ברגל שמאל. גם בחלומות השחורים ביותר, משה חוגג לא תיאר לעצמו שככה בית"ר ירושלים תיראה במחזור הפתיחה של העונה. למרות הרוח החדשה, התמיכה של אלפי האוהדים והאופטימיות הרבה, הקבוצה מהבירה הובסה 4:1 על ידי מכבי פתח תקווה.
כנראה שייקחו יותר ממספר ימים כדי לייצר משהו חיובי אצל הצהובים-שחורים. רצון היה, גם כדורגל לא רע על כר הדשא, אבל בכדורגל אין הוקוס-פוקוס, גם אם היריבה ממול היא קבוצה שסיימה את העונה שעברה בפלייאוף התחתון. השחקנים של גיא לוזון פתחו את המשחק בהתלהבות ואפילו היו יכולים לעלות ליתרון, אבל הכישרון של המארחת והמהירות עשו את שלהם.
מנור סולומון היה מעל כולם, ויחד עם יוסי בניון, לידור כהן וגידי קניוק, הם חגגו על ההגנה האיטית והעייפה של בית"ר. כהן היה הראשון שעלה על לוח התוצאות לאחר פריצה מסחררת של סולומון והוריד את המלאבסים להפסקה ביתרון. לוזון הבין שהוא זקוק למשהו מעבר והכניס למערכה את ערן לוי, שעלה להופעת בכורה מחודשת בצהוב-שחור.
השינוי בא לידי ביטוי באופן מיידי, כאשר אקס נתניה השתלט על מרכז השדה, חילק כדורים לחבריו וגם איים על השער לא פעם, אך דווקא פ"ת הייתה זו שכבשה את השערים. זה התחיל בבניון שניצל יציאה גרועה של איתמר ניצן וכבש מהאוויר, אבל לא חגג מול קבוצתו לשעבר. קניוק הדביק כדור נוסף לחיבורים וכבש את השלישי, לפני שהירושלמים חזרו למשחק בזכות שער עצמי של ז'והאן מרסיאל שהגיע לאחר נבדל של עידן ורד.
בית"ר המשיכה להאמין ואפילו התקרבה לשערים נוספים, אבל בתוספת הזמן הצעירים של אלישע חגגו פעם נוספת עם מהלך נהדר שהסתיים בכיבוש של המחליף תאי בריבו. פ"ת למעשה ניצחה את בית"ר בנשק שלה מהעונה שעברה - צמצום פערים בהגנה ויציאה מהירה למתפרצות.
לבית"ר יש המון עבודה לקראת המשך העונה. לבעלים החדש יש רצון, האוהדים המשיכו לעודד גם בסיום ושחקנים באמת ניסו, אבל כדי לחבר את כל העסק הזה דרוש זמן והרבה סבלנות. מנגד, אלישע לוי לא יכול היה לקוות לחזרה כזאת לליגה אחרי הקדנציה הרעה בנבחרת. פ"ת התעלמה מכל הפסטיבל סביב היריבה והציגה משחק החלטי וחכם בדרך לשלוש נקודות יקרות בפתיחת העונה. שאפו.
