בשבת תיפתח עונת 2019/2020 של הכדורגל הישראלי, במשחק "אלוף האלופים" המסורתי. ממש בקרוב, ייפתחו גם משחקי גביע הטוטו, ולאחר מכן ליגת העל. זה הזמן, אם כן, לעצור לרגע את המולת ההחתמות, להעיף מבט לקיץ שעבר על הקבוצות השונות ולמצוא זווית חדשה למצב הנפשי שאפיין את המדיניות בעונת המלפפונים. אז הנה עשר קבוצות ועשרה שירים: מצעד הפזמונים של קיץ 2019 (התנצלות ממ.ס. אשדוד, הפועל רעננה, סקציה נס ציונה והפועל כפ"ס, שעדיין נמצאות בפינה לשיפוטכם).
10) הפועל חיפה: עדן - גידי גוב
אין הרבה במה להתעסק כשמדברים על הפועל חיפה. הבעלים לא פותח את הפוזמק, מזמן נגמרו הימים שהיא עשתה כותרות וניסתה להביא שחקנים גדולים או משמעותיים. מעט הולך ומעט בא. אבל בקיץ הזה, אם יש כותרת, היא האיחוד המחודש עם עדן בן בסט. החלוץ, שגדל בכלל ביריבה העירונית הגדולה מכבי, הפך להיות מעין סמל (או אולי "סמליל") של הכרישים בשנים האחרונות, למרות עזיבה מעוררת מחלוקת להפועל ב"ש. וכך, ניתן לדמיין את יואב כץ, במבטא אמריקאי כבד, יושב במשרדו מאושר, ושר:
"עדן
כן, שוב עדן
וליבי הולם כי שוב אינו גלמוד
ופתאום נדמה שכולם עוד לא אבוד
כשאני והוא רוקדים צמוד צמוד"
9) עירוני קריית שמונה: Faith No More - Easy Like Sunday Morning
גם בגליל העליון כמו מאומה לא קרה. אמנם הגיע מסאיי דגו, מאמן חדש וצעיר (בתקווה שהפעם לא יצטרכו למצוא מחליף בינואר); גם כמה זרים התחלפו, ובקבוצה נפרדו מהבן היקיר להם, עדן שמיר, שנסע לבירת הנגב, ולכן אי אפשר שלא להתייחס לבעלים. שרצקי שוב עומד במרכז, הולך וחוזר, מתראיין מעל כל עץ רענן. ממבט על הסגל, כנראה שעדיין אין לקבוצה כוכב גדול יותר מהבעלים שלה. בקריית שמונה עדיין תלויים בו, ומקווים שלא יבוא הרגע שבו יפרוש ידיו לצדדים וישיר:
"I know it sounds funny but I just can't stand the pain
And I'm leaving you tomorrow
Seems to me girl, you know I've done all I can
You see I begged, stole and I borrowed
That's why I'm easy
I'm easy like Sunday morning"
8) הפועל חדרה: סינדרלה - סקסטה
תמה עונת הבכורה המרגשת. ניסו חגג, הזרים היו בינגו, והקבוצה הקטנה שבסה"כ חלמה על הישרדות הגיעה עד הפלייאוף העליון וחצי גמר הגביע. אבל אביטן מצא תחנה חדשה, הזרים שהצליחו בקבוצה נמצאים במקומות אחרים, והחדרתים עומדים בפני עונה חדשה ומאתגרת. סינדרלה מחכה לנסיך הבא, לגיבור שיסעיר את דמיונה מחדש, שיתאים את הנעל לרגל הנכונה. אבל למרות הדמיונות, עושה רושם שחדרה מבינה שהשנה הולכת להיות שנה לא פשוטה. כמו אומרת לעצמה, בכאב אך בנחישות:
"סינדרלה, רק הזמן אולי יתן לה להבין
אסור לחיות באגדה, אסור להאמין
רק הזמן אולי יתן לה להבין...
אל תמתיני לו, הוא לא יבוא
הוא לא יבוא, סינדרלה
אל תאמיני לו, הוא לא יבוא
הוא לא יבוא, סינדרלה"
7) בני יהודה: באושר ובעוני - שי עמר
עוד עונה חולפת, ושוב בני יהודה חיה ממה שיש. אוספת מציאות, שחקנים עלומי שם מליגות נמוכות ומחכה למושאלים שיחלחלו מטה מהקבוצות הגדולות והעשירות. אבל נכס אחד יש לה, וזהו יוסי אבוקסיס. האיש שמצליח, כמעט ב"עוץ לי גוץ לי", שנה אחרי שנה להפוך קש לזהב. נדמה שאין מטאפורה שירית יותר גדולה מהוואן היט וונדר של שנת 2001, שירם של האוהבים העניים, אלה שמנסים לשרוד מהמעט שקיים:
"ונחיה, באושר ובעוני
עד עצם היום הזה
ונחיה, ואת תהיי כמוני
כך או כך חיים על הקצה"
6) מכבי נתניה: לקנות לך יהלום - אייל גולן
אם תרצו, הקשר שבין אייל לאייל: סיפורו של אייל סגל, שרכש את הקבוצה אותה אהד במצב הקשה ביותר שעברה אי פעם, אבל "נסע לסדר לה עתיד". והקיץ הזה, כשהוא מביא לה יהלום נאה במיוחד בדמותו של הבן האובד אלמוג כהן, נדמה שאיכשהו, צעד אחרי צעד, החלום של נתניה קרוב להתגשם. אולי השנה גם יגיע תואר.
