ביום שהעבירו את בית״ר בבקרה התקציבית התחיל הסיוט האמיתי שלה. היא עברה בבקרה ונכשלה בבחינות הכניסה, ככה לא משחקת קבוצת כדורגל רצינית. הגול הראשון אתמול (ראשון) מול הפועל ב"ש בטח גרם ליוסי מזרחי, אגדה בית״רית בין הקורות, להתכווץ על כיסא הנדנדה בקריית יובל. השני, מהראש של חטואל, הרג את המשחק. אחר כך העסק הדרדר לווידוא הריגה.
המושיע החדש של בית וגן מתחיל להבין את עומק הצרה. בגול הרביעי אברמוב אולי שקל להיטמע בחולצתו האופנתית ולנוס על נפשו. בחור חביב עם כוונות טובות. בשביל מה הוא היה צריך את כאב הראש הזה? לחטוף תשיעייה בשני משחקים גם בבית״ר עזרא יודעים. שם לפחות עושים הכול בכיף, טועמים מרק עצם לפני האימון המסכם ומפצחים גרעינים על הספסל.
הבולען הולך ומתרחב מתחת לרגליו של אברמוב. מציעים לו לצרף שוער חדש שיודע למתוח איברים ועשרה שחקני שדה עם סכין בין השיניים. אתם יודעים מה, עם הספסל של באר שבע בית״ר עושה פלייאוף עליון. אבל אותו מעניין מי ישלם עבור איכות חיים. ובאמת מי ישלם, כפי ששאל רטורית אלטמן הקשיש (בגילומו של מרדכי בן זאב האגדי), בסרט מציצים; בנון ישלם? ואברמוב מבין שפה לא יעזור בנון, פה צריך רמונט, ורמונט עולה כסף.
מרתף הטבלה כמו המסעדה של אבא של אלטמן הקטן הוא חור, הפיענצטע לוך. אי אפשר להסב אותו לדיסקוטק כפי שהציע אריק איינשטיין לבן זאב. בדיוק כפי שלא ניתן היה לצפות מדלויה לקום הבוקר עם אינסטינקטים של גורדון בנקס.
אברמוב הוא אדם מציאותי ולא "חי בסרט". חייבים להתגייס לעזרתו. רק שלא ירים טלפון למשה דמאיו ויציע לו טרייד: קח את בית״ר, תן את בני יהודה. קריסת המערכות במושבה חיברה את בית״ר מחדש למוניטור. בית״ר נתניה של הרצל פיטוסי הייתה, כך נדמה, יותר חפצת חיים לפני שהחזירה ציוד.
מהצד השני, באר שבע יורה בכל הכלים ודורסת כל מה שזז. בהילוך נמוך, שרירים תפוסים מהמאמץ נגד הרומנים בקונפרנס, ומחשבות שמתרוצצות לכל הכיוונים - אשדוד ברביעי, אצילי בשבת, ושטרודל וינאי בעוד עשרה ימים לפני אוסטריה וינה.
ברדה מנווט היטב את ספינת המדבר. חלוקת העומסים נעשית בתבונה, ניהול המשחקים שואף לשלמות, ושאפו למי שאיתר את שאפי והנחית אותו בנגב. העסק דופק יופי יופי. ברברת מיותרת ופרצופים חמוצים של כוכבים שהתייבשו על הספסל מטופלים באמצעות מבטים חודרים. את מיתרי הקול ברדה שומר לקרבות ההתשה עם השופט הרביעי.
כמה מהטריקים, אליניב למד ממאמן יחיד ומיוחד שהביא לבאר שבע שלוש אליפויות רצופות. בבית האדום יהיו שילחשו לכם שהגיעה שעתו לקחת את הכתר מברק בכר - ולהחזיר אותו לטוטו טרנר.
