לפעמים, כל מה שצריך בחיים זה להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. את השיעור הזה למדו שתי הקבוצות שהעלו הערב (שבת), למשחק פתיחת העונה של ליגת העל מודל 2020/21. עירוני קרית שמונה, שהיתה לא טובה לאורך כל שלבי המשחק, פשוט היתה שם כדי לכבוש פעמיים ולנצח 0:2 את מ.ס. אשדוד של רן בן שמעון באצטדיון הי"א. קובי רפואה נהנה מחדות אדירה של שני חלוצי הרכש החדשים שלו, לוסיו מרנהאו ויוג'ין אנסה, שכבשו ובישלו האחד לשני - בדרך לשלוש נקודות יקרות מפז עבור הצפוניים, שבעונה שעברה נשארו בליגה רק במחזור הסיום.
בליגה הישראלית, מתברר שוב ושוב, לא צריך הרבה כדי להכריע משחקים. שליטה במשחק, יצירת מצבים, דומיננטיות - כל הדברים האלה יפים למקומות אחרים. כאן, צריך דיוק - ובעיקר איכות בטאץ' האחרון. ואת זה היה לקרית שמונה, כששום דבר אחר לא היה לה: בל נטעה, זה לא היה משחק טוב של הקבוצה האורחת. היא התגוננה לאורך רוב שלבי המשחק, כמעט ולא הגיעה לשער של רועי משפתי, אבל ברגע המתאים היא תפסה את אשדוד לא מוכנה, ויצאה עם כל השלל לנסיעה הארוכה הביתה.
מנגד, אשדוד תצא כמאוכזבת הגדולה. מי שסומנה ע"י רבים (כולל באתר זה) כ"מרענן הרשמי" של העונה הקרובה, קבוצה שבאה לשחק כדורגל התקפי ומעניין, אכן עשתה זאת - אבל בעיקר התגלתה בחולשתה בשפיץ, לפחות היום. שגיב יחזקאל ודין דוד, שני שחקנים שהרבו לכבוש בעונה שעברה לא היו מספיק חדים, וכשהם יצאו - לרן בן שמעון בכלל לא נותר למי לפנות בחלק הקדמי. בן שמעון יתנחם בכך שאם היא תמשיך לשחק כדורגל, ייתכן ובסופו של דבר היא גם תקצור את הפירות.
בסרט "הפנתר השחור", שגיבורו צ'דוויק בוסמן הלך לעולמו הלילה בגיל 48 בלבד (וזכה למחווה יפה מצידו של יוג'ין אנסה, אולי גם אפרופו מחאות השחורים בארצות הברית), יש עיסוק רב באותו "וייברניום" - החומר רב העוצמה שמשמש דלק לכל ווקאנדה. ייתכן שקרית שמונה הוכיחה שיש לה לא מעט וייברניום שכזה, שהיא עשויה מחומר בלתי שביר גם בדקות מאוד לא פשוטות - שאפשר לה להגיע למצב שבו היא יכולה לנצח במשחק. בשורה התחתונה, היא יוצאת כמנצחת ממגרש חוץ לא פשוט, ומקבלת זריקת מרץ אדירה להמשך העונה.
ומילה אחת לסיום: ברכות למנהלת הליגה, שפתחה את המשחק עם הקמפיין נגד אלימות כלפי נשים. הקיץ האחרון היה רווי בלא מעט מקרים, כולל אצלנו בבית, שעוררו חלחלה ובושה עמוקה. הכדורגל הישראלי, למרות התדמית הלא פשוטה שלו, בחר שלא לעמוד מנגד ולזעוק את זעקתן של מי שנפגעו - בתקווה שנוכל לרפא את הפצעים, תרתי משמע, בלב החברה שלנו. שאפו.
