אחרי עונה קשה, הפועל באר שבע הלכה למהפכה בקיץ. מלבד מיגל ויטור, כל הזרים הוחלפו ולצד כאלה עם ניסיון ורזומה, הוחתם גם ג'ימי מארין, קוסטה ריקני בן 21, לו זו התחנה הראשונה מחוץ למולדתו. התקווה היא שהקשר יעשה את הפריצה שלו בבירת הנגב ועד כה הוא מרשים עם שער בליגה ועוד שלושה בישולים בליגה האירופית, למרות שלא תמיד נכלל בהרכב.
בינתיים, אליניב ברדה ו-ויטור עוזרים לו להתאקלם (הוא כמעט ולא מדבר אנגלית) ולמרות שבמועדון מגדירים אותו כילד מופנם, שקט וכזה שבקושי מדבר, בפועל, בשפת האם שלו, ספרדית הוא לא חושש לפתוח את הפה. להפך. מארין מפגין המון ביטחון יחסית לשחקן צעיר ויודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו ומה הוא שווה.
מי השחקן הכי טוב בב"ש?
אני.
באיזה מקום ב"ש תסיים העונה?
ראשון.
איפה אתה חולם לשחק יום אחד?
בריאל מדריד.
לחובבי הכדורגל בישראל, שם המשפחה מארין מייד מעלה אסוציאציה לאחד הבלמים הכי גדולים שהגיעו לישראל, לואיס מארין, ששיחק במכבי נתניה. כשהגיע להפועל ב"ש, מרין גם שמע לאיזה נעליים הוא נכנס. "אם אגיע למצב שידברו עלי כמו שדיברו עליו ועדיין מדברים עליו, המצב שלי יהיה טוב", הוא אומר בראיון בלעדי לערוץ הספורט.
עבור ב"ש, מארין הוא הימור. לא בגלל הגיל, אלא בעיקר לאור העובדה שבקיץ זו היתה הפעם הראשונה שעזב את הבית בקוסטה ריקה. הקיצוני של ב"ש גדל במשפחה דלת אמצעים בשכונת טיבאס בפרובינציה של סן חוסה. בגיל 17 הוא קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו בבוגרים של ספריסה ואפילו כבש באחת משלוש ההופעות שלו. את הפריצה הוא עשה בהרדיאנו, זכה באליפויות החורף והקיץ במדינתו ובליגה היבשתית ממנה מעפילים לליגת האלופות של צפון ומרכז אמריקה וההצעות החלו להגיע. ב-MLS לחצו, אבל הוא רצה להגיע לאירופה. ב"ש פנתה לסוכן ומארין קפץ על ההזדמנות למרות שהוא ידע שזה יעלה לו ביוקר. בנבחרת ביקשו ממנו להמתין עם החתימה, הוא סירב וספג שישה חודשים השעייה וגידופים ברשתות החברתיות.
"היה עימות גדולה ביני לבין הנבחרת. היה לי קשה. בשבוע האחרון לפני שעזבתי את קוסטה ריקה לא הייתי יכול לצאת מהבית, לא הייתי יכול לצאת לשום מקום. הייתי סגור כי כולם אמרו עליי דברים. מהתקשורת לא הפסיקו להתקשר אליי. זה היה מסובך. גם אחרי שהגעתי לכאן, המשיכו להטריד אותי", הוא אומר וממשיך במונולוג, "ברשתות החברתיות שלחו לי הודעות פרטיות מעליבות, כתבו דברים רעים. זה היה קשה. העליתי תמונה ובתגובות העליבו אותי בגלל מה שקרה עם הנבחרת. אמרו לי דברים פוגעניים. הייתי צריך להתמודד עם זה ולהקשיח אופי כדי להיות מוכן לכל דבר".
הכעס הוא כי בחרת בב"ש ולא בנבחרת שלך
"הנבחרת מאוד חשובה לעם בקוסטה ריקה. כל שחקן משם חולם להגיע לנבחרת. יש לי רצון גדול לחזור וללבוש את החולצה של הנבחרת. אני מקבל את ההקנטות ברוגע, מנסה לא לקרוא יותר מדי. אם אעשה את זה ואתמקד בזה, אשתגע. אני מנסה להיות רגוע וסבלני, אני מנסה להתרכז בדברים אחרים ולא בתגובות".
קיבלת עונש לא פשוט, בטח לשחקן צעיר
"הענישו אותי בהרחקה ל-6 חודשים מהנבחרת והשעו אותי מגביע הזהב. אני מחכה להחלטה לגבי הערעור שלי ונראה אם יפחיתו מעט מתקופת העונש ואוכל לחזור לנבחרת מוקדם יותר".
לא חושש לחזור לקללות ולגידופים?
