רק לפני ארבעה ימים, בית"ר ירושלים חגגה, בצורה קצת מעבר לנורמלית, את זכייתה בגביע הטוטו על חשבון מכבי תל אביב. גם אתמול (שבת) החגיגה נמשכה עם הענקת 'מגן ההדר הבית"רי' למשה חוגג. מדובר ביותר מדי חגיגות שנערכו מחוץ למגרש, מבלי להתרכז במה שקרה על הדשא. שם, בית"ר הובסה 4:0 על ידי מכבי תל אביב, שהוכיחה שהיא עדיין האלופה הגאה.
בית"ר ירושלים לא הגיעה למשחק הזה בכלל. יכול מאוד להיות שהיא עוד הייתה תקועה בחגיגות הזכייה בגביע הטוטו. אחרי חמישה מחזורים, היא כבר במרחק תשע נקודות מהמקום הראשון ומצבה לא טוב. רוני לוי, בו אני מאמין מאוד, לא שלט בשחקנים שלו. הם נראו חסרי סדר, איבדו כדורים על ימין ועל שמאל, ההגנה הייתה מפורקת לחלוטין, וזו לא נראתה קבוצה של רוני לוי. ה-4:0 עוד מחמיא לצהובים-שחורים, שהיו יכולים לצאת מהמשחק הזה עם תבוסה כואבת עוד יותר.
לבית"ר אין יכולת להתמודד היום נגד קבוצה כמו מכבי תל אביב. לוי שגה גם בהצבת השחקנים. פלומן וגרסיה איבדו המון כדורים, ושיחקו לבד לחלוטין. וארן, שכבש את שער הניצחון בגמר גביע הטוטו ושלום אדרי, שהיה נהדר באותו משחק, היו צריכים לפתוח. אדרי הוא שחקן שיכול לעשות קסמים, והוא היה צריך לשחק כקשר יחד עם מוחמד ואיינבינדר. ולמי שהתבלבל: גם בגמר יום שלישי בית"ר לא הייתה טובה ממכבי תל אביב. היא הייתה טובה מהרגע בו רוני לוי ניהל בצורה נכונה את המשחק, וזרק למערכה את אדרי ו-וראן שגרמו לשינוי.
הקהל לא היה יכול לסבול את מה שראה, ונטש את האצטדיון. בית"ר התפרקה לחלוטין על כר הדשא. המועדון הזה חייב להתנהל בצורה יותר מקצוענית. חגיגות הזכייה בגביע הטוטו היו מוגזמות, ונראה שבית"ר הולכת לעונה קשה מאוד. מכבי תל אביב, באר שבע ומכבי חיפה טובות ממנה בהרבה, ויהיה לה לא פשוט להיות חלק מחבורת הצמרת. בנוסף, האלופה הוכיחה אתמול שיש לה אופי חזק בהרבה מזה של הקבוצה מהבירה. היא באה לאצטדיון הביתי שלה והביסה אותה בקלות, וזה מצביע על פערים משמעותיים בין הקבוצות במנטליות ובבגרות.
ומכבי תל אביב? לה מגיעות כל המחמאות. ולדימיר איביץ' הגיע במטרה להחזיר את קבוצתו למסלול. הקישור החזק שכלל את דור פרץ, רוסלן ברסקי ודן גלזר, הפתיע את בית"ר ולא איפשר לה להתקרב לשער. השערים היו נהדרים, ובית"ר התפרקה כבר אחרי השער השני למרות שעד אז, המשחק היה די צמוד. אם גם כשמכבי לא במיטבה היא מצליחה לנצח את בית"ר ואת מכבי חיפה, היא מוכיחה לכולנו עד כמה היא חזקה.
לאיביץ' יש קבוצה מגובשת, מתלהבת ולוחצת, שהצליחה לפרק לחלוטין ודי בקלות את בית"ר. האגרסיביות שלה בלטה, והיה מדהים לראות את הלחץ שהם הפעילו על השחקנים של בית"ר. הצהובים היו ראשונים לכל כדור, ופשוט רצו את זה יותר. זהו ניצחון מורלי חשוב וגדול מבחינת המועדון הזה, שירוץ גם השנה לאליפות.
לא רק בית"ר בצרות, אלא גם הפועל תל אביב. האדומים נמצאים בעיצומו של רצף נוראי שכולל עשרה משחקים בלי ניצחון מתחילת העונה (בכל המסגרות). אגב, התנהגות אוהדי הפועל, שכמעט ותקפו פיזית את שרון ניסנוב, הייתה גרועה בהרבה מזאת של אוהדי בית"ר ירושלים, שרק נטשו את האצטדיון כמחאה על יכולת קבוצתם.
הקבוצה של ניסו אביטן לא נראית טוב, ונראה שהמאמן לא מצליח להתגבר על חוסר ההצלחה ועל פתיחת העונה הרעה. ראוי לציין שמלכתחילה הקבוצה הזאת לא נבנתה טוב, ואין לה את הכלים הנכונים. מילה פחות טובה מגיעה גם לבני יהודה, ששיחקה בונקר ונראית הרבה פחות טוב מהקבוצה שהצליחה לרגש אותנו בשנים האחרונות.
אבל לא הכל רע. באשדוד, שם מ.ס. סיימה ב-1:1 עם הפועל חיפה, קיבלנו משחק כדורגל טוב ומעניין. אשדוד היא הסיפור הגדול. הקבוצה שהתפרקה בקלות בעונה שעברה, הפכה לקבוצה שונה לחלוטין שמספקת לא מעט עניין לליגה. היא מפתיעה מאוד עד כה, ונראה שהיא הולכת לשנה טובה. גם הפועל חיפה, שהייתה טובה יותר על הדשא לאורך רוב שלבי המשחק, הולכת לעונה טובה.
מילה טובה מגיעה גם להפועל רעננה. למרות שהפסידה 1:0 בבאר שבע, הקבוצה של מנחם קורצקי שיחקה בלי רגשי נחיתות. היא אילצה את לויטה להציל את באר שבע לא מעט, ורעננה יכולה לצאת מעודדת ואופטימית מהביקור שלה בטרנר.
במשחק האחרון קריית שמונה סיימה ב-2:2 עם הפועל חדרה. היא הייתה חייבת לעצור את רצף ההפסדים, והייתה ראויה לנקודה אותה השיגה. מסאי דגו ניסה לזעזע את ההרכב עם מספר שינויים, וזה הלך לו די טוב. קריית שמונה הוכיחה שהיא לא צריכה להיות במקום האחרון, יש בליגה קבוצות שחלשות ממנה בהרבה. אני מאמין שדגו ייתן לקבוצה שלו ביטחון ועוד יעלה אותה למעלה.