"יש לי רק חלום
לקנות לך יהלום
לראות אותך עוד פעם מחייכת"
5) הפועל ת"א: נסים - עברי לידר
ניסו אביטן מגיע לאתגר הגדול בקריירה שלו. אחרי שתי עונות שבהן המריא כמו מטאור, מאימון נוער בהפועל ב"ש למצב שבו הוא עומד בשורה אחת עם המאמנים הגדולים ביותר בליגה, הוא מקבל לידיו את אחת הקבוצות הלחוצות והמתוקשרות שיש. מאור בוזגלו הגיע, גם עמרי אלטמן חזר, אבל הנראטיב הגדול היה ונותר: האם הוא יצליח להחזיר את השדים האדומים למעמדם בצמרת?
"ניסים תשמע, תהיה מלחמה
בקרוב נגיע רחוק
ניסים תשמע, תהיה מלחמה
גם הבכי מושפע מהצחוק..."
4) מכבי חיפה: לא בפוקוס - דני סנדרסון
רחוקה מהשנים היפות, מההחתמות הנוצצות, מהציפיות ומהמטרות הממוקדות להישגים, מכבי חיפה פותחת עוד עונה קצת מבולבלת. מכסת הזרים עוד לא הושלמה, וגם בגזרת הישראלים מתגאים שם בשחקנים שלפני עשור לא היו מאמינים שילבשו אי פעם את המדים הירוקים. וכאן מגיע השיר של דני סנדרסון, שיר על אדם (או קבוצה) שקצת איבדו את הקשר.
"פרפרים בשדה קוצים סירים ללא מכסה
לחלומות נכנסת תתפלל שגם תצא
כל חיי חולפים אצל שכני
יום אחד אדע גם מי אני
לא בפוקוס, אנ'לא יכול לישון
לא בפוקוס, חושב באלכסון
לא בפוקוס,
שבע תחנות משום מקום"
3) הפועל ב"ש: התחלה חדשה - בנזין
האמת שקצת מוזר לבחור שיר מלהקה כל כך צפונית (בנזין, שבאה מהקריות בכלל) לקבוצה כל כך דרומית, ובכל זאת מתבקש: זה היה הקיץ שבו הפועל ב"ש ביקשה לנקות. הקבוצה הגדולה שזכתה בשלוש אליפויות רצופות רצה שנה אחת יותר מדי, ושלישיית הביתים: ברקת, ברדה ובכר מחפשים לכתוב את הסיפור של הקבוצה מהדרום מחדש. הזרים התחלפו, ישראלים חדשים הגיעו, ובאר שבע מקווה להתחלה חדשה.
"אני ואת טובעים במערבולת
סבוכים במעגל סגור בדרך בלי מוצא
יותר מדי ביחד
רגשות אשמה ופחד
אל תבכי, אל תבכי
לכל סיום יש התחלה חדשה
וכל דרך היא דרך קשה..."
2) בית"ר ירושלים: אני רוצה גם - יהודה פוליקר
הקיץ הראשון של משה חוגג בתור בעלים במשרה מלאה הוא קיץ של בולמוס: הבעלים הטרי קנה מכל הבא ליד (וגם ממה שלא ממש בא ליד שלו). קשר אחורי ממכבי נתניה וקשר קדמי מהפועל ב"ש, חלוץ מבני סכנין ומגן מבני יהודה, מנהל מקצועי חדש ומאמן חדש, זו יכולה להיות הצלחה מדהימה אבל גם כישלון גדול, ונדמה שחוגג מבטא יותר מכל את התחושות שכתב אחד מגדולי הזמרים:
"אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה.
אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה.
אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי.
אני רוצה להיות שם, אני רוצה להיות שם,
אני רוצה גם, אני רוצה גם...
אבל איפה אני,
ואיפה כולם?
איפה אני,
איפה כל העולם?"
1) מכבי ת"א: שלווה - להקת הנח"ל
ובסוף יש את האלופה. היא מביטה על כולן מתרוצצות סביבה, מחתימות ומשחררות, חולמות ומפנטזות, ואצלה - כמו מאומה לא קרה. החליפה שוער זר אחד בשוער אחר, החזירה אנגלי אחד שהיה פעם וכל היתר, נשאר אותו דבר כמאמר שיר אחר. על המחנה נדלק ירח, על קרית שלום כוכב זורח והצהובים בעיקר מבינים שמה שהיה הוא שיהיה: מכבי היא עדיין הקבוצה הטובה בארץ, עם הסגל הטוב והעמוק ביותר, וכל דבר חוץ מאליפות נוספת יהווה הפתעה מרעישה. אז בינתיים? תופרים את החור בגרב.
"איזו מין שלווה,
ולא עושים שום דבר,
איזו מין שלווה,
ועוד שבוע עבר".