"כשאחזור לנבחרת, אני יודע שאנשים יחכו לי. ואם לא אצליח, אקבל הרבה ביקורות. אני מאוד סבלני, אגיע לשם בכל הכוח כדי לעשות את הדברים על הצד הכי טוב. אם אעשה דברים טובים, אני בטוח שהרבה אנשים ישכחו מסיפור ההרחקה. כשקיבלתי את ההצעה מב"ש, אמרו לי שאני צריך להגיע מקוסטה ריקה ולחתום ביום שישי וגביע הזהב התחיל ביום ראשון. דיברתי עם מאמן הנבחרת ועם אנשי ההתאחדות ולא קיבלתי את האישור להגיע לכאן. ביקשתי להגיע, לחתום ולחזור מיד לגביע הזהב. הם לא רצו, לא נתנו לי את האישור ולכן קיבלתי את ההחלטה להחרים את הנבחרת ולהגיע לכאן. אם לא הייתי עושה את זה, לא הייתי חותם בקבוצה".
לא הרבה היו מעדיפים את הליגה בישראל על פני ליגות כמו בארה"ב או מקסיקו, שם רצו אותך
"נכון, אבל ישראל עניינה אותי, הקבוצה עניינה אותי, הפרויקט עניין אותי, כך שלא חשבתי פעמיים. קיבלתי החלטה עם משפחתי והסוכן שלי. זאת הייתה האופציה הטובה ביותר. המשפחה שלי, בהתחלה, סבלה כי נסעתי למקום רחוק. אבל ידעו שזה החלום שלי, לכן תמכו בי. עכשיו הם מאוד שמחים".
ההורים שלך לא פחדו שתגיע לישראל או מהאזעקות שנשמעות בדרום לא פעם?
"כשמדברים על ישראל בטלוויזיה אצלנו, לא מספרים דברים טובים. בקוסטה ריקה מספרים שיש כאן מלחמה והפצצות, אבל לא פחדתי. כבר מהרגע הראשון שלי כאן, הבנתי שזה לא כך ושכל מה שאומרים הוא לא נכון. זאת מדינה מאוד יפה ואני ממליץ לכל תושבי קוסטה ריקה להגיע לבקר כאן. מאוד רגוע פה. בקוסטה ריקה אנחנו אנשים מאוד דתיים והיה לי חשוב לבקר בירושלים ובכל המקומות ההיסטוריים שנמצאים בישראל".
מה ידעת על ב"ש?
"כלום. חיפשתי מידע על הקבוצה וההיסטוריה שלה והבנתי שזה מועדון גדול וזה מה שהניע אותי לבוא לכאן. ידעתי שכאן אקבל יותר דקות. רציתי לשחק בקבוצה גדולה, שנלחמת על תארים, זה מאוד חשוב לי. השחקנים הקוסטה ריקניים שואפים לזכות בתארים ומבין כל הקבוצות שהתעניינו בי, רק ב"ש היא כזאת שנלחמת על תארים. רציתי גם לשחק במוקדמות הליגה האירופית או במוקדמות ליגת האלופות. הקבוצה כבר עשתה את זה ולכן באתי לכאן. שמעתי שהקבוצה זכתה ב-3 אליפויות ברציפות עד העונה שעברה הרעה. העונה אנחנו רוצים לחזור להצליח ולהציג משחק שהקהל יאהב. אנחנו מנסים לחזור לזה. המטרה היא להשיג מחדש DNA של ווינרים ובסוף העונה נראה אם נזכה באליפות".
המארין האחרון שהיה פה מאוד הצליח
"אני יודע שהוא אגדה ונחשב למאוד מפורסם בכדורגל הישראלי, אבל לא יצא לי לשוחח איתו כי הליך ההעברה שלי היה מאוד מהיר ויד האלוהים מכווינה אותי. אם אלוהים החליט לשים אותי כאן, יש סיבה טובה כנראה".
בינתיים לא הפכת לשחקן הרכב
"יש החלטות מקצועיות. צריך להתאמן חזק ולהמשיך באותה מנטאליות. אני ממשיך להתאמן טוב ומחכה שהמאמן יקרא לי ואעשה את הדברים על הצד הטוב ביותר".
כמה התרשמת מברק בכר?
"המאמן שלי הוא אדם טוב, מאוד חכם, מאמן טוב. לא הכרתי אותו כשהגעתי לכאן, אבל מהזמן שלי כאן הבנתי שהוא בן אדם מצוין. הוא תמיד מנסה לעזור לשחקנים. הוא תמיד בוחן את היריבה ואם הוא מחליט ששחקן מסוים לא משחק, זה כי הוא פחות מתאים למשחק מהסוג הזה. לכן אני צריך להיות רגוע".
