המשחק המרכזי אמש (שבת) בין שתי הקבוצות הגדולות של הכדורגל הישראלי היה לא גדול, בלשון המעטה. בסופו של דבר הקבוצה שרצתה יותר, לחמה יותר והייתה עם המאמן הטוב יותר על הקווים - ניצחה. מכבי תל אביב לא שיחקה טוב, אבל שמרה על הנקודות בבית. זאת השורה התחתונה מבחינתה.
מבחינת מכבי חיפה? השורה התחתונה יכולה להתחלק להרבה גורמים. אבל הכל מתנקז לגורם אחד מכריע שמוביל לכך שהיא לא מצליחה לשנות את ההגמוניה ולשמור על פסגת הטבלה, וזהו המאמן מרקו בלבול. אני לא חושב שזהו המאמן המתאים עבורה. הוא כנראה הראשון בהיסטוריה של המועדון הירוק מהכרמל שמשחק עם שלושה בלמים. זה פשוט מיותר.
במועדון כזה ראויים למאמן הרבה יותר התקפי ופורה. מאמן שמשחק במטרה לנצח, ולא תחת פחד כל הזמן. אני לא מבין איך שחקן כמו צ'ארון שרי, אחד הטובים ביותר שנראו פה בישראל לפחות מהרושם הראשוני, לא עולה בהרכב. יש עוד החלטות לגבי ה-11 שלו מדי פעם שנראות תמוהות. ולמה ירדן שועה צריך לרדת? זה שחקן שיכול לנצח משחק בפעולה אחת. בלבול הוציא אותו מוקדם מדי.
בקיצור, יותר מדי החלטות לא נכונות מתקבלות בגזרתו. דוגמא בולטת נוספת הייתה בנוגע לגיא חיימוב. לדעתי, ברגע שהרופא מסמן שצריך להחליף, אז זה צריך לקרות ברגע הראשון. המאמן לקח הימור שמסוכן לבריאות של השוער, זאת טעות קשה. אם רופא מסמן, הוא חייב להחליט שאסור לשחק איתו.
אבל אסור לשכוח שהיה גם צד מנצח. מכבי ת"א הוכיחה (שוב, כמו מול הפועל כפר סבא) שגם כשהיא לא במיטבה, היא יודעת להשיג את התוצאות הרצויות. מבחינתה זה הדבר החשוב ביותר כדי לנסות לשמור על התואר, בעונה בה היא נראית פחות מאיימת. היא לא מרשימה מתחילת הליגה, אבל אתמול ראינו קבוצה קצת יותר לוחמת שרוצה את הניצחון. אלו דברים שמאפיינים את הצהובים. הם יצברו ביטחון ויתחילו לשחק יותר טוב.
המשחק מול חיפה היה מבחן עבור האלופה. אמנם שער עצמי ניצח לה את המשחק, אבל מכבי ת"א הגיעה למצבים יותר טובים. היא ניצחה בצדק, למרות הרמה הנמוכה. חוץ מזה, אחרי כישלון באירופה ופתיחת עונה לא מאד טובה מבחינה אישית, ולדימיר איביץ' הראה שהוא בעניינים כשעשה מהלך מעניין והוציא את אלירן עטר ויונתן כהן מהסגל. הוא יודע להביא שקט במערכת, ועם הניצחון הזה הרוויח את הקבוצה מחדש.
שאר השבת: נקודת אור לבית"ר והמסקנות של נתניה
בית"ר ירושלים הגיעה למשחק חוץ קשה, ונראתה הרבה יותר טוב מהמשחקים הקודמים שלה. הגיע לה יותר מ-0:2 במשחק הזה. יש במועדון מהבירה חומר שחקנים טוב. התוצאות הקודמות? ההגנה פשוט הייתה חלשה מאד עד כה, ואתמול הקבוצה שיחקה בצורה יותר אטרקטיבית. מנגד, ק"ש כעת עם 0 נקודות מ-12, ציפיתי לראות ממנה יותר התלהבות, אבל היא שוב הייתה חלשה מאד.
בדרמה הגדולה של המחזור, הפועל כפר סבא הוכיחה שהיא הקבוצה הטובה יותר מבין אלו שאומרים עליהן שהן מועמדות לרדת ליגה. ההבדל - היא מבקיעה שערים. מכבי נתניה הגיעה למצב של 1:2 ויצרה הרבה מצבים של 100% שער, ובמקום להגדיל תוצאה, עשתה פנדל (מוצדק בעיני, אלמוג כהן הכשיל את פדידה). הולך לנתניה הרבה יותר קשה העונה, למרות שהיא לא הפסידה עדיין.
נראה ששחקנים בנתניה לא מפרגנים אחד לשני. דוגמא טובה ניתן לראות אצל גיא מלמד ופאטוס בצ'יראי. לא תמיד חייבים את הצמד הזה בהתקפה, אפשר גם לספסל מדי פעם. לא יקרה שום דבר. סלובודן דראפיץ' ושי ברדה נותנים לשניים האלה יותר מדי קרדיט. הם צריכים להבין שמי שלא טוב יכול לשבת על הספסל, ואז אולי משהו ישתחרר אצלם.
ועכשיו למשחק הרביעי של השבת, שהיה מביש ביותר. זה היה קרוב לעוד 0:0 של בני יהודה, שהייתה יכולה לוותר על בלם ולשים עוד חלוץ מול ה'מעצמה' מנס ציונה. פריצה נהדרת של מתן בלטקסה ומסירה לסגס תאמבי הובילו לשער, ומאז לא ראינו את בני יהודה בכלל. היה משחק רע, גם יוסי אבוקסיס אמר את זה. זה קרה גם מול נתניה, אז למה לא למדו שם לקח? בליגה כולם צריכים ללמוד ששלושה בלמים זה לא תמיד טוב. מול נס ציונה? בהחלט אפשר לשחק עם יותר שחקנים קדמיים.
