זו הייתה סאגה מתישה. היא נמשכה יותר מדי שנים וכללה עלייה בעלויות, דחייה בתאריך היעד המקורי ועוד כל מיני בעיות והפתעות לא צפויות ולא נחוצות. אבל בסוף, באה הבשורה: האצטדיון החדש, שהוקם פחות או יותר על חורבות הישן, יהיה מוכן בעוד כמה חודשים.
בלומפילד? לא ממש. וומבלי, שאחרי שמונה שנים של הבטחות וארבע שנים וחצי של בנייה, נפתח לשירותיהן של נבחרת אנגליה, ההתאחדות האנגלית על הגמרים השונים שלה, אופ"א שכבר קיימה בו כמה משחקים גדולים ולאחרונה גם טוטנהאם, שניצלה אותו כבית זמני בשעה שהיא עצמה בנתה אצטדיון חדש.
התוצאות של נבחרת אנגליה בעשור וקצת שחלפו מאז שוומבלי החדש נפתח לא ממש השתנו והיא עדיין מצליחה להסתדר בבית מול רוב הנבחרות בטורנירי המוקדמות השונים, אך כושלת נגד החזקות באמת. ולמרות זאת, כאשר מאוריסיו פוצ'טינו נשאל במהלך העונה שעברה על העיכוב בפתיחת האצטדיון החדש של טוטנהאם, הוא הודה שהוא רוצה לעבור "הביתה" כמה שיותר מהר: "ברגע שהוא מוכן, אם זה תלוי בי, אנחנו עוברים מיד".
בסופו של דבר, האצטדיון של התרנגולים היה מוכן בתחילת אפריל והם קיימו בו שבעה משחקים, ניצחו את ארבעת הראשונים ואף אחד משלושת האחרונים. לקראת החזרה הביתה, לבלומפילד, של הקבוצות התל אביביות, ניסינו לבדוק איך משפיע המעבר לאצטדיון חדש של קבוצות ברחבי העולם.
לא יכולים לחכות
הדוגמה של וומבלי מתאימה לא רק בגלל הצרות בדרך אל האושר, שהולידו עיכובים ועצבים. את אלה אפשר למצוא כמעט בכל פרויקט בסדר גודל שכזה. בניגוד לחלק המרכזי של המקרים, את וומבלי בנו ממש באותו מקום בו עמד קודם לכן, בדומה למה שקורה כעת עם בלומפילד.
בישראל, גם טדי עבר שיפוץ רציני, אבל לא כזה שגרם לקבוצותיו לנדוד למשך שלוש עונות שלמות. בערים אחרות, כמו חיפה ובאר שבע למשל, האצטדיונים החדשים נבנו ביעד אחר, מה שהקל מאוד על המעבר עבור הקבוצות הביתיות. עם יותר אוהדים או פחות, איך שלא תהפכו את זה, בני יהודה, מכבי והפועל תל אביב שיחקו שלוש שנים רצופות של משחקי חוץ. בדיקה שערכו ב"פלאנט פוטבול" הראתה ירידה חדה עד חדה מאוד באחוזי ההצלחה במשחקי ה"בית" אצל קבוצות שנדדו מהאצטדיון שלהן לטובת שיפוצים. לכן, החזרה לבלומפילד כנראה בוערת בתל אביביות יותר מאשר בסיטואציות אחרות של מעבר לאצטדיון חדש וקפיצה פשוטה מבית לבית.
אלא שכל מעבר, אחרי שהתרגלת לאצטדיון מסוים במשך אי אילו שנים, לא תמיד חלק או מוצלח. על כל מקרה כמו זה של הפועל באר שבע, שכמעט לא איבדה נקודות בטרנר לאורך שלוש האליפויות שלה ומיד הפכה אותו למבצר (כן, גם הקבוצה הייתה איכותית מן הסתם, אבל האליפות השלישית נשענה על הרבה דברים מעבר לרמת הכדורגל), אפשר למצוא כאלה שלא מוצאות את עצמן בבית החדש. מכבי חיפה, עם הקהל הנאמן שלה, מתקשה לספק תוצאות. מכבי נתניה ירדה ליגה פעמיים מאז המעבר מהקופסה וגם הפועל ומכבי פתח תקוה והפועל עכו נשרו מאז שהחליפו בית. ומה קורה ברחבי העולם?
