למרות שהיא הסתיימה בשיחת טלפון, מערכת היחסים בין יוסי בניון למשה חוגג היתה טובה לאורך כל הדרך בבית"ר ירושלים. היה כבוד הדדי בין השניים. יתרה מכך, אם המנהל המקצועי היה נשאר בתפקידו, הוא גם היה קובע את זהות המאמן הבא.
אבל פיטורי לוי היו סופו של תהליך בסיומו בניון הרגיש מותש. הוא התעייף מרכבת ההרים שנקראת בית"ר ירושלים, וזה לא רק בגלל נושא המאמן. כן, ברור שהוא היה רוצה שרוני לוי יישאר והסמכות לקבוע את האיש על הקווים תהיה בידיו. הוא גם ידע מה חוגג מתכנן לעשות עוד לפני שעלה על המטוס, אבל הוא טען בפניו שמדובר בצעד פזיז. לבסוף התרצה. "תעשה מה שאתה מבין לנכון ואני אעשה מה שאני מבין לנכון", סינן. הסוף ידוע.
אבל נושא רוני לוי לא היה הראשון בו התגלתה מחלוקת בין הבעלים למנהל המקצועי. חוגג, למשל, דחף לצירופו של עומר אצילי. בניון, מנגד, לא חשב שנכון מוסרית לצרף את האקס המיתולוגי. הכבוד שרוחש הבעלים לבניון ניצח. ללא בניון, אצילי כבר היה בבית"ר ירושלים ולא באפואל ניקוסיה.
נושא נוסף שהקשה על בניון הוא המו"מ עם דן איינבינדר. לא היה קל לו להודיע לאחד השחקנים הוותיקים והמוערכים בקבוצה כי הוא לא ייכלל בסגל. פה הוא נאלץ ליישר קו עם חוגג. חסרונו של איינבינדר הורגש היטב, גם באלבניה.
וכך שוב ושוב נוצר קושי בקבלת ההחלטות. צעדי ההתייעלות בתוך המערכת, השארתו של רוני לוי בעונה שעברה, הקיצוצים לשחקנים (פעימה ראשונה ושנייה) ובעיקר חוסר ההסכמה על הדרך והסבלנות שהמועדון צריך כדי להתקדם.
בהודעה ששלח בניון לשחקנים בעקבות ההתפטרות, הוא דיבר בעיקר על רכבת הרים רגשית. הוא היה טוטאלי בתפקיד ותמיד גם אמר בשיחות סגורות: "אם לא יילך, אני הראשון שישים את המפתחות. אבל זה צריך להיות בדרך שלי, עם ההחלטות המקצועיות שלי". נראה שגם במקרה של איינבינדר וגם במקרה של רוני לוי זה נלקח ממנו.
מבחינתו, מקום שלישי ואירופה היו עמידה במטרות של הקבוצה וברור שרוני לוי היה צריך להמשיך. בניון האמין שעם החזרה הצפויה של מיכאל אוחנה והגעת קשר אחורי, הדברים ייראו טוב יותר. אבל חוגג חשב אחרת. בעיקר הוא לא אהב את רמת הכדורגל תחת רוני לוי.
בניון, אגב, לא היה עוד מנהל מקצועי בבית"ר. הוא היה מעורב גם בדברים שהם כביכול לא בסמכותו, כמו לדוגמא חסויות. תשעה מיליון ש"ח לארבע שנים יקבל המועדון מהבירה מ"גשם החזקות", בעיקר בזכות קשריו של המנהל המקצועי.
מה יהיה הלאה? לא ברור. הסגל כמעט סגור והמאמן הבא יצטרך לשחק כדורגל הרבה יותר התקפי ולשמור על חלק אחורי יציב, וזו שאלה גדולה שתלויה גם בטיב הקשר האחורי הזר שינחת.
