עונת המלפפונים היא תמיד מתעתעת. לפעמים היא מספקת רמזים לבאות, אך פעמים רבות היא דווקא משטה בך, נותנת בך תחושה של מגמות שלא באמת מתרחשות במציאות. וכך, לא מעט אוהדי כדורגל, או העזו לחשוב, שיש אפשרות לפתיחה מחדש של מאבק האליפות. הרי מכבי גמגמה; היא הודחה מאירופה בשלב מוקדם מדי, וגם בגביע הטוטו ובליגה עוד לא סיפקה הופעה מוחצת.
והערב (שבת), לכאורה, היה אמור להיות הרגע שבו התשובה תגיע: הרגע שבו מכבי ת"א נסעה לטדי, למפגש מול בית"ר ירושלים שפתחה את העונה הזו עמוסה ציפיות. אבל אחרי הקיץ בא הסתיו, ואיתו האמת: מכבי לא התקשתה להביס 0:4 את הירושלמים, ללא תנאי וללא רחמים.
תנאי פתיחה נוסף, אולי, לתחילתו של סיפור חדש הגיע באמצע השבוע: בית"ר ניצחה את מכבי ת"א בגמר גביע הטוטו, רשמה תואר ראשון אחרי עשור, ואולי הדגימה סדקים מסוימים אצל האלופה הדורסנית של העונה שעברה. אלא שלמציאות יש דרכים משונות לכתוב את עצמה, והערב קיבלנו סיפור שונה לגמרי: ראינו את מכבי של העונה שעברה במלוא הדרה. לא מפסיקה לכבוש ולא מפסיקה לחגוג, עם כוכב צעיר אחד שניצח על המקהלה.
רבות דובר על כך שזו תהיה העונה של יונתן כהן. החלוץ הצעיר, שהסתובב באיזור החיוג 03 לא מעט בשנים האחרונות (בעיקר בבני יהודה), רשם עונה יפה בשנה שעברה, אבל הגיע הזמן לקפיצת המדרגה. והיכן יש מקום טוב יותר לקפוץ, מאשר בטדי? היום כהן היה בלתי מנוצח. שני בישולים ושער יפהפה בבעיטה חופשית, סימנו שמכבי ת"א אולי מצאה סטאר חדש, כשהיום הוא בא לטרוף, ולהוביל את המכבים לערב בלתי נשכח מבחינתם.
ובצד השני היתה בית"ר, בהופעה עצובה. דווקא לאחר שרשמו היסטוריה קטנה באמצע השבוע, היתה תחושה שהירושלמים יספקו אתגר לקבוצה הטובה בישראל. אבל במקום לכתוב את ההיסטוריה מחדש, הירושלמים רק המשיכו אותה. זו היתה הופעה חלשה של הקבוצה הירושלמית, שאיבדה לא רק את אמון אוהדיה (שקראו אליהם "אין לכם כבוד" ולמאמן, רוני לוי, להניח את המפתחות), אלא גם את הראש, עם לא פחות משישה כרטיסים צהובים, חלקם על עבירות גסות במיוחד.
ההימור של רוני לוי, על פלומיין בעמדה מספר תשע, התברר כפיאסקו. גם בדקות שבהן בית"ר כבר הצליחה לתקוף, היא לא הצליחה למצוא רגל מסיימת, והיעדרו של אנתוני וארן שכבש במשחק בנתניה זעק לשמיים. וכשאתה לא כובש כשאתה יכול, מול קבוצה בשיעור הקומה של מכבי, אתה, כמאמרו של רפי גינת ב"זהו זה", אוכל אותה חזק, ואוכל אותה בגדול.
הבעיות של בית"ר ירושלים, ככל הנראה, עמוקות ויסודיות יותר ממה שהיה אפשר לדמיין. לא משהו שאווירה טובה, או קהל חם ותוסס, יכולים לטשטש, וככל הנראה שגם הפער ממכבי נותר גדול כפי שהיה בעונה שעברה. ברוח הימים האלה, רוני לוי יצטרך לעשות חשבון נפש רציני, כמו גם הבעלים שלו. לא כך רצתה בית"ר לפתוח את העונה, לא כך רצתה להיראות מול היריבה העיקרית שלה לצמרת.
אז האם מה שהיה, הוא שיהיה? לא ברור, אבל כן ברור שכדי להוריד את האלופה מהפסגה, אתה כנראה תצטרך יותר מאשליות עם ריח של ביטקוין. ואם יש טוען לכתר, יופע נא מיד. הערב, זה נראה היה בדיוק כמו הסרט שכל הכדורגל הישראלי ראה בעונת 2018/2019.