שני מיליארד דולר עוד לפני שהאולם נפתח
לאורך השנים נעשו עשרות מחקרים לגבי כל השפעה אפשרית של אצטדיון חדש, החל מהתעשייה והקהילה סביבו כמובן ועד לתוצאות על כר הדשא או הפרקט. בימים אלה ממש, הקבוצה הטובה ביותר ב-NBA בחצי העשור האחרון, גולדן סטייט ווריירס, מתכננת לפרטי פרטים את המעבר מהאורקל ארינה בו שיחקה במשך חצי מאה אל הצ'ייס סנטר החדיש.
הווריירס, על פי הדיווחים, הכניסו שני מיליארד דולר מהאולם החדש עוד לפני שהדלתות בו נפתחו, אבל גם העלות שלו בשמיים (כ-30 אחוז מעבר לתכנון המקורי, על פי הבעלים ג'ו לייקוב) ויחד עם התזוזה מאוקלנד החמימה והעממית יותר לסן פרנסיסקו העשירה והסנובית, במועדון שוברים את הראש איך לבצע את המעבר בצורה חלקה ומוצלחת.
כמובן שהעזיבה של השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בשנים האחרונות, קווין דוראנט, לא עזרה. בראש של אוהדים רבים כבר הספיק להשתרש הרעיון שהקבוצה צריכה לשכנע כעת לשלם הון תועפות בשביל להיכנס למשחקים ולהצדיק את ההשקעה. השילוב של שני השינויים הבולטים הללו, עזיבת KD והמעבר מהאורקל, עלול להיות הרסני בשנים הקרובות. ההצלחה או הכישלון של המעבר ייקבעו בעתיד הקרוב והרחוק יותר, אבל ישנם אצטדיונים שכבר אפשר לשפוט לגביהם פחות או יותר.
כסף לרכש? אל תבנו על זה
קחו למשל את ארסנל ואצטדיון האמירויות. כאשר האצטדיון החדש של טוטנהאם נפתח, גרג קרי מחברת ההשקעות גולדמן סאקס, שעבד עם הקבוצה כדי לאפשר את מימון האצטדיון, טען כי "האצטדיונים הללו לא רק מחזירים את ההשקעה, הם גם מייצרים תזרים מזומנים שהופך לכסף לרכישת שחקנים".
אלא שארסנל, שנכנסה לחובות כבדים וארוכי שנים בשביל לעזוב את הייבורי הקטן והמיושן ולבנות את אצטדיון האמירויות, מכרה בסוף העשור הקודם ותחילת הנוכחי שלל שחקנים והעלתה משמעותית את מחירי הכרטיסים. התוצאות: אוהדים כועסים ומועדון שמעולם לא הצליח להתאושש סופית מהבלגן ששרר בו לאורך כמה עונות.
ארסנל רחוקה מלהיות מרוסקת, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא עזבה את הייבורי עם שלוש אליפויות, כולל שני דאבלים, בשבע העונות האחרונות שלה שם ומאז מבלה את זמנה בעיקר באזור המקום הרביעי בפרמייר-ליג. ארסן ונגר סיפר בעבר שכאשר הקבוצה עברה לאצטדיון החדש, היא ידעה שעלייה לליגת האלופות בכל שנה היא הכרח, כי שם נמצא הכסף הגדול. אז היא עשתה את זה (חוץ מאשר בשלוש העונות האחרונות, שאפילו זה לא קרה), אבל שום דבר מעבר לזה. לאט לאט גם הקהל החל להצביע ברגליים ולמשחק מול באטה בוריסוב בליגה האירופית לפני כמה שנים הגיעו פחות מ-26 אלף אוהדים.
גם זה יעבור
מחקר שבחן 52 שנים בליגת הבייסבול האמריקאית (2002-1950) הראה שבעונה הראשונה של אצטדיון חדש, כמות הקהל עולה ב-32 עד 37 אחוזים והמצב נשאר חיובי בין שנתיים לעשור. מה שממש לא משתנה אלו התוצאות.
גם מבלי לבצע מחקר דומה על הכדורגל האירופי או הישראלי, מבחן העין וההיגיון יגיד שלאצטדיון חדש יכולה להיות השפעה מיידית, אבל היא בדרך כלל תהיה גם זמנית מאוד. הניהול וההתנהלות של המועדון הרבה יותר חשובים במקרה כזה ואולי למכבי תל אביב ואפילו בני יהודה יש כאן יתרון על הפועל תל אביב, שמתקשה להישאר יציבה בשנים האחרונות.
כשההתלהבות תשקע, כשהאורחות גם יתחילו להתרגל לאצטדיון החדש כמו שקרה בחיפה למשל וכשהאוהדים שלא מגיעים בכל שבוע, אבל נהרו לראות את הפלא החדש, יתחילו להיעלם, אלמנטים אחרים ישפיעו מאוד על הצלחה או כישלון באצטדיון החדש.
