו זמן גם את עצמם, קדימה. לוותר עליו, במצב בו מכבי ת"א משחקת במפעל בודד, בלי עומס, ובוודאי במשחק בו יובאנוביץ' יושב ביציע, זה ויתור שאולי עלה לגנרל הסרבי בשתי נקודות.
ובזמן שתקראו שורות אלו, תובע ההתאחדות, עו"ד ניר רשף, יגיש כתב אישום פומפוזי על הדלקת האבוקות במחצית השניה. נזכיר, הקבוצה המארחת היא זו שאחראית על הסדר, אז למה מכבי ת"א תגיע לבית הדין? ולמה כל אוהדי מכבי ת"א ייענשו כנראה בגלל תצוגת אהדה של חלקם במשחק חוץ?
מי שמחפש היגיון במסדרונות בתי הדין, כדאי שייזכר בהפועל ת"א שספגה סגירת יציעים קולקטיבית בגלל זריקת כדור הים, בבית"ר ירושלים שכבר תחפש אצטדיון חלופי כרדיוס בעקבות סערת רמזי ספורי ואפילו בבני סכנין, שנקנסה, שימו לב, ב-1,500 שקלים, על כך שמביאי הכדורים שלה עמדו בסמוך לחדרי ההלבשה של מכבי חיפה. אין היגיון בשיגעון.
התיקו הוא מעל הכל
יו"ר המנהלת, ארז כלפון אישר ביום שישי ברדיו ירושלים שיש תוכנית מסודרת להקטנת הליגה. קמים המתנגדים וזועקים שאי אפשר שהליגה תהיה מועדון סגור של עשירים בלבד. ואז מגיע משחק כמו הפועל חדרה נגד הפועל חיפה.
השאיפה לניצחון התחלפה בלא מעט משחקים בכמיהה לנקודה. משחקים שלמים כמו הדבר הזה (סליחה) שהיה באצטדיון בנתניה מוצאים את עצמם במציאות נומינלית בה כל עוד לא קורה כלום, אסור לעשות דבר שיפר את השקט. ואז בא איזה זר, סטיבן אלפרד הפעם, שמעז לכבוש ולאלץ את היריבה להחזיר בשער משלה עד לחזרת כולם לתיקו המושלם עליו חלמו בלילה. נא לעדכן חלק ממאמני הליגה – המטרה היא לכבוש, לנצח, ליזום ולסחוף קהל. לא לנמנם אותנו למוות.
ולכן פינת המספרים מוקדשת להפועל חדרה החביבה. במחזור הראשון היא בועטת פעם אחת לשער (וכובשת 1), במחזור השני פעם אחת (ולא כובשת), במחזור השלישי שלוש (וכובשת פעמיים) ואתמול שוב בעיטה אחת (ושער אחד). על פניו, אחוזי הדיוק של חבורת נמני הן של רוברט לבנדובסקי ביום טוב, אז אולי כדאי שהם ינסו לעשות את זה יותר? (כנראה שלא יקרה).